אמרי הצבי א קג

ומדלא קאמר התנא כן ע"כ דס"ל דגם בור הזיקו מצוי וא"כ ממילא שמעינן דדנין דיני אש ובור אע"ג דאין לנו סמוכין דהא הטעם של הראשונים ז"ל דסברי דאין דנין דיני אש ובור הוא משום דלא שכיחי ולא עבדינן שליחותייהו דקמאי רק במידי דשכיחי ואית ביה חסרון כיס ולפי מה שהוכחתי גם אש ובור הם שכיחי והזיקן מצוי וא"כ שוים לרגל ושן דעבדינן שליחותייהו ושפיר דנין בב"ד הדיוטות כל הארבעה נזיקין רק קרן אין דנין משום דהוה קנסא ודוק

אחר כמה שנים הגעתי בעזה"י לפרק החובל (בדף פ"ד ע"ב) ראיתי בשמ"ק ד"ה אילימא וכתב הרמ"ה ז"ל בפריטי' וז"ל שן ורגל דמועדין מתחילתן נינהו היכא דאזיקו שור אחר או דבר שהוא ממון בעלים גובין אותם בבבל והיינו דאמר רבא נזקי שור בשור גובין אותם בבבל ומסתברא דה"ה לנזקי בור ואש היכא דאזיקו ממון דבעלים דהני נמי מועדין מתחילתן נינהו דמלתא דשכיח ואית בה חסרון כיס נינהו דהא אין דרכו לילך ולהזיק בור נמי תחילת עשייתה לנזק עכ"ל. והרי מבואר בהדיא דדנין דין אש ובור בב"ד. שוב ראיתי בספר ישועת ישראל להגאון דורנו שיחיה בסי' א' סק"ב הביא ראיה מתוס' ריש מסכת שבת ד"ה יציאות השבת מ"ש בשם הר"ת דדבר ההוה רגיל הש"ס לשנות תחילה וכן במסכת ב"ק השור והבור והמבעה וההבער ולא נקיט כסדר הפרשה ע"ש ומבואר דנזקי בור שכיחי יותר משן דהוא מבעה וכיון דנזקי שן דנין מכ"ש דדנין נזקי בור ודפח"ח. והביא ספר המכריע בשם ר"צ גאון ודברי הראשונים שבמרדכי דכולם ס"ל דדנין אש ובור בבבל ומסיק כן להלכה

[ס] דף טו ע"א סיפא איצטריך ליה בני חורין ובני ברית בני חורין למעוטי עבדים בני ברית למעוטי עכו"ם וצריכי דאי אשמעינן עבד משום דאין לו יחס אבל עכו"ם דיש לו יחס אימא לא ואי אשמעינן עכו"ם משום דלא שייך במצות אבל עבד דשייך במצות אימא לא צריכא ועי' פירש"י שם

והנה מכאן הביא הט"ז בא"ח סי' מ"ו סק"ו לתרץ קושית הב"ח על סידור רב עמרם גאון ז"ל שכתב דאם בירך זוקף כפופים קודם שבירך מתיר אסורים דלא יברך עוד מתיר אסורים משום דמתיר אסורים הוא בכלל זוקף כפופים והקשה דא"כ היה לו להזהיר ג"כ אם בירך שלא עשני אשה שוב לא יברך שלא עשני עבד וכ"ש שלא עשני עכו"ם דבגמרא מנחות מ"ב מקשינן היינו עבד היינו אשה ול"ל תרתי ומשני עבד זיל טפי וא"כ הוה עבד בכלל שלא עשני אשה וכן אם בירך שלא עשני עבד לא יברך שוב שלא עשני עכו"ם ולא תי' כלום. וכתב הט"ז וז"ל ול"נ דלק"מ דכולהו צריכי דאשה ועבד או עכו"ם אפשר שישתחרר העבד או יגייר העכו"ם ויהיה חייב בכל המצות משא"כ באשה שא"א שתתחייב בכל המצות ע"כ אין בכלל אשה עבד או עכו"ם ועכו"ם ועבד נמי צריכי תרווייהו והוא תלמוד ערוך בפ"ק דב"ק (דף ט"ו) לענין חיוב תשלומי ניזקין דממעט עבדים ועכו"ם וצריכי דאי תני עבד משום דאין לו חייס דכתיב עם החמור עם הדומה לחמור אבל עכו"ם יש לו חייס דכתיב בן חזאל אימא לא ואי אשמעינן עכו"ם משום דלא שייך במצות אבל עבד דשייך במצות אימא לא צריכא הרי חזינן שיש לכל אחד מעלה על חבירו וא"כ לא נכלל בו ע"כ צריך האדם לתת הודיה שלא נעשה כלל באחד מאלו אלא מעלה יתירה על כולם משא"כ בברכת זוקף כפופים שנכלל בה מתיר אסורים כמ"ש ע"כ צדקו גם דברי רב עמרם ויפה פסק בש"ע כמותו דספק ברכות להקל כו' עכ"ל

