אמרי הצבי א קפב

והש"ג הוא דמנ"ל לרמב"ם לחלק כן מדעת עצמו דהא ליכא לפרושי כן לא בדברי ר"ז ולא בדברי ר"פ וגם כי סתם סוגי' דריש ב"ק הוא להיפוך. ועיין בשמ"ק ריש ב"ק שם בד"ה מועד לאדם הביא דברי התוס' ושני תירוצים הנ"ל וכ' שם בשם הגליון דהאי לישנא לא אתי אלא כר"ז כו' יעו"ש וצ"ע אצלי דבריו הקדושים וקצרתי מאד בזה

[יב] שם אימתי הוא חם משיחזור בו ג' שבתות ופירש"י לאחר שהועד לשבתות העבירו לפניו שוורים בג' שבתות ולא נגח חזר לתמותו ואם חזר ונגח אינו משלם אלא ח"נ עכ"ל. והנה נסתפקתי באם נגח פעם א' או ב"פ ואח"כ ראה ולא נגח ובאופן דאין הדילוג שוה אם גם חזר ממה שנגח עד הנה לענין שאם יחזור וינח ב"פ לא יהי' מועד עד שיגח מחדש ג' נגיחות כסדרן או בדילוג השוה ויהי' מועד לסירוגין או אינו דדוקא לענין מועד הוא דמהני חזרה, וחזר לתמותו אבל אם נגח שני פעמים ואח"כ ראה שוורים ולא נגח וראה הרבה פעמים בהרבה ימים ואח"כ נגח אז שפיר מצרפיי הנגיחות הראשונות שיהיה נעשה מועד. והנה אם נימא דהיכא דנגח שני פעמים ואח"כ ראה ולא נגח דפסק החשבון ואמרינן דאם נגח עוד הפעם אכתי לא נעשה מועד עד שיגח ג"פ רצופין או בדילוג השוה ונעשה מועד לסירוגין א"כ יש לעיין היכא דנעשה מועד נימא דבעינן שיעידו עדים שבמשך כל הזמן שנגח השלש נגיחות לא ראה בהמה ולא נגחה דאל"כ נימא דילמא ראה בינתים ולא נגח דבשלמא היכא דנעשה כבר מועד ליכא למימר דילמא ראה אח"כ ג' בהמות ולא נגחן דחזר לחמותו משום דהתם הרי הוא בחזקת מועד משא"כ הכא שלא נעשה עדיין מועד והרי הוא בחזקת תם א"כ הול"ל דבעינן שנדע בודאי שלא ראה בינתים שוורים אחרים ולא נגחן. ולכאורה י"ל מהא דכ' רש"י בר"פ בד"ה שור שנגח דו"ה וז"ל ובכולן הי' תם דמשתלם מגופו וה"ד כגון ראה שור ונגח וראה שור ולא נגח וראה שור ונגח ואחר נגיחה שני' ראה ב' פעמים או ג' שור ולא נגח דאפילו מועד לסירוגין ליכא דשור אינו נעשה מועד אא"כ נגח הג' נגיחות בשלשה שראה כסדרן או שלא כסדרן ונעשה מועד לסירוגין והיכא דסירוגין שוים כדתניא לקמן בפירקין עכ"ל מבואר מזה דבכה"ג שנגח ב' פעמים ואח"כ ראה ולא נגח כ"פ ואח"כ חזר ונגח דלא מצרפינן השני נגיחות הראשונות ולא נעשה מועד עד שיהיו ג' נגיחות כסדרן ורצופין או בדילוג שוה ונעשה מועד לסירוגין

[יג] שם בגמ' ואת"ל איתא לדר"פ נגח שור חמור וגמל נעש' מועד לכל ת"ר ראה ש"נ של"נ כו' ת"ר ראה ש"נ חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל ופירש"י בד"ה נגח שור וחמור וז"ל ולא בעינן ג' נגיחות לכל חד וחד מאחר שנתקיימה העדאתו ע"י ג' מינין ובד"ה לסירוגין אם יגח רצופין אינו משלם אלא ח"נ על האחרון עכ"ל ועיין תוד"ה נעשה מועד כו' מ"ש בזה. והנה ז"ל הרמב"ם בפ"ו מהל' נזקי ממון ה"ט נגח שור היום וחמור למחר וגמל ביום השלישי נעשה מועד לכל כו' ובה"י כ' וז"ל ראה שור היום ונגחו ולמחר ראה חמור ולא נגחו ובשלישי ראה סוס ונגחו וברביעי ראה גמל ולא נגחו ובחמישי ראה פרד ונגחו ובששי ראה ערוד ולא נגחו נעשה מועד לסירוגין לכל ואם נגח ביום שהוא מועד לו אחד משלשת המינין שנגח בסירוגין ה"ז מועד עכ"ל:

