אמרי הצבי א קכד

לה כלל להאי דינא דברייתא שיהיו כל הג' כתות עדות אחת להזמה ורק שהיה קשה ליה לרב כהנא דאף אם נימא ליעודי תורא ג"כ קשה דלימרי הנך בתראי אנן מנא ידעינן דכל דקאי בב"ד לאסהודי בתורא אתו אנן לחיובי גברא פ"נ אתינן ומכח קושיא זו משני הש"ס דקמרמזי רמוזי ואינך תירוצי. ולשיטת רש"י ז"ל איפשטא האיבעיא דאמרינן רק ליעודי תורא משום דלא גרס אלא וא"כ קאי הני תירוצי דמשני הש"ס רק אי אמרינן ליעודי תורא ואז משכחת לה שכל הג' כיתי עדים יהיו עדות אחת להזמה ובכה"ג דקא מרמזי רמוזי או שבאו רצופין או שאין מכירין השור וא"כ ניחא ברייתא הנ"ל אי אמרינן ליעודי תורא אבל אם נימא ליעודי גברא קשה להאי ברייתא וא"כ איפשטא האיבעיא הנ"ל דאמרינן רק ליעודי תורא ולא ליעודי גברא. ולשיטת התוס' דגרסינן אלא הוה הפי' דבין אם נימא ליעודי תורא בלבד או אם נימא גם ליעודי גברא א"ש הברייתא ואמרינן דמיירי הברייתא דקא מרמזי רמוזי או שבאו רצופין וא"כ אכתי הוה איבעיא דלא איפשטא. והרמב"ם דסובר דלא איפשטא האיבעיא דפוסק בפ"ו מהל' נזקי ממון דאם באו כל הג' כתות ביום אחד הוה ספק אם נעשה מועד ע"ש והכא פוסק הרמב"ם דכל הג' כתות הוה עדות אחת להזמה והנ"מ כשבאו רצופין או דקא מרמזי רמוזי או שאין מכירין השור דאז בודאי ליעודי תורא אתו והיינו ע"כ דוקא בג"י זא"ז דאם באו ביום אחד כולם הוה ספיקא דדינא אם נעשה מועד בזה דאם נימא ליעודי גברא לא מהני כשבאו כולם להעיד ביום אחד ורק דמיירי שבאו הג' כתות בג"י ואפ"ה שייך לומר דמרמזי רמוזי או שבאו רצופין וכגון שכת הראשונה העידו ביום אחד וכת שניה ביום ב' וכת שלישית באו להעיד ביום ג' וקא מרמזי להו השני כיתות הראשונים להכת שלישית שיעידו או שבאו אח"כ כת הראשונה ושניה רצופין עם הכת שלישית דאז לא מצו שתי כתות הראשונים לומר לחייבו ח"נ אתו מדחזינן שבאו אח"כ עוד הפעם לב"ד רצופין עם הכת השלישית אף שכבר העידו הם בימים הקודמים וע"כ דליעודי תורא אתו ואם היינו אומרים דרק ליעודי תורא אתו ולא ליעודי גברא היו כולם נחשבין לעדות אחת להזמה אף כי באו כולם ביום אחד להעיד אם היה מרמזי רמוזי או שהיו באין רצופין ורק הואיל דמספקא לן דדילמא ליעודי גברא נמי אתו ומש"ה בעינן דוקא שיעידו כולם בג"י זא"ז ורק ביום השלישי יבאו ג"כ העדים ראשונים לב"ד או שירמזו להם וכמש"ל. וזה שפסק הרמב"ם בפכ"א מהל' עדות ה"ח ג' כתי עדים שנתקיים בעדותן ששור זה מועד ונמצאת כו' נמצאו שלשתן זוממין כולן חייבין לשלם הנזק כו' בד"א כשהיו כולן רומזין זא"ז או שבאו רצופין או שהיו מכירין בעל השור ולא הכירו השור עכ"ל והטעם הוא כמ"ש משום דכן הוא מסקנת הש"ס והיינו דבעינן דוקא שבאו בג"י וסמך הרמב"ם א"ע על הא דכתב בפירוש כן בפ"ו