והנה לכאורה לא הבנתי דברי הט"ז בראשית דבריו שכתב דכולהו צריכי דאשה ועבד או עכו"ם אפשר שישתחרר העבד או יגייר העכו"ם ויהיה חייב בכל המצות משא"כ באשה שא"א שתתחייב בכל המצות כו' י"ל לכאורה מהא דאיתא בב"ק (דף פ"ח ע"א) אלא מעתה לרבנן יהא עבד כשר לעדות דכתיב הנה עד שקר העד שקר ענה באחיו אמר עולא עדות לא מצי אמרת אתיא עדות בק"ו מאשה ומה אשה שהיא ראויה לבא בקהל פסולה לעדות עבד שאינו ראוי לבא בקהל אינו דין שפסול לעדות מה לאשה שכן אינה ראויה למילה תאמר העבד שהוא ראוי למילה קטן יוכיח שישנו במילה ופסול לעדות כו' ולדברי הט"ז הנ"ל אמאי לא קאמר הש"ס להאי פירכא מה לאשה שא"א לה לעולם שתהא כשירה לעדות ולהתחייב בכל המצות ומש"ה פסולה לעדות אבל עבד אפשר לו להתכשר לעדות ולהתחייב בכל המצות לאחר שישתחרר העבד ועדיף פירכא זו מהאי פירכא דפריך הש"ס מה לאשה שכן אינה ראויה למילה תאמר בעבד כו' וצ"ע לכאורה. ומדלא קאמר הש"ס לקמן (דף פ"ח) להאי פירכא הואיל דעבד יכול להשתחרר וע"כ דלא חשיב לה הש"ס למעלה משום דעתה עדיין אינו משוחרר וא"כ ממילא דגם בעכו"ם לא חשיב לה מעלה משום דיכול להתגייר וא"כ אין לעבד ועכו"ם מעלה יותר מאשה וא"כ תו אמרינן דאשה חשיבא יותר מעבד משום דעבד זיל טפי וכדקאמר הש"ס במנחות שם וא"כ ה"ה לגבי עכו"ם ג"כ אמרינן דיש לאשה יותר מעלה מעכו"ם וא"כ שפיר קשה קושית הב"ח דלסברת רב עמרם גאון ז"ל הי"ל לומר דאם בירך תחלה שלא עשני אשה דאינו מברך תו שלא עשני עבד ועכו"ם

