אמרי הצבי א רכו

לשלם עכ"פ רביע נזק גם לדבריך שגם הולד הי' בשעת הנזק וא"כ איתרע לה חזקת ממון שלך ומחויב אתה לשלם לי הכל. [וסברא כזו כתבתי לעיל בחידושי בעזה"י על (דף כ"ג ע"ב) [אוי"ז או"ק א'] יעוש"ה] ומתני' קתני משתלם ח"נ מפרה ורביע חק מולד דהוה ע"כ הפי' דמשתלם רביע נזק מן הפרה ואחד משמינית מולד וקאמר הש"ס דמתני' ע"כ איירי בדקדים ותבעי' לבעל ולד תחלה דא"ל גלית אדעתך דשותפא אית לי וא"כ אין בעל הולד משלם רק רביע נזק דהיינו כ"ה כדין כל ממון המוטל בספק דחולקין לסומכוס הואיל דלטענת בעל הולד הוא אינו מחויב כלל לשלם וא"כ להאי לישנא אליבא דאביי הוה הדין דאי קדים ותבעי' לבעל הפרה גובה כל המנה מבעל הפרה ולא יכול בעל הפרה לדחותו כלל לבעל הולד. ואיכא דאמרי אע"ג דקדים תבעי' לבעל הפרה תחלה מצי מדחי לי' דאמר לי' מידע ידעי אנא דשותפא אית לי וה"פ דלישנא בתרא סובר דאפילו אי קדים ותבעי' לבעל הפרה תחלה אין בעל הפרה צריך לשלם לניזק כל המנה דמשום דאע"ג דאתחייב לי' בעל הפרה לשלם לניזק עכ"פ רביע נזק מ"מ לא נוכל לחייבו עי"ז לשלם כל הח"נ דהיינו כל המנה ורק החמשים שהוא רביע נזק משלם לו לניזק ועוד חמשים דהיינו עוד רביע נזק השני הוה ממון המוטל בספק וחולקין ומשלם בעל הפרה עוד כ"ה נמצא משלם בעל הפרה בין הכל ע"ה ובעל ולד משלם ג"כ כ"ה הואיל דאיכא ספק אם הי' הולד ג"כ בשעת נגיחה או לא ומש"ה משלם בעל הולד כ"ה אבל אינו יכול לגבות כל המנה מבעל הפרה רק ע"ה מבעל הפרה וכ"ה מבעל הולד ואם מת הולד אינו יכול לגבות הכל מבעל הפרה ורק ע"ה יכול לגבות מבעל הפרה וכ"ה מפסיד הניזק אם מת הולד ורק אם תבע לבעל ולד ברישא אז מפסיד הניזק כ"ה דמבעל ולד אינו יכול לגבות רק כ"ה ומבעל הפרה אינו יכול לגבות רק חמשים ומשום דא"ל בעל הפרה גלית אדעתיך דשותפא אית לי'. וא"כ בין ללישנא קמא ובין לאיכא דאמרי צרכינן לומר דהא דקתני במתני' משתלם ח"נ מן הפרה ורביע נזק מן הולד כדמשני אביי דה"פ חצי נזק אחד מארבעה בנזק ורביע נזק אחד משמונה בנזק ומפסיד ניזק רביע מהח"נ דמיירי דוקא בדקדים תבעי' לבעל הולד אבל בדקדים תבעי' לבעל הפרה לא פסיד ניזק כלל ורק ללישנא קמא גובה כל הח"נ דהיינו המנה מבעל הפרה ומשום דא"ל פרה דידך אזיקתן הב לי ראי' דאית לך שותפא ואין בעל הפרה יכול לדחותו כלל לבעל הולד אפילו על רביע מהח"נ ואפילו אם מת הולד ג"כ מחויב בעל הפרה לשלם לו כל הח"נ וללישנא בתרא אם קדים תבעי' לבעל הפרה ג"כ יכול לדחותו ג"כ לבעל הולד על רביע מהח"נ ורק שבעל הפרה צריך לשלם ע"ה דהיינו ג' רביעי ח"נ כן הוא שורש דברי הבעה"מ ז"ל כפי אשר הבנתי מדבריו הקדושים אחר העיון גדול בדבריו

