אמרי הצבי א רמג

שאמר בשם הגאון מוהרשנ"ז זצ"ל מווילאשנע על הא דקאמר הש"ס במסכת ב"ב (דף ע"ה ע"א) ע"פ ושמתי כדכוד שמשותיך ארשב"ל פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ומאן אינון יהודה וחזקיה בני ר"ח ח"א שהם וחד אמר ישפה א"ל הקב"ה ליהוי כדין וכדין ופירשב"ם בד"ה כדין וכדין כדברי זה וכדברי זה והיינו כדכוד משהם וישפה תיבנה ואע"פ שמקרא זה קדם לבני ר' חייא טובא י"ל שכך נתנבא ישעיה שכדברי כל המפרשים עתידה להבנות עכ"ל. והגאון הנ"ל אמר שבאמת לא פליגי הני תרי לשונות דהא דאמרי דמלאכי ברקיעא איפלגו בה והאי דאמרי דאמוראי במערבא איפלגו בה הכל הולך על כוונה אחת דבאמת עיקר פלוגתא היה בין אמוראי דמערבא יהודה וחזקיה בני ר"ח ומכח דבורם היה אז נעשה התעוררות גדול למעלה ומדברי קדשם התעוררו המלאכים מיכאל וגבריאל ואמרו ג"כ כן ואמר הקב"ה ליהוי כדין וכדין. והוה הפי' בגמ' פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל משום דואמרי לה תרי אמוראי במערבא כו' עכ"ד הקדושים ששמעתי ודפח"ח. ולעד"נ להסביר עוד יותר כי מדיבור קודש נתהוה מלאך קדוש כמו מכל מצוה נברא מלאך כמו כן מדיבור קודש נברא מלאך חדש ורק הואיל שדיבור קודש הזה היה לטובת ישראל התעוררו מלאכי רחמים אלו ג"כ ללמד זכות על ישראל חד אמר שהם וח"א ישפה ואמר להו הקב"ה ליהוי כדין וכדין והיינו שהקב"ה א"ל למלאכי רחמים אלו להוי כדין וכדין והיינו שהם יהיו מתעסקים בזה. ונוכל להבין עפ"ז דברי הרשב"ם ז"ל הנ"ל שכתב ואעפ"י שמקרא זה קדם לבני ר"ח טובא י"ל שכך נתנבא ישעיה שכדברי כל המפרשים עתידה להבנות וכוונתו הוא דמכח מה שלמדו האמוראים הפי' הכתוב הוא דנתעורר למעלה התעוררות גדול והתעוררו המלאכים הקדושים ללמד זכות על ישראל ונתקיים הנבואה כדין וכדין וי"ל בזה עוד. ולעד"נ דנוכל לומר דהנבואה היה סתם ושמתי כדכוד שמשותיך ואולי הוא ג"כ השם של האבן טוב רק שלשון כדכוד סובל ג"כ הפי' כדין וכדין וכשאמרו בני ר"ח חד אמר שהם וחד אמר ישפה ונתעוררו ג"כ מלאכי מעלה ואז אמר הקב"ה להוי כדין וכדין ונכלל זה בלשון הנביא שאמר ושמתי כדכוד כו' וי"ל בזה עוד

והנה עפ"י דברי הגאון מוהרש"ז ז"ל הנ"ל אמרתי בילדותי בהא דאיתא במסכת מגילה (דף י"ב ע"ב) ע"פ והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש א"ר לוי כל פסוק זה על שם קרבנות כרשנא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע כלום הקריבו לפניך כרים בני שנה כדרך שהקריבו ישראל לפניך שתר כלום הקריבו לפניך שתי תורין כו' ואילו בתרגום על המגלה על פסוק זה איתא הגירסא דישראל אמרו כן בתפלה רבש"ע כלום הקריבו הם לפניך כו' עיי"ש ולפי דברי הרב ז"ל א"ש דשתי הנוסחאות אמיתים דתחלה אמרו ישראל כן בתפלה כלום הקריבו הם לפניך כל הקרבנות הנ"ל ומכח זה התפלה נתעוררו מלאכי מעלה והזכירו ג"כ לפני הקב"ה כן