והנה מבואר בדברי הרמב"ם דהא דאמרינן דנעשה מועד לסירוגין הוא רק לשלשה מינין הללו שנגחן והלא לג' מינין הללו היג"ל דאפי' בלא סירוגין נעשה מועד להם דהא ע"כ מיירי בימים של"נ לא ראה אלו המינין שנגחן בימים שראה אותן דאל"כ הרי עדיפא הי"ל למינקט שביום ראשון ראה שור ונגחו וביום שני ראה שור ולא נגחו וביום השלישי ראה סוס ונגחו וביום רביעי ראה סוס ולא נגחו וכן ביום החמישי וביום הששי ג"כ באופן זה ומדנקיט שביום ראשון ראה שור ונגחו וביום שני ראה חמור ולא נגחו ע"כ דביום שני לא ראה שור וא"כ אם מיירי בכה"ג הול"ל דנעשה מועד לשלשת המינין. הכי נימא דאם ביום א' ראה שור ונגחו וביום ב' לא ראה ובשלישי ראה שור ונגחו וברביעי לא ראה ובחמישי ראה שור ונגחו דהוה מועד לסירגין אדרבא אמרינן בכה"ג דהוה מועד לשוורים דאל"כ אמאי בדין שלפניו בה"ט שם כ' ראה שור היום ונגחו ולמחר ראה שור ולא נגחו כו' ה"ז מועד לסירוגין לשוורים והלא ל"ל שראה ביום שני שור ולא נגחו אפילו לא ראה כלל ביום שני כל שלא נגח הוה מועד לסירוגין וע"כ דבכה"ג דלא ראה כלל לא נעשה מועד לסירוגין וא"כ הול"ל דלשלשת המינין הללו הוה מועד תמיד ולמה כתב דלשלשת המינין הללו הוה מועד לסירוגין. והראב"ד השיג עליו בדין זה וכ' וז"ל ועל בבא שני' נגח ג' שוורים כו' עד או לג' מינים הוא מועד כ' אי נמי לכל המינין עכ"ל וכוונתו הוא דאמאי כ' הרמב"ם דלשלשת המינים הללו שנגח הוה מועד לסירוגין דהול"ל דהוה מועד לכל דהיינו לכל המינים לסירוגין והייני כפשוטו דהא דקתני בברייתא ראה ש"נ חמור לא נגח סוס נגח כו' ה"ז מועד לכל לסירוגין דהוה הפי' לכל המינים. וגם בהא דכ' הרמב"ם בה"ט נגח שור היום וחמור למחר וגמל ביום שלישי נעשה מועד לכל דלכאורה הוה הפי' לכל המינים שבעולם וא"כ גם בהאי דנגח שור ואח"כ ראה חמור ולא נגחו כו' ג"כ היל"ל דנעשה מועד לכל לסירוגין ועיין בה"ה בה"ט שכ' באמת דגם בנגח שור היום וחמור למחר ובשלישי גמל דכ' הרמב"ם דנעשה מועד לכל דהוה הפי' ג"כ רק לשלשה מינים הללו וע"ש שהביא השגות הראב"ד ומ"ש שם ועיין במגדל עוז שם מ"ש בזה. ועיין בלח"מ שם ה"י שתמה ג"כ על הרמב"ם ז"ל במ"ש ה"ז מועד לשלשת המינין לסירוגין דא"כ אמאי נקיט בששה מינים בשלשה מינים נ"כ סגי דביום א' ראה שור ונגחו וביום שני ראה שור ולא נגחו ובשלישי ראה סוס ונגחו וברביעי ראה סוס ולא נגחו ובחמישי פרד ונגחו ובששי ראה פרד ולא נגחו בשלמא לשאר מפרשים דנעשה מועד לסירוגין לכל המינין א"ש ועיי"ש מה שתי' בזה. ולעד"נ להסביר דברי הרמב"ם ז"ל דהרמב"ם ז"ל הי' מפרש כן הברייתות ג"כ כפסקו דהנה בהא דקאמר הש"ס ואת"ל איתא לדר"פ נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל נוכל לומר דהפי' הוא דלכל המינים שבעולם קאמר דאפילו לר"פ דסובר מועד למינו אינו מועד לשאינו מינו ואפילו בסתמא לא הוה מועד היינו דוקא כי לא הוה מועד רק למין אחד אבל היכא דנגח ג' מינין בזא"ז גם ר"פ מודה דנעשה מועד לכל והיינו לכל המינים שבעולם ומ"ש הרמב"ם בה"ט נגח שור היום וחמור למחר וגמל ביום השלישי נעשה מועד לכל ג"כ הוה הפי' כפשוטו לכל המינים שבעולם ודלא כמו שפי' ה"ה בפי' הלכה זו שהבאתיו לעיל. ורק היכא דביום ראשון נגח שור ובשני ראה חמור ולא נגחו ובשלישי ראה סוס ונגחו וברביעי ראה גמל ולא נגחו ובחמישי ראה פרד ונגח ובששי ערוד ולא נגחו דקתני בברייתא ה"ז מועד לכל לסירוגין ומפרש הרמב"ם דלכל קאי על ג' מינים אלו שנגח והוה להו מועד לסירוגין והטעם בזה כי בנידון כזה יש לנו שני ספיקות או דהוא באמת מועד לסירוגין ומש"ה ביום ראשון נגח שור וביום שני ראה חמור ולא נגחו ובשלישי ראה סוס ונגח ומשום דהוה מועד לסירוגין או אינו אלא דוקא לאלו שלשה מינים שנגח לאלו בלבד הוא דהוה מועד אבל מינים אחרים אינו מועד ליגח וראיה לזה דהא ביום ב' ראה חמור ולא נגח וביום רביעי ראה גמל ולא נגח וא"כ איכא ספק דילמא אינו מועד ליגח רק לאלו הג' מינים שנגח שור סוס פרד ומש"ה גרע נידון כזה מאילו נגח ביום א' שור ובשני נגח חמור ובשלישי נמל דהתם לא ראה בינתים מינים אחרים שלא נגחן ואמרינן התם דהוה מועד לכל המינים משא"כ הכא שראה שור ונגח וביום ב' חמור ולא נגח ובג' סוס נגח כו' דהא ראה בינתים מינים ולא נגחן ואיכא ספק לומר דאינו מועד ליגח רק לאלו הג' מינים אולם גם לג' מינים אלו איכא ספק להיפוך ג"כ דילמא לעולם לא שני ליה אלו נ' מינים מכל מינים דעלמא ורק הוא מועד ליגח כל המינים ומה שראה ביום שני חמור וברביעי גמל ובששי ערוד ולא נגחם הוא משום דהוא מועד לסירוגין ומש"ה צריכינן לפרש הברייתא דקתני ה"ז מועד לכל לסירוגין ע"כ היינו רק לשלשה מינים הללו שנגחן וג"כ רק לסירוגין דבזה הוה מועד בודאי דהיכא דאיכא ספק אין אנו יכולים לחייבו נזק שלם ורק לנ' מינים אלו לסירוגין לזה בודאי הוה מועד דבזה תו ליכא שום ספק כלל לפוטרו. ומעתה לפי"ז צדקו דברי רבינו ז"ל בפסקיו שפסק דנגח שור וחמור וגמל נעשה מועד לכל משום דליכא שום ריעותא כלל ואמרינן דנעשה מועד לכל המינים שבעולם אבל בנ"ש וביום ב' חמור ולא נגחו ובג' סוס נגח וברביעי גמל ולא נגחו כו' פסק דנעשה מועד לסירוגין ודוקא לג' מינים אלו וז"נ לע"ד ומיושבים כל הקושיות הנ"ל

[יד] (א) שם ע"ב נגח שור יום ט"ו בחודש זה ויום ט"ז בחודש זה ויום י"ז בחודש זה פלוגתא