והנה לכאורה י"ל עוד בזה דהא שהוכחתי מלקמן פ"ח דהאי סברא הואיל דעבד יכול להשתחרר ויהיה חייב כאיש בן חורין משא"כ אשה כו' לא הוי מעלה מדלא קאמר הש"ס להאי פירכא וכתבתי דא"כ אין מעלה זו לגבי עכו"ם נגד אשה ג"כ. שבתי וראיתי דיש לומר דגבי עכו"ם שפיר חשיב לה מעלה לגבי אשה משום דעכו"ם בידו להתגייר משא"כ עבד אין בידו להשתחרר ותליא זה ברצון האדון וא"כ י"ל דאם בירך שלא עשני אשה תחילה דאכתי מברך ג"כ שלא עשני עכו"ם משום דיש לעכו"ם מעלה זו דיכול להתגייר ויהיה בן ישראל אבל שלא עשני עבד אינו מברך הואיל דאינו בידו להשתחרר וא"כ תו יש לאשה מעלה יותר מעבד משום דעבד זיל טפי וכדקאמר הש"ס במנחות שם. והנה לכאורה י"ל דגבי עכו"ם לא מיקרי בידו להתגייר דמי יימר דמזדקקי ליה תלתא וכדקאמר הש"ס בקידושין ס"ב גר נמי לאו בידו דאר"ח בר אבא אר"י גר צריך שלשה מ"ט משפט כתוב ביה כדין מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא. הן אמת דבמסכת שבת (דף מ"ו ע"ב) קאמר הש"ס התם אי לא מזדקק ליה חכם סגי ליה בג' הדיוטות כו' אלמא דג' הדיוטות שכיחי ולא אמרינן ביה מי יימר דמזדקקי ליה ג' הדיוטות וגבי גר ג"כ סגי בג' הדיוטות וכבר עמדו בזה המפרשים וכבר כתבתי בזה במק"א. וא"כ י"ל לפי האי סוגיא דמסכת שבת דאם בירך שלא עשני אשה דאכתי מברך שלא עשני עכו"ם משום דיש לעכו"ם מעלה יותר מאשה שיכול להתגייר אבל שלא עשני עבד אינו מברך תו דהואיל דכבר בירך שלא עשני אשה וכסברת הב"ח לשיטת הרב עמרם גאון ז"ל

אולם שבתי וראיתי דאכתי י"ל דאם בירך תחילה שלא עשני אשה דאינו מברך תו שלא עשני עכו"ם ג"כ דאם נימא כסברא הנ"ל דעכו"ם יש לו מעלה זו יותר מאשה משום דעכו"ם בידו להתגייר ולהיות כאיש משא"כ באשה א"כ קשה דאמאי לא קאמר הש"ס כאן בב"ק (ט"ו) ואי אשמעינן עבד משום דאין בידו להשתחרר אבל עכו"ם בידו להתגייר דהא פשיטא דעבד אין בידו להשתחרר ולא מיקרי תו מעלה גבי עבד הואיל דיכול להשתחרר הואיל דלא הוי בידו כלל וכמו שהוכחתי מלקמן (דף פ"ח) מדלא קאמר הש"ס להאי פירכא הואיל דעבד יכול להשתחרר וע"כ דלא חשיב לה הש"ס זה למעלה משום דעתה עדיין אינו משוחרר וא"כ תו מוכח דגם בעכו"ם לא חשיב זה למעלה מה שבידו להתגייר מדלא קאמר הש"ס כאן להאי צריכותא דאי אשמעינן עבד משום דאין בידו להשתחרר אבל עכו"ם דבידו להתגייר אימא לא ומש"ה הוצרך התנא לאשמעינן בני ברית למעוטי עכו"ם. ומדלא קאמר הש"ס כן א"כ ע"כ שמעינן דזה לא חשיב כלל מעלה והש"ס לא חשיב מעלה רק המעלה שיש עתה בהעבד משא"כ בעכו"ם וכן המעלה בעכו"ם מה שאין בעבד. וא"כ שפיר יצא לנו הדין דאם בירך שלא עשני אשה דאינו מברך כלל תו שלא עשני עבד וגם שלא עשני עכו"ם כיון דכבר אמר שלא עשני אשה דלאשה יש מעלה יותר משניהם וכסברת הב"ח לשיטת רב עמרם גאון ז"ל

אולם בגוף הראיה של הט"ז מהא דב"ק בסוגיא דידן י"ל בזה עפ"י מ"ש בשמ"ק כאן בד"ה אבל תם לא וז"ל וא"ת א"כ לפי סברא זו יש להחמיר בקל ולהקל בחמור ואין כן כל ק"ו שבתורה וי"ל דבסברא מעוטה מסתלק לעשות צריכות ותדע דפחת נבלה לא אשכחן דוכתא אלא בהנך דמשלמי נ"ש כדאמרינן לעיל ומהיכא תיתי