ומעתה עפ"י האמור שפיר נוכל לומר דלא פליגי הש"ס דילן עם הירושלמי דשניהם אמתים דתחילה הי' התפלה של ר"ח וכפי' השמ"ק אמרתי דבר שאותו צדיק מצטער בו כו' הכוונה שר"ח אמר דבר זה בתפלה לפני הקב"ה ומתפלה זו נברא מלאך ואותו מלאך הוציאה מן הבור והיה המלאך בדמות רחב"ד הואיל שבתפלתו נברא

[כ] שם ע"ב היו פחותין מעשרה ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור כו' כתב בשמ"ק בד"ה היה וז"ל וי"א שאם מת משלם מיהו בכדי דמי היזק המשוער בב"ד ולא יראה לי כן עכ"ל בשם הרב המאירי ז"ל והר' יונתן כתב וז"ל היו פחותין מעשרה טפחים אם מת בו פטור כלומר שנשבר רגלו ומת ממנו פעור מלשלם את כולו אבל משלם לו כדי הזיקו שהוזק בו שנשברה רגלו אם לא היה מח דלגמרי לא מצינן למיפטר כו' יעו"ש: ולכאורה דברי הרב המאירי ז"ל אינם מובנים כלל דמדוע יפטור עכ"פ מכדי הזיקו ובש"ע אינו מובא כלל דין זה ומלשון הרמב"ם אינו הכרח כלל וצ"ע כעת. ועיין לקמן בפירקין [אוכ"ג] מ"ש שם בזה: [כא] (א) דף נא ע"א בגמ' אמרי בור של שני שותפין היכי משכחת לה אי דשווי שליח תרווייהו ואמרי ליה זיל כרי לן ואזיל כרה להו אשלד"ע כו'. ועיין בחידושי הרשב"א בד"ה אשלד"ע כלומר דדברי הרב ודברי התלמיד אין מניחין דברי הרב ועושין דברי התלמיד קשיא דלמא דהוי שליח עכו"ם וי"ל דאין שליחות לעכו"ם ואפי' אינהו לדידן כדאמרינן בפרק איזהו נשך (דף ע"א) עכ"ל ומובא ג"כ בשמ"ק כאן. והנה לכאורה י"ל בדברי הרשב"א ז"ל דהא אפילו אם נימא דיש שליחות לעכו"ם מ"מ היינו דוקא היכא דלא הוה לדבר עבירה אבל היכא דהוא לדבר עבירה דלא שייך שליחות אפי' בישראל לישראל מכ"ש בישראל העושה שליח לעכו"ם דלא מהני השליחות היכא דהוא לדבר עבירה וצריכינן לומר דסובר הרשב"א ז"ל דאם נימא דיש שליחות לעכו"ם מהני אפי' אם הוא לדבר עבירה וכמ"ש המלמ"ל בפ"ה מהל' מלוה ולוה. ועיין בשעה"מ שם בפ"ה מהל' מלוה שהביא מדברי הרשב"א הנ"ל ראיה לדברי המלמ"ל הנ"ל והאריך בזה

והנה י"ל עוד לפמ"ש המח"א בהל' שלוחין (סי' י"א) דאף דאמרינן דאין שליחות לעכו"ם מ"מ אם הוא שליח בשכר דהוי פועל ואמרינן ידו כיד בעה"ב אמרינן יש שליחות לעכו"ם וכבר האריכו בדבריו וגם אנכי בעניי העירותי בדבריו בכמ"ד וא"כ י"ל הכא במ"ש הרשב"א לתרץ הקושיא כאן משום דאין שליחות לעכו"ם הלא אכתי משכחת לה בור של שני שותפין וכגון ששכרו לשלוח עכו"ם לחפור בור ברה"ר ובכה"ג אמרינן יש שליחות לעכו"ם וראיתי בשעה"מ פ"א מהל' תרומות הי"א שהקשה על המח"א מדברי הרשב"א הנ"ל. והנה לכאורה י"ל עוד לפ"ד המח"א הנ"ל דבשכר יש שליחות לעכו"ם אם נימא דגם בישראל היכא דהשליחות הוא לדבר עבירה ג"כ בשכר ישלד"ע וכבר הארכתי בזה בכמ"ד ועיין מ"ש בעזה"י על מסכת ב"מ (דף צ ע"א) הבאתי דברי הגאון מוהרש"ק ז"ל בספרו תיקון עולם שכ"כ ג"כ ובמק"א פלפלתי בזה בדברי הלח"מ בפ"ג מהל' עכו"ם ה"ט. והנה אם נימא כן תיקשי בפשיטות ע"ד הש"ס דקאמר אי דשוי שליח אשלד"ע והלא משכחת לה בכה"ג בשכר ומוכח מזה בפשיטות דגם להמח"א דוקא בפועל עכו"ם כן אבל לא בפועל ישראל. ולכאורה בעי טעמא לחלק בין עכו"ם לישראל ועי' לקמן בב"ק (נ"ג ע"א) ברש"י ד"ה נפל לפניו בסה"ד וז"ל וכשאין הכורה בעל הבור עסקינן אלא שהיא שכירו וכגון כו' דאי ההיא כריה הוי כורה חייב דאשלד"ע דאסור לקלקל ר"ה עכ"ל ועיין בשמ"ק שם בד"ה תני באה"ד וז"ל והה"נ אם היא שכירו של בעל הבור כיון דקיי"ל דאשלד"ע משלם השכיר מחצה כו' מבואר מכ"ז דגם בפועל ישראל אמרינן אשלד"ע. מיהו לפי מה שיבואר אי"ה לקמן אין ראיה מסוגיא זו ודוק

והנה באמת הוקשו בכאן הרבה קושיות דהא משכחת לה בור של שני שותפין וכגון שהיה השליח שוגג לשיטת הראשונים ז"ל הסוברים דהיכא דהשליח שוגג אמרינן ישלד"ע ועי' בפ"י כאן ובטורי אבן על מסכת חגיגה (דף י') שהוקשו כן. עוד הקשה השעה"מ בפ"ה מהל' מלוה לשיטת מוהר"ם די בוטין דהיכא דהשליח הוא אנוס אמרינן ישלד"ע משום דהוי כמו חצר דבע"כ מותיב בה א"כ משכחת לה בור של שני שותפין וכגון שאנסו לשליח דבכה"ג אמרינן ישלד"ע. גם י"ל דמשכחת לה באם השליח הוחזק בכך וכדאיתא בחו"מ (ס"ס שפ"ח) ועי' בש"כ (ס"ק ס"ז) מ"ש בזה. ועוד קשיא דהא משכחת לה שהיה לשניהם עבד כנעני בשותפות וא"ל זיל כרה דגבי עבד אמרינן ידו כיד רבו

(ב) והנלע"ד ליישב כל הנ"ל עפ"י מ"ש הסמ"ע בחו"מ (סי' רצ"ב סק"י) וז"ל אע"ג דכתיב על כל דבר פשע אינו חייב בדיבורו עד שישלח בו יד ומאי דכתיב עכד"פ דרשו בגמ' דאם אמר לשליח לשלוח יד בפקדון ועשה מאמרו דחייב המשלח ובפרישה כתבתי דנראה דהיינו דוקא כשלא ידע השליח שהוא של אחרים או שאינו בר חיובא או שאין לו מה לשלם וכמ"ש (ר"ס קפ"ב) דאל"כ הא קיי"ל דאשלד"ע עכ"ל. וכתב הש"כ הכל תפסו על הסמ"ע בזה דאשתמיט מיני' סוגיא דקידושין דאמרינן דהוה שליחות וטביחה שני כתובין הבאין כאחד כו'. ועוד הוקשו עליו כמה קושיות והגאון אמ"ו יישב דברי הסמ"ע ככהנא מסייע כהנא דודאי לא נעלם מהסמ"ע דבשליחות יד אמרינן יש שלד"ע אלא דקשיא ליה למה יתחייב המשלח ישלם לשליח אם יש לו לשלם