אמרי צדיקים תנג

משל למלך שרצה לצוד צפור אחת יפה וטובה מאוד אך היתה במקום גבוה מאוד, מה עשה הביא מאה אנשים והעמידן זע"ז וזע"ז עד שהעליון תפש אותה, וכי תעלה על דעתך שהאחרון התחתון משמיט עצמו וילך באומרו אני לא אתפוש הצפור, הלא בלעדיו גם העליון לא יגיע אליו, כך הם ישראל כ"א נקשר זה בזה ע"י הצדיקים, וזהו פי' החרוז צרורא דלעילא דבי' חיי כולא הכל כנ"ל ואז יתרבי חילא ותיסק עד רישא, להמשיך משם כל טוב. והאריך בזה ואמר כי הכל על ידי הצדיקים עכ"ל

זאת תהיה תורת המצורע, נוכל לומר עפ"י מה שאמר אאמו"ר זצוק"ל על מ"ש להוציא רבים ידי חובתם, היינו להוציאם מהחובות שלהם ומעונותיהם, וזהו פירוש הפסוק, כי מצורע הוא מוציא רע, ופירושו הוא כך, זאת תהיה תורת המצורע, היינו תורת האדם ולימודו תמיד להוציא הרע מאתו ולהתלמד מן הלמוד האיך להוציא הרע מאתו, וזהו ג"כ הנסיון אם אחר לימודו לא נתרחק מתאוות רעות רח"ל ולא הוציא הרע מאתו, ידע שלימודו לא נחשב לכלום, כי לא למד מהלימוד כלום, אבל אם אחר למודו הוציא הרע מאתו ונתרחק מתאות רעות אשר היה מורגל בהם עד כה ונתרחב לבו לעבודת השי"ת בשמחה, אז בוודאי לימודו לימוד נכון

עוד שם פעם אחת בקש בעה"ב אחד את הרב הצדיק רש"ק זצוק"ל שילך למחר לביתו, והשיב לו שוטה הלא צריך היום להתפלל ערבית ולקרות ק"ש שהיא מס"נ, ואח"כ השינה ולמחר צריך להתפלל, ויש בהתפלה כמה עולמות עד שבאים לק"ש ואח"כ נפילת אפים שהיא ג"כ מס"נ, ושמא יתן הקב"ה שימולא לי רצוני, ואתה רוצה שאבטיח לך לילך לביתך מחר, כללו של דבר שצריך האדם לבטל ממנו כל התאוות רעות והמדות רעות רק לראות שיקודש על ידו שם שמים וזהו ונקדשתי בתוך בני ישראל, ומפורש בסידור האריז"ל הכוונות על פסוק דעו כי ה' הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו, ויש בזה התיבה קרי וכתיב, כי הכתיב לא באל"ף, והקרי לו בוא"ו, כי צריך לבטל כל כחות הגוף להשי"ת, וזהו לא באל"ף (צריך) לו בוא"ו, שצריך לעשות אי"ן מי"ש ולהדבק בו ית', וכתוב בכוונות לו אנחנו משלימים את הנפש, היינו ראשית צריך להשלים הנפש במצות ובמעש"ט בכדי לחזור לעתיד למקורו בנפש שלם, זהו ראשית שלימות הנפש, על פי פשוט, רק עיקר הפי' הוא ולו אנחנו משלימים את הנפש שאנחנו משלימים ומוסרים את נפשינו במס"נ על קדושת שמו יתברך, זהו עיקר השלמת הנפש, וזהו בכוונת מזמור לתודה

עוד שם שחיוב על כל איש ישראל לידע ולחשוב שהוא יחיד בעולם בבחינתו, ושהוא וגם איש אחר כמוהו לא היה עדיין בעולם, כי אם היה כבר כמוהו בזה העולם לא היה הוא נצרך עוד להיות בעולם, רק באמת כל איש ואיש הוא דבר חדש בעולם, וצריך לתקן את מדתו בזה העולם שבוודאי זהו העיכוב לביאת משיחנו שיבוא בב"י. וצריך לתקן מדותיו ותורתו, השייכים להנשמה שלו עד שיתוקן כל העולמות ע"י כלל ישראל ויהיה אי"ה ביאת גואל הצדק בב"י אמן כן יהי רצון

עוד שם, שובה ישראל עד ה' אלהיך, עד חלק אלהי שלך, כי כל איש ישראל יש לו חלק אלהי ממעל, רק כשאינו טוב אזי אינו אצלו ע"כ אמר הכתוב שובה ישראל עד שתבא לחלקך חלק אלהי ממעל, ארפא משובתם אני בעצמי, אעפ"כ אוהבם נדבