אמרי הצבי א רכב

אדא ב"א וה"ק כה"ג הוא דמשכחת בי' צד תמות ומועדת אבל מועד לגמרי לא משכחת בי' צד תמות כלל ועיין בפירש"י ותוס' ד"ה מועד מ"ש בזה ועיין בשמ"ק כאן בד"ה ולענין פסק כ' הרב המאירי ז"ל וז"ל מועד לקרן ימין כו' ואחר שמועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל שמרו שמירה פחותה ויצא והזיק אם בימין נגח פטור ואם בשמאל נגח חייב וגדולי המחברים כתבו בענין מועד לקרן ימין דברים שלא נראו לנו עכ"ל

והנה מ"ש בשם גדולי המחברים הם הרמב"ם והראב"ד ז"ל בפ"ז מהל' נזקי ממון ובאמת דבריהם הקדושים צריכין ביאור וז"ל הרמב"ם שם בהל' א' שור שקשרו בעליו במסירה ונעל בפניו כראוי ויצא והזיק אם תם הוא משלם ח"נ ואם הי' מועד פטור שנאמר ולא ישמרנו הא אם שמרו פטור ושמור הוא זה כו' ועיין בה"ה שמביא מקורו מסוגיא דידן דפוסק כר"י דתם בעי שמירה מעולה ומועד סגי לי' בשמירה פחותה ולא פסק כרב אדא ב"א דצד תמות במקומה עומדת ומש"ה מועד פטור לגמרי בשמרו שמירה פחותה עיי"ש ובהל' ב' כ' הי' מועד לקרן ימין ואינו מועד לקרן שמאל ויצא אחר ששמרו כראוי ונגח בין בקרן ימין בין בשמאל משלם ח"נ וכ' עלה הראב"ד ז"ל א"א מגופו כר"י עכ"ל ועיין בה"ה שכ' די"מ שאם הזיק בקרן ימין שהוא מועד שפטור לגמרי ואין כן דעת הרב ז"ל ורבו הפירושים באותה שמועה ופי' ח"נ מגופו משתלם וכ"כ בהשגות א"א מגופו כר"י ופשוט הוא דח"נ משום צד תמות הוא ומגופו בדוקא כדין תם בעלמא ולפיכך לא חשש רבינו ז"ל לפרש עכ"ל ה"ה ועיין בלח"מ מ"ש בזה

והנה באמת לכאורה דברי הרמב"ם ז"ל הם תמוהים מאד כי בה"א פוסק דאם שמרו שמירה פחותה תם חייב ומועד פטור והיינו פטור לגמרי דאפילו ח"נ ג"כ לא משלם והוא כרב דפליג על רב אדא ב"א וכמ"ש הה"מ שם ואילו בה"ב פוסק דמועד לקרן ימין לא הוה מועד לקרן שמאל ואפ"ה פוסק דאם נגח בקרן ימין משלם ח"נ ואמאי הא הוי מועד לקרן ימין וסגי לי' בשמירה פחותה ולגמרי ליפטר וה"ה כתב דהרמב"ם מפרש כן בפירוש דהא דקאמר רב מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל הוה הפי' שאם נגח בקרן ימין משלם ח"נ ומשום צד תמות הלא הרמב"ם פוסק דלא אמרינן צד תמות במקומה עומדת וגם דבפירוש קאמר הש"ס דרב לית לי' הא דראב"א וא"כ איך יתפרש ופי' הסוגיא שם ולכאורה צע"ג בזה כנראה למעיין היטב בזה. עיין מ"ש לעיל בחידושי על (דף י"ג ע"ב) [אג"ז] הבאתי דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל מ"ש כאן בהל' ב' שמבואר קצת דפוסק כרב אדא ב"א דפסקינן צד תמות במקומה עומדת וישבתי קושית הפלפלא חריפתא בדרך פלפול. אולם באמת בהל' א' מבואר דלא פסק כרב אדא ב"א וא"כ קשה לכאורה דנראה כסותר א"ע מיניה וביה

(ב) והנלע"ד לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל בהקדם דברי הרב המאירי ז"ל המובא בשמ"ק הבאתיו לעיל [אג"ט] דבמועד דסגי לי' בשמירה פחותה היא משום דהואיל דקול יש לו שהוא מועד הבריות נשמרין ממנו וא"כ מיחשב תו שמירה מעולה ולעיל פירשתי קצח דבריו ז"ל דבמועד לקרן ימין דלא הוה מועד לקרן שמאל וכשנגח בקרן שמאל חייב אפילו היכא דעביד לה שמירה פחותה הוא משום דהבריות בדילין ממנו בצד ימין שהוא מועד ליגח בקרן ימין אבל מצד שמאל לא בדילין ואינן נשמרין ממנו. וכעת נלע"ד לבאר עוד בהקדם מה דאיתא לקמן (דף נ"ב ע"ב) כי א איבעי' לן הכי הוא דאיבעי' לן כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים וא"י לעמוד בפני גמלים ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו מי אמרינן מיגו דהוה פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה או דילמא לא אמרינן מיגו כו' עד לבסוף הסוגיא אלא ש"מ לא אמרינן מיגו ש"מ ועיין בתוס' שם ד"ה ושכיחי ובשמ"ק הביא הראשונים שהאריכו בזה דאמאי לא תליא זה בפלוגתא דפליגי במס' ב"מ (ל"ו) בתחלתו בפשיעה וסופו באונס אי חייב או לא יעוש"ה בזה. והנה בשמ"ק שם בד"ה ושכיחי גמלים הביא הרבה תירוצים שתי' הראשונים בזה לחלק דין זה מהא דמס' ב"מ דפליגי בתחלתו בפשיעה וסופו באונס אי חייב או פטור ובסה"ד הביא בשם הרב המאירי וז"ל ומ"מ יש מתרצין שלא נאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס אלא בדבר שאם הי' נשמר מהפשיעה הי' ניצול מן האונס אבל בזו אע"פ שנשמר מן הפשיעה האונס בא שאפילו הי' יכול לעמוד בפני גמלים אין התלעה מתוכו נפקא ושמא תאמר א"כ לענין שור פקח שהוא פטור נאמר שמאחר שפשע לענין חרש ש"ו חייב בפקח שהרי אם נשמר מן הפשיעה ניצל מן האונס מ"מ אין אומרים כן מדבר אחד לדבר אחר כדעת חי' הראשון כו' עכ"ל ועיין עוד שם לעיל מינה מ"ש בשם הראב"ד דדוקא התם גבי זוזי דאותבינהו בצריפי דאורבני כו' הוי תחלתו בפשיעה וסו"ב דבהנהו זוזי דפשע לענין נורא הנהו זוזי גופייהו איגנבו אבל הכא בחרש פשע ובחרש לא אירע הנזק אלא בפקח ובפקח לא פשע ולא מידי ויש שהקשו עליו שהרי פשע אף לענין פקח במהלך בלילה ואפ"ה ביום פטור ולא אמרינן מגו והרב ז"ל בעצמו נשמר מזו ואמר ומשימור לילה ויום נמי בשני מינין הן ולא אמרינן מיגו דהוה פשיעותא להאי הוי פשיעותא להאי כו' והוא ז"ל כ' שא"א לתירוץ זה ע"ד המפרשים שפירשו דשכיחי גמלים לבא תמיד ולא עוד אלא שהקשה שהראי' שהביאו בגמ' משור פקח וחרש שאינן דומין זל"ז כו' ופירש בו פי' אחר יעוש"ה

