אמרי הצבי א קפח

מרן ז"ל דנעמה אם רחבעם גיורת היתה כאשר ממעיני הישועה ישר יחזו פנימו עוד בה שכ"כ הריטב"א בחידושיו לקידושין (י"ג) והרמב"ן בחידושיו יבמות (מ"ה) ודבר ה' בפיהם אמת דרז"ל באגדה השמיעונו כזאת עיקר מטרון לקיחת שלמה לנעמה כו' עכ"ל והנה אתמה מאד על הגאון חיד"א ז"ל שהביא האגדה הנ"ל ולא עמד עלי' דהלא כולה מוקשה הוא דהא לפמש"ל ולפי המבואר מהש"ס דיבמות (ע"ז) היה רחבעם נולד בחיי דהמע"ה שהרי בן מ"א שנה היה כשמלך רחבעם ושלמה המע"ה מלך ארבעים שנה וא"כ ע"כ נולד בחיי דהע"ה וע"כ דנשא שלמה לנעמה בחיי אביו ואז לא היה מלך עדיין ובאמצע ימי מלכותו הוא דנפרד ממלכותו ע"י אשמ' וכמבואר בר"פ מי שאחזו וצ"ע. ועיין בסדר עולם ר"פ ט"ז שכ' בפירוש כי בן מ"א שנה רחבעם במלכו שש שנים מלך בירושלים הוה כמה ראהו דוד שנה אחת כו' יעו"ש ועיין במס' הוריות (דף י"א ע"א) אר"ח ב"א אר"י ב"ק לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבעה דורות למלכות וברש"י וקדמתה ארבע דורות בישראל עובד ישי דוד שלמה ואילו צעירה לא הוה בישראל עד רחבעם בן שלמה דהוה לי' מנעמה העמונית עכ"ל, והנה לכאורה פירש"י הוא באופן אחר מגירסא דילן דאיתא בש"ס למלכות ואילו רש"י כתב בישראל ואולם נכון לפום הגירסא במס' נזיר (מ"ג ע"א) בגמ' ארבע דורות בישראל למלכות וברש"י ותוס' שם ארבע דורות בישראל עובד ישי דוד שלמה ואילו צעירה לא אתת בישראל עד רחבעם דהוה מנעמה העמונית עכ"ל. וא"כ הוה הפי' שקדמתה ארבעה דורות בישראל למלכות והיינו ע"כ שקדמתה בישראל ארבע דורות וגם למלכות קדמתה אבל לא קדמתה למלכות ד' דורות דלא קדמה רק ב' דורות למלכות דוד ושלמה וע"כ דהפי' הוא שקדמתה ד' דורות בישראל וגם קדמתה למלכות אבל בודאי דלא קדמתה למלכות ארבעה דורות וא"כ עכ"פ חזינן דרחבעם בן שלמה היה בן גיורת ממש דאמו נעמה העמונית היתה גיורת ממש והוא כמ"ש באגדה הנ"ל אבל לא ממש כמ"ש באגדה הנ"ל דנתגיירה בדלותו של שלמה המע"ה וכמו שכתבתי לעיל ומבואר בפירוש דלא כמו שכתב הנוב"י הנ"ל