מהל' נזקי ממון ע"ש אבל אם אין שם אחת מאלו השלשה דהיינו שלא היו מרמזי רמוזי ולא באו רצופין ומכירין השור ובאו אלו הג' כתות בג"י ומכ"ש ביום אחד אין מצטרפין כלל להזמה ומשום דיכולין הכתות הראשונים לומר מי ידעינן דאתו הני בתראי אחר ג"י ומייעדי ליה ואם. באו כולם כאחד ביום אחד א"כ היינו שבאו רצופין וכבר כתב לדינו לעיל בהלכה זו והרמב"ם איירי עתה בחסר כל השלשה הללו דהיינו שלא באו רצופין ולא רמזו להדדי ומכירין להשור וא"כ יכולין לומר הראשונים אנן לחייבו פלגא נזקא קא אתינן וא"כ לא מצטרפין כלל להזמה. וז"ש הרמב"ם אבל אם אין שום אחת מאלו הרי כת הראשונה ושניה פטורין שהרי הן אומרים לא באנו אלא לחייבו ח"נ ולא ידענו שתבא כת אחרת ויעשה מועד ומכ"ש דהכת השלישית פטורה דהם בודאי יכולין לומר שלא ידעו מעדות הראשונים כלל. וזה הוא להלכה אפילו אם נימא ליעודי תורא בלחוד אתו וא"כ אין שום מקום והתחלה לקושית הלח"מ הנ"ל ודוק היטב בכל הסוגיא ותמצא כדברי

(ג) ועוד נלע"ד בהא דקאמר הש"ס אלא א"א ליעודי גברא לימרו הנך קמאי אנן מי הוה ידעינן דבתר ג' יומי אתו הני ומייעדי ליה וכן בהא דפריך רב כהנא וליעודי תורא מי ניחא ולימרו הנך בתראי אנן מנא ידעינן דכל דקאי בי דינא לאסהודי בתורא קאתו אנן לחיובי גברא פ"נ אתינן כו' אשר לכאורה לפי הנראה כשמקשה הש"ס דלימרו הנך קמאי אנן מי הוה ידעינן דבתר ג"י אתו הני ומייעד ליה דהקושיא הוא רק על עדי קמאי אבל על הכת השלישית לא פריך ורק דהכת השלישית הן יחייבו לשלם חלקם וכן כי פריך רב כהנא וליעודי תורא מי ניחא ולימרו הנך בתראי אנן מנא ידעינן דכל דקאי ב"ד לאסהודי בתורא קאתו כו' דיהיה הפי' דבתראי הוא דליפטרו אבל קמאי מיחייבי לשלם כן היה נראה לכאורה. אבל לעד"נ דכי קא פריך הש"ס דלימרו הנך קמאי כו' הוה הפי' דהואיל דקמאי יכולין לפטור את עצמן א"כ ממילא גם בתראי יהיו פטורין וכן כי פריך הש"ס וליעודי תורא מי ניחא ולימרו הנך בתראי אנן מנא ידעינן כו' ג"כ הוה הפירוש כן דהואיל דבתראי פטורין א"כ גם קמאי פטורין ג"כ מלשלם. והטעם בזה דהואיל דהני ג' כתות הן עדות אחת להזמה א"כ אם הוזמו כת אחת אין אותה הכת שהוזמו צריכין לשלם כלל דהא אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו כולן וכדאיתא במסכת מכות (דף ה ע"ב) במתני' דאם הם שלשה עדים בעינן דוקא שיזומו כולם וכ"פ הרמב"ם בפ"כ מהל' עדות ה"ג והשתא מה התם שהעדות מתקיימת בשנים ואפ"ה אין נעשין זוממין עד שיזומו כולן מכ"ש היכא דכל הג' כתות הן הכל עדות אחת ובלא כת אחת מהן לא נגמר העדות כלל דפשיטא דאין נעשין זוממין עד שיזומו כולן דהיינו כל הג' כתות ואם לא הוזמו רק שתי כתות וכת אחת מהן לא הוזמו ואפילו אם כת שלישית ג"כ הוזם רק אחד מהכת