והנה הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהל' נ"מ ה"ה כ' התליע מתוכו ונפלו בו שוורים אע"פ שהנמלים מצויין שם תמיד והרי הוא פושע לגמלים הואיל ומחמת שהתליע נפלו בו השוורים ה"ז פטור וכן כל כיוצא בזה וכ' עליו הראב"ד ז"ל א"א הרי"ף לא הביא בה' מכל אותה סוגיא כלום דומה שאינו עיקר וסמך על מה שהסכימו בעלי הגמ' דתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב וצ"ע עכ"ל וה"ה כ' שם עלה וז"ל וכבר חלקו המפרשים בין זו לתחילתו בפשיעה דשאני הכא שלא בא האונס מחמת הפשיעה וכן תירצו ז"ל והיאך עלה בדעת הר"א לדחות בעיא דאיפשטא מברייתא בשביל סברא לומר שקשה לאמוראים דאמרו תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב ואין ראיה מדברי הרב הרי"ף ז"ל שהרי השמיט הרבה הלכות פסוקות מענינים אלו לפי שאינן מצויים וזו אחת מהן עכ"ל ועיין בלח"מ שם. והנה דברי ה"ה ז"ל הם ממש תירוצם של התוס' שם יעוש"ה. והנה לפי מ"ש בשם הרב המאירי ז"ל לחלק בין אם הי' נשמר מן הפשיעה הי' ניצל מן האונס הוא דחייב או לפמ"ש בשם הראב"ד ז"ל בשם יש מתרצין לחלק בין אם הפשיעה הי' באותו דבר עצמו שבא בו האונס א"ש ג"כ ליישב קושית הראב"ד על הרמב"ם והראב"ד ז"ל שהקשה צרכינן לומר דלא ס"ל כחילוקו של התוס' ולא חילוקו של הרב המאירי ולא החילוק שכתב הוא ז"ל בעצמו בשם יש מתרצים דהא דתאו ג"כ וכמפורש באריכות בשמ"ק וי"ל בזה הרבה ואכ"מ

(ג) ומעתה לפי האמור שפיר נוכל ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל דבמועד לקרן ימין דאינו מועד לקרן שמאל ואף דבמועד סגי לי' בשמירה פחותה מ"מ בכה"ג היכא דשמרו שמירה פחותה אם נגח בקרן שמאל פשיטא דמשלם ח"נ דלקרן שמאל לא אתייעד ובעי שמירה מעולה או משום דהוא גזה"כ או כסברת הרב המאירי ז"ל שהבאתי לעיל ובכה"ג אפילו נגח בקרן ימין ג"כ משלם ח"נ דאע"ג דלקרן ימין אתייעד וסגי לי' בשמירה פחותה מ"מ הא עיקר הטעם דאמרינן דמועד סגי לי' בשמירה פחותה הוא משום דגלי קרא ושימור הוא זה וכסברת המאירי מ"מ הא לא סגי זה רק לקרן ימין אבל לקרן שמאל לא סגי לי' האי שמירה פחותה וא"כ תו לא מיקרי שימור כלל דהא יכול השור ליגח בקרן שמאל וא"כ דומה שפיר לתחלתו בפשיעה וסופו באונס דחייב דהוה כאילו הוה בפשיעה וא"כ תו לא מיקרי שמירה כלל ואפילו שמירה פחותה לא מיקרי כלל דהא הכא אם הי' שמרו שמירה מעולה מן הפשיעה דהיינו מקרן שמאל אם הי' שומרו היטב שלא הי' יכול ליגח בקרן שמאל והי' נועלו היטב לא הי' יכול לבוא לידי אונס שיגח בקרן ימין דבכה"ג חייב וכמש"כ השמ"ק בשם הרב המאירי ז"ל הבאתיו לעיל וכן לפי היש מתרצים שכ' הראב"ד לחלק בין אם האונס בא באותו דבר עצמו שפשע בו א"כ ה"נ באותו שור עצמו שהי' בו הפשיעה בא בו האונס ומקרי זה דבר אחד אף שהפשיעה הוא בקרן שמאל והאונס הוא בקרן ימין מ"מ הכל הוא בשור אחד ומיקרי שפיר תחלתו בפשיעה וסופו באונס וחייב וי"ל בזה אולם קצרתי מעט

ומעתה לפ"ז יתפרש היטב סוגית הש"ס כאן לשיטת הסוברים