ודוק

(ג) והנה התוס' כאן בד"ה נשא בסה"ד וז"ל ותי' הר"י דדיחויא בעלמא השיב וקרא דשופטים שלחצם עגלון מלך מואב היה לו להביא אלא שמן התורה היה רוצה להביא להם תשובה מפני חה"ש אע"פ שעל אדומים מייתי קרא דקבלה ויאסוף אליו בני עמון ועמלק כו' מ"מ כ"ז דמשכח ד"ת ניחא לי' לאתויי עכ"ל ועיין היטב במד"ר סו"פ ויצא ובמדרש שוחר טוב (סי' ס') שם לא נזכר כלל כשבא להלחם בבני עמון שהוצרך להביא להם ראיה מן התורה או מדברי קבלה שמותר לישראל, להלחם עמהם ורק במד"ר הביא זה הפסוק על הא ופגע באדומים והוציאו לו אפיסטולי שלהן רב לכם והלא הם פרצו את הגדר תחלה (שופטים ג') ויאסוף אליו בני עמון [וצ"ל כל הפסוק שם שופטים ג' פסוק י"ג ויאסוף אליו את בני עמון ועמלק וילך כו'] ועמלק הוא מאדום ומש"ה הואיל דעמלק פרץ תחלה הותר לישראל להלחם עמהם ובאמת לא זכיתי להבין דהא על עמלק לא צריך קרא מיוחד עוד הפעם כי נזכר כבר בתורה למ"ע ועל אדום לא שמעינן מקרא זה כלל. ועיין ספר המצות שורש ג' וברמב"ן ובמגילת אסתר שם ועיין בסוף ספר המצות במצות ל"ת שהוסיף הרמב"ן הביא שם במצוה י"ז דברי המד"ר הנ"ל והביא ג"כ דברי המד"ר פ' אלה הדברים על פסוק רב לכם זש"ה מי יובילני עיר מצור כו' יעוש"ה ולא אדע פי' דברי המדרשים הנ"ל היאך מביא ראיה מפסוק זה דויאסוף אליו בני עמון שאדום עברו על הברית ולחמו בישראל תחלה וצ"ע כעת. והנה בני עמון עברו הברית תחלה וכמפורש בשופטים ג' האי קרא דויאסוף אליו בני עמון כו' ואפ"ה לא לחמו ישראל עמהם עד בימי דהע"ה וע"כ צ"ל כסברת השמ"ק הנ"ל דהואיל דעדיין לא הוציאו מתוכם הפרידה טובה שהיתה עתידה לצאת מהם ומלחמת ישראל עם עמון מצינו בשמואל ב' קפי' יו"ד י"א כששלח דוד לנחם חנון בן נחש ואז עברו בני עמון הברית שביישו השלוחים והלך להלחם עמהם ואז היה זה שטענו עמון כי כתיב בתורה לא תצורם ואז למד אדוננו דהמע"ה לפני הסנהדרין שהם פרצו תחלה כדכתיב בשופטים ג' ויאסוף אליו בני עמון וע"כ דהיה ידוע להם אז כי כבר הוציאו הפרידה טובה שהי' עתידה לצאת מהם ואז היה הענין של אוריה החתי וכמפורש בפסוק שם וא"כ עדיין לא נולד שהמע"ה וע"כ הא דכבר הוציאו הפרידה טובה ע"כ שכבר נתגיירה אז נעמה העמונית והיה ירוע להם זה ברוה"ק שכבר הוציאו מעמון הפרידה טובה וא"כ הרי יצאה הפרידה טובה לאור הקדושה הרבה קודם שנולד שהמע"ה שהרי במלחמה זו מח אוריה החתי וא"כ גם מזה סתירה להגאון בעל מנחם עזריה שהבאתי לעיל. והנה לכאורה היה נראה משום האי דיוקא קצת ראיה לדברי הנוב"י הנ"ל שכ' בתי' השני כי נעמה העמונית לא היתה גיורה בעצמה רק אמה או זקנתה גיירה א"ע מדחזינן שקודם הרבה ללידת שהמע"ה כבר יצאה מהם הפרידה טובה מעמון. מיהו י"ל דאין ראיה מזה דבאמת נוכל לומר דנעמה היתה גדולה כבר כשנולד שהמע"ה וכבר נתגיירה בעת שהיתה המלחמה עם עמון

(ד) ולפי האמור היה ניחא לי קצת בהא שי"ל דהא במס' יבמות (דף ע"ו ע"א) מתיב ר"י ויתחתן שלמה את בת פרעה ומשני גיורי גיירה והא לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה מידי הוא טעמא אלא לשלחן מלכים הא ל"צ ליה כו' יעו"ש והנה הש"ס פריך מקרא דויתחתן שהוא במלכים א' קפי' ג' ולא פריך מהא דלקמן שם קפי' י"א והמלך שלמה כו' ואת בת פרעה מואביות עמוניות כו' ועיין ברד"ק שם קפי' י"א שכ' שמוה את בת פרעה כי היא היתה תחלת הקלקלה ועיין ברש"י שם מ"ש בזה. ועיין רש"י קפי' ג' בשם הסדר עולם שאין הפרשיות כתובות כסדר יעוש"ה וברד"ק שם. והנה לא פריך הש"ס רק מן בת פרעה ולא פריך מן נעמה העמונית והתם לא מצינו שהיתה בת מלך דנימא להאי תירוצא דמתרץ הש"ס על בת פרעה. והנה י"ל דהואיל דהיו יודעים שהיא הפרידה טובה היה מותר להם לקבלה