שלישית לא הוזם אינן נעשין זוממין כלל וא"כ הכא אם לא הוזמו רק שתי כתות הראשונים וכת בתראי לא הוזמו או להיפוך בודאי דאינן נעשין זוממין הואיל דכל הג' כתות הללו הם עדות אחת להזמה דכל הג' כתות הללו מעידין להיות השור מועד ועפ"י עדות כל השלש כתות הוא דנעשה מועד וא"כ אם כת אחת מהג' כתות הללו יכולין לפטור א"ע מלעשות בהם דין הזמה א"כ גם השתי כתות האחרים ג"כ פטורין מלשלם ולא נוכל לעשות בהם דין הזמה כלל דאם אינו מתקיים ההזמה בכל העדות לא מתקיימה ההזמה כלל אפילו בהעדים האחרים וא"כ תו הוה הפי' כאן בהא דפריך הש"ס אא"א ליעודי גברא לימרו הנך קמאי אנן מי הוה ידעינן דבתר ג"י אתו הני ומייעדי ליה וא"כ אף כשהוזמו כל הג' כתות יכולין השתי כתות הראשונים לפטור עצמן מדין הזמה וא"כ ממילא גם הכת שלישית שאינן יכולין לפטור עצמן מדין הזמה מ"מ הם ג"כ פטורים מלשלם על מה שהוזמו הואיל דכל הג' כתות הם עדות אחת להזמה א"כ לא חלה דין הזמה רק עד שיזומו כולן דהיינו שיהיו כולן צריכין לשלם והוה הדין דגם הכת שלישית אינן צריכין לשלם רק ח"נ מה שרצו לחייב לבעל השור אבל על מה שהשור נעשה עתה מועד ואינו שוה כ"כ אינן צריכין לשלם וכן נמי בהא דפריך רב כהנא וליעודי תורא מי ניחא ולימרו הנך בתראי אנן מנא ידעינן דכל דקאי בב"ד לאסהודי בתורא קאתי אנן לחיובא גברא פ"נ אתינן הוה ג"כ הפי' כן דהואיל דהכת שלישית יכולין לפטור א"ע מדין הזמה ממילא גם שתי כתות הראשונים פטורין ולא נוכל למיעבד בהו דין הזמה כלל וז"ב לענ"ד בפי' הסוגיא ומרש"י ותוס' אין סתירה לזה כנראה למעיין היטב בדבריהם

ומעתה לפי"ז מובן שפיר פסקו של הרמב"ם ז"ל הנ"ל דכן סובב והולך דינו של הרמב"ם ז"ל במ"ש ג' כיתי עדים שנתקיים בעדותן ששור זה מועד ונמצאת כת ראשונה ושניה זוממין כולן פטורין והוא כלשון הברייתא שם ופירש"י שם פטורין מתשלומי נגיחה שלישית ואעפ"י שהן היו גורמין לו לשלם עליה נ"ש פטורין שאין העדים משלמין ממון עד שיזומו כולן עכ"ל והוא כמ"ש. וכתב הרמב"ם עוד נמצאו שלשתן זוממין כולן חייבין לשלם הנזק אעפ"י שהוא תם משלם ח"נ בד"א כשהיו כולן רומזין זה את זה או שבאו רצופין או שהיו מכירין בעל השור ולא הכירו השור אבל אם אין שם אחת מאלו הרי כת ראשונה ושניה פטורין שהרי הן אומרים לא באנו אלא לחייבו ח"נ ולא ידענו שתבא כת אחרת ויעשה מועד עכ"ל. והיינו הואיל דאלו השתי כתות הראשונים יכולין לפטור א"ע מכח טענה זו דלא ידעו שתבא השלישית וכדאמר רב כהנא וליעודי תורא מי ניחא כו' וא"כ הואיל דהשתי כתות הללו פטורין ממילא גם הכת שלישית פטורין משום דהוה כאלו לא הוזמו כולן ולא מתקיימה הזמה עד שהוזמו כל העדות דהיינו כל הג' כתות ושיתחייבו כולן לשלם וכל ששתי כתות יכולין לפטור א"ע