אמרי הצבי א קנז

(ה) והנה הקצה"ח כתב עוד שם וז"ל מיהו אם הפקדון עומד ברשות אחר לא מיפטר כיון דלא זכה בו כל שעומד ברשות אחר כו' יעוש"ה בדבריו ודבריו מסתברין למאוד להלכה

אולם אכתי י"ל קצת בדבריו לפ"ד הרשב"ם במס' ב"ב (דף פ"ה) דחצר הנפקד נקנה למפקיד במקום שהפקדון מונח. ועיין במוהרי"ט סי' ס"ה ח"א ובט"ז בחו"מ סי' קפ"ט וכבר האריכו בביאור דבריו וגם אנכי הארכתי בזה בכמ"ד א"כ אפילו אם הפקדון מונח ברשות הנפקד ממש ג"כ הרי הוא כאילו מונח ברשות המפקיד ועדיף יותר מאילו עומד הפקדון ברשות אחר וא"כ אמאי מהני מחילה בכה"ג היכא דטוענו פקדון חטים והוא מודה לו בפקדון שעורים דאמרינן דפטור משעורים ודלא כאו"ת ואמאי מהני בזה מחילה או מתנה דאיזה קנין עשה בזה וגם דזה גרע יותר מאילו מונח הפקדון ברשות אחר שאינו של הנפקד ולכאורה י"ל בזה

מיהו לפי מה שכבר הארכתי בענין זה במק"א וכתבתי דנהי דהחצר של הנפקד מקום שהפקדון מונח הוא של המפקיד ואפילו בייחד לו מקום דבכה"ג בודאי הוה המקום קנוי להמפקיד כ"ז שהפקדון מונח שם מ"מ שפיר יכול להקנות זה הפקדון עצמו להנפקד והארכתי בענין זה ע"ד המוהרי"ט וגם במה שהאריך בזה הקצה"ח סי' קפ"ט סק"א א"כ יש ליישב קצת זה

שור שנגח ד' וה' פרק רביעי [א] (א) דף לו ע"א במתני' שור שנגח דו"ה שוורים זא"ז ישלם לאחרון שבהם כו' ופירש"י בד"ה שור וז"ל ובכולן היה תם דמשתלם מגופו וה"ד כגון ראה שור ונגח וראה שור ולא נגח וראה שור ונגח ואחר נגיחה שניה ראה ב' פעמים או ג' שור ולא נגח דאפילו מועד לסירוגין ליכא כו' ע"ש. ובשמ"ק כאן בד"ה מתני' באה"ד וז"ל שור שנגח דו"ה שוורים פי' והרי הוא תם בכולן כגון שנעשו כולם ביום אחד או שלא הועד בהן בפני הבעלים ובפני ב"ד כו' יעו"ש ועיין בחו"מ סי' ת"א ס"א ובסמ"ע סק"א וש"כ סק"ב מ"ש בזה. ולכאורה י"ל ע"ד הרב המאירי ז"ל במ"ש כגון שנעשו כולם ביום אחד דהא לעיל (בדף כ"ג ע"ב) במתני' פליגי בזה ר"י ור"מ ור"מ סובר מועד כל שהעידו בו שלשה פעמים וגם בגמרא שם ר"ש אומר מועד כל שהעידו בו ג' פעמים ולא אמרו ג' ימים אלא לחזרה ע"ש וא"כ הכא במתני' דידן דהוא לר"מ ור"ש וא"כ לא אשכחנא פיתרא להאי תירוצא של הרב המאירי ז"ל במה שמתרץ דנעשו כולם ביום אחד ואכתי הוא תם וצ"ע אצלי. שוב ראיתי בספ"י כאן שעמד בזה ע"ד רש"י ז"ל שתי' דמיירי שראה שור ונגח וראה שור ולא נגח וכתב הפ"י דהא נוכל לומר דמיירי שנגח ג"פ ביום אחד וניחא ליה הואיל דר"מ ור"ש סוברים דגם אם נגח ג"פ ביום אחד ג"כ נעשה מועד יעוש"ה ונהניתי שכוונתי לזה אך דברי הרב המאירי ז"ל אינם מובנים לי

(ב) והנה בגוף הדבר היה נלע"ד לומר בזה בהא דלא נעשה מועד בג' נגיחות הללו בהקדם יבואר דבר אחד מה שי"ל בזה לר"ע דסובר שותפי נינהו. וא"כ הרי יש לניזק ראשון חלק בהשור המזיק ואף קודם גמ"ד דכל שיש בידו להביא ראיה הרי הוא של הניזק ועיין בתוס' כאן ד"ה שור שנגח ומכ"ש לשיטת הראב"ד ז"ל דלא מהני הודאה בקנס לפטור בפלגא נזקא דקרן מובא בשמ"ק לעיל (בדף ל"ג ע"א) והארכתי לעיל [י"ד] בביאור דבריו שם וא"כ הרי זכה הניזק בהשור המזיק ובכל נגיחה ונגיחה זכה בו הניזק הזה וא"כ הא רשות משנה אפילו אם הוא מועד גמור ומכרו לאחר הרי חזר לתמותו ומכ"ש אם עדיין לא נעשה מועד רק שנגח אצל ראובן שני פעמים ומכרו ראובן לשמעון ונגח אח"כ גבי שמעון בודאי דלא נעשה מועד בזה וא"כ לא משכחת לה מועד כלל לר"ע ועיין לקמן (דף מ' ע"ב) דמסיק ר"פ מדסיפא רשות משנה רישא נמי רשות משנה כו' ע"ש וכ"פ להלכה ועיין ברמב"ם פ"ד מהל' נזקי ממון ה"ט וא"כ אינו מובן היאך משכחת לה מועד לר"ע דסובר שותפי נינהו ולכאורה י"ל בזה. ועיין ביש"ש פ"ד סי' י"ד שהאריך בדין זה וחולק על הרמב"ם ז"ל בפסק זה מ"מ קשה למ"ד רשות משנה

אולם י"ל בזה בהקדם מה שי"ל בהא דאמרינן רשות משנה כגון אם ראובן היה לו שור מועד ומכרו לשמעון דאמרינן דרשות משנה וחזר לתמותו אם חזר שמעון ומכרו לראובן אם חזר להיות נעשה מועד כמו שהיה מקודם דהא עתה הוא חזר להיות ברשותו של בעלים הראשונים ולעד"נ דמצד הסברא הפשוטה חזר להיות מועד כמו שהיה בראשונה דהא באמת השור הזה הוא מועד ליגח ורק דאמרינן דרשות משנה וא"כ כשחזר השור לרשות בעלים הראשונים הרי חזר לחזקתו הראשונה כמו שהיה בתחילה והרי הוא מועד כמו שהיה בתחלה וז"פ לענ"ד

והנה בהיותי בזה י"ל היכא דמת בעל השור המועד ונפל ליורשים אי אמרינן בזה רשות משנה ולכאורה י"ל דזה תליא בהא דפליגי אמוראי במסכת ב"ק ר"פ הגוזל ומאכיל אי אמרינן רשות יורש כרשות לוקח דמי או לא וי"ל בזה. מיהו יש להוכיח ממתני' לקמן (ל"ט) שור של חש"ו שנגח ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס נתפקח החרש כו' והגדיל הקטן חזר לתמותו דר"מ כו' הרי דלמ"ד רשות משנה בכה"ג מיקרי שינוי רשות מכ"ש היכא דנפל לפני יורשים בודאי דמיקרי שינוי רשות. עוד י"ל בהא דאמרינן רשות משנה דאם מכר ראובן השור המועד לשמעון חזר לתמותו אם מכר חצי שור לשמעון אי אמרינן ג"כ רשות משנה וחזר לתמותו לגמרי אפילו מחלק של ראובן ג"כ או דאמרינן דחלקו של ראובן נשאר כבראשונה והוי חציו תם וחציו מועד או דלגמרי לא יצא מחזקת מועד שלו ולא מצאתי מפורש דין זה

והנה אם נימא דהא דאמרינן דרשות משנה הוא דוקא כשיצא כל השור מרשות בעלים הראשונים אבל אם רק חציו נפיק מרשות בעלים ראשונים עדיין הוא בחזקתו הראשונה והוא מועד כבראשונה א"כ נוכל ליישב מה שהקשיתי לעיל לר"ע דסובר שותפי נינהו ומיד כשהזיק הרי יצא מרשות בעלים הראשונים. וא"כ רשות משנה ומתחיל חשבון חדש והוה כאילו לא הזיק מעולם וא"כ לא משכחת לה מועד כלל. אבל לפי"ז א"ש דהא סתם שור הכתוב בתורה הוא בשור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וא"כ הרי רק חצי השור המזיק הוא של הניזק והחצי נשאר למזיק ולא אמרינן בכה"ג רשות משנה

אולם מצד הסברא נלע"ד דלמ"ד דרשות משנה כל שיצא מקצת מן השור לרשות אחר שמכרו הבעלים לאחרים חצי השור ג"כ אמרינן בזה רשות משנה דהא תו לאו כוליה דבעלים הוא וי"ל בזה. וא"כ אכתי קשה דלמ"ד תורא דשותפי נינהו א"כ היאך משכחת לה שור המועד כלל דהא תיכף כשנגח השור הראשון הרי יש לניזק חלק בהשור וא"כ הרי הוא ברשות אחר ואמרינן רשות משנה ואפילו אם אכתי נשאר לבעלים הראשונים חלק בו ג"כ אמרינן רשות משנה. והנה ע"פ האמור לעיל נוכל ליישב דמשכחת לה מועד כגון שפרעו המזיק להניזק בדמים וא"כ הוי כמו חזר ומכרו לו דחזר למה שהיה בראשונה וכמש"ל

(ג) והנה לר"ע דסובר שותפי נינהו א"כ תיכף משעה שנגחו יש לניזק חלק בו ואפילו לר"י דסובר בע"ח נינהו מ"מ י"ל משעה שתפסו הניזק הרי יש לו זכות בו דהא באמת גם לר"י