אולם לפי האמור נוכל ליישב דהואיל דנעמה גיירה א"ע הרבה קודם שנולד שהע"ה א"כ י"ל דעשתה כן מעצמה וכמו שתירצו התוס' ביבמות (דף כ"ד ע"ב) בד"ה לא בימי דוד שהוקשו מהא דהערל (דף ע"ט) ותי' דמעצמן נתגיירו דדוקא בהא דויתחתן שלמה דמוכח שבשעה שנשאה גיירה והיה בידיעתו ושפיר פריך הש"ס והא לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה אבל גבי נעמה שהיתה מתגיירה מעצמה זמן רב קודם שנשאה שהמע"ה י"ל שפיר דגיירה מעצמה. ועיין ברשב"א יבמות על (דף ע"ט) ד"ה מיד ניתוספו והא דאמרינן לא קבלו גרים לא בימי דוד ושלמה היינו ב"ד מומחה אבל אלו נתגיירו בב"ד הדיוטות וכיון שנתגיירו חשו להן כדקיי"ל כולם גרים הם כדאיתא בפ' כיצד גבי הנטען מן השפחה ונתגייר וכזה כתב הרמב"ם ז"ל עכ"ל וא"כ נוכל לומר כן גבי נעמה ג"כ ודוק

[כא] שם תוד"ה ועל הכותית באה"ד וז"ל וא"ת ולרבא דאמר בפרק עשרה יוחסין (דף ע"ו) דעבד ושפחה נתערבו בהן אמאי יש להן קנס נימא לה אייתי ראיה דלאו שפחה את ושקול כו' ואע"ג דרובן לאו שפחה נינהו מ"מ תקשה לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחה"ר עכ"ל. והנה לכאורה י"ל בזה לפמ"ש הרשב"ם במס' ב"ב (דף צ"ב ע"א) בד"ה יכול לומר לו דבממונא לא אזלינן בתר רובא אלא אחר טענה טובה עכ"ל וכ"כ עוד שם (ע"ב) בד"ה לא אזלינן בתר רובא אלא אחר המוחזק אם יש לו טענה טובה ע"ש מבואר בדבריו דדוקא היכא דהמוחזק יש לו טענה טובה והיינו טענה ברירא הוא דמהני וא"כ הכא שגם הבועל הוא מסופק בכה"ג לא שייך לומר דאין הולכין בממון אחה"ר הואיל דהבועל עצמו מסופק בזה

ועוד י"ל עפי"ד השעה"מ וההפלאה בסופ"ק דכתובות דרוב שכבר הוחזק מהני גם לענין ממונא א"כ ה"נ י"ל דמיקרי רוב שכבר הוחזק דהא אם יקדש אשה כותית בודאי דתופסין הקידושין. מיהו י"ל דזה לא מיקרי עדיין רוב שכבר הוחזק וי"ל בזה. שוב ראיתי בההפלאה ר"פ אלו נערות על תוד"ה על הכותית שתי' כן דמיקרי רוב שכבר הוחזק והנאני

והנה התוס' כאן תירצו וי"ל משום דכל חדא מוקמינן לה בחזקת אביה שהשפחות נתערבו בהן ונשאו לכותים כו' הנה גם כאן כוונתי ב"ה לדברי ההפלאה מ"ש שם יעוש"ה. אולם מה שצ"ע אצלי כעת דהיאך שייך לומר דמוקמינן לה בחזקת אביה דהא אם ישראל בא על שפחה הוה ולדה כמוה והוא עבד וא"כ איך שייך לומר דמוקמינן אחזקת אביה הלא ע"ז אנו דנין וא"כ דילמא האשה הזאת