וז"ש הבעה"מ ודאמרינן בלישנא בתרא דאביי דאע"ג דקדים ותבעי' לבעל הפרה תחלה מצי מדחי לי' דא"ל אנא שותפא אית לי הדין לישנא לאו לאוקמי' מתני' בהכי אתא דלעולם לא מתוקמא מתני' אלא כלישנא קמא דקדים ותבעי' לבעל ולד תחלה כו' וה"פ דגם ללישנא בתרא הוה הדין דאם קדים ותבעי' לבעל הפרה דהניזק גובה כל הח"נ ורק דאינו גובה כל הח"נ מבעל הפרה רק ג' רביעי ח"נ מבעל שפרה ורביע ח"נ מבעל הולד וא"כ לא נוכל לומר דלישנא בתרא מפרשי למתני' פי' אחר מלישנא קמא ורק לשני הלשונות הללו אליבא דאביי צרכינן לומר דמתני' דקתני משתלם ח"נ מפרה ורביע נזק מולד הוה ח"נ מן הח"נ דהיינו רביע נזק מן הפרה וא' משמינית הנזק מן הולד. וע"כ צרכינן לומר דמיירי רק בדקדים ותבעי' לבעל ולד תחלה דבדקדים תבעי' לבעל פרה תחלה הוה הדין דגובה הניזק כל הח"נ ורק לל"ק גובה הכל מהפרה ואין בעל הפרה יכול לדחותו כלל לבעל הולד אפילו על חלק רביעי מן הח"נ וללישנא בתרא הוה הדין דהניזק גובה כל הח"נ ורק שעל חלק רביעי מן הח"נ יכול בעל הפרה לדחותו דהיינו על כ"ה ונקיט בעה"מ ז"ל כלישנא בתרא לאביי וזה שסיים בסוף דבריו וכתב ומשתלם רביע ח"נ מבעל ולד ושלשה רביעי ח"נ מבעל פרה עכ"ל והיינו בדקדים תבעי' לבעל פרה תחלה אבל בדקדים תבעי' לבעל ולד תחלה מפסיד ניזק חלק רביעי מהח"נ המגיע לו ונוטל חצי מהח"נ מבעל הפרה דהיינו חמשים ומבעל הולד נוטל רביע מהח"נ דהיינו כ"ה וכדקתני במתני' משתלם ח"נ מהפרה דהיינו חצי מהח"נ שהוא רביע נזק ורביע נזק מבעל הולד דהיינו רביע מהח"נ שהיא שמינית שבנזק דמתני' איירי בדקדים תבעי' לבעל ולד ברישא כנלע"ד פי' דברי בעה"מ ז"ל

(ב) והנה בירושלמי על מתני' איתא א"ר ינאי כיני מתניתא משלם ח"נ מן הפרה ובעל הולדות עולה לבעל הפרה רביע א"ר יוסי זה נותן מחצה וזה נותן מחצה מה מפקא מביניהון מתו הולדות מאן דמר משלם ח"נ לפרה ורביעי נזק לולד אהן יהיב נזקי ואהן יהיב נזקי מאן דמר משלם ח"נ מפרה ובעל הולדות עולה לבעל הפרה רביע אהן יהיב נזקי' ואהן אמר לא לדין בעית איידי ליקומך עכ"ל. ופי' הפ"מ בד"ה זה נותן מחצה ר' יוסי ס"ל דלא מצי בעל השור לגבות מעיקרא ח"נ מן הפרה ע"מ שיחזיר לו בעל הולדות רביע אלא בתחלה גובה מזה מחצה מחלקו והוא רביע נזקו ומחצה והוא רביע נזק מזה וחצי נזק מהפרה דקתני חצי המגיע לו ממנו בעד נזקו והוא רביע עכ"ל. ופירושו חמוה דלפירושו סובר ר' יוסי דבעל הולד ובעל הפרה משלמים שניהם בשוה זה חמשים שהוא רביע נזק וזה חמשים שהוא רביע נזק והלא בעל הפרה שמשלם חמשים שהוא רביע נזק הוא מחויב ע"פ ודאי לשלם דהיינו אפילו אם הי' ידעינן בבירור שכשהיתה מעוברת נגחה אבל בעל הולד אמאי משלם חמשים הא אפילו אם היינו יודעין בבירור שכשהיתה מעוברת נגחה לא הי' צריך לשלם רק רביע נזק שהוא חמשים וא"כ עכשיו שהוא ספק הי"ל לומר דלא משלם רק א' משמינית בנזק שהוא כ"ה וגם אמאי לבעל הפרה קרו לי' התנא ח"נ ולבעל הולד קרו לי' רביע נזק הלא שניהם משלמין בשוה לר' יוסי. ועיין ברשב"א כאן בד"ה ה"ג ח"נ כו' שהביא ג"כ הירושלמי הנ"ל ולא הביא רק הרישא הא דא"ר ינאי אבל הא דר' יוסי לא הביא כלל עיי"ש ברשב"א ובשמ"ק כאן בד"ה ה"ג הביאו עיי"ש

ולפי האמור נוכל לפרש היטב דברי הירושלמי דר' ינאי סובר דבעל הפרה משלם כל הח"נ ובעל הולד צריך להחזיר לבעל הפרה רביע מהח"נ ונמצא שבעל הפרה משלם ג' רביעי ח"נ דהיינו ע"ה ובעל הולד משלם רביע מהח"נ שהוא כ"ה ורק שבעל הפרה משלם הכל כל בח"נ וחוזר וגובה מבעל הולד חלק רביעי מהח"נ והוא כלישנא קמא אליבא דאביי ורק שבש"ס דילן מחלק אביי בין תבעי' לבעל ולד תחלה דאז אין בעל הפרה משלם רק החצי מהח"נ שהוא חמשים ובעל הולד משלם רק רביע מהח"נ שהוא כ"ה ורביע מהח"נ שהוא כ"ה פסיד הניזק אבל היכא דקדים תבעי' לבעל הפרה משלם בעל הפרה כל הח"נ שהוא מנה וחוזר וגובה מבעל הולד רביע מהח"נ שהוא כ"ה ומוקי למתני' דוקא בדקדים תבעי' לבעל ולד תחלה וכמו שפירשתי לעיל בארוכה. ואלו בהירושלמי לא מחלק ר' ינאי כלל בין קדים ותבעי' לבעל פרה ובין קדים ותבעי' לבעל הולד ובשניהם הדין שוה דבעל הפרה משלם כל הח"נ וחוזר וגובה רביע מהח"נ מבעל הולד דהיינו שבעל הפרה חוזר וגובה רביע מהח"נ מבעל הולד ומפרש למתני' כפשיטא דגובה ח"נ מפרה היינו דניזק גובה כל הח"נ מבעל הפרה ורביע נזק מולד הוה הפי' דבעל הפרה חוזר וגובה רביע נזק מבעל הולד ולא קשה תו כלל קושית הש"ס דילן. ור' יוסי דאמר זה נותן מחצה וזה נותן מחצה כו' היא כלישנא בתרא בש"ס דילן אליבא דאביי והיינו דלא מחלק ר' יוסי כלל בין קדים ותבעי' לבעל הפרה ובין קדים ותבעי' לבעל ולד ורק לעולם הדין כן דבעל הפרה נותן ג' רביעי חצי נזק שהוא ע"ה ובעל הולד נותן רביע חצי נזק שהוא כ"ה. והא דקאמר זה נותן מחצה וזה נותן מחצה ה"פ דבעל הפרה משלם תחלה רביע נזק דהיינו חצי מהח"נ שהוא חמשים דזה בודאי צריך לשלם ורק עוד על חצי מהח"נ שהוא חמשים הוה הדין דעל הדבר הספק ביניהם חולקין ומשלם בעל הפרה חצי מהספק וכן בעל הולד ומשלם כל אחד מהספק כ"ה ונמצא משלם בעל הפרה ע"ה ובעל הולד משלם כ"ה אבל הניזק לא פסיד כלל שהוא גובה כל הח"נ משלם, והא דקתני במתני' משלם ח"נ מפרה ורביע נזק מולד ה"פ משלם ח"נ מפרה והיינו חצי מהח"נ דהיינו חמשים דזה מחייב בעל הפרה בודאי ועל החצי השני מהח"נ משלם בעל הולד רביע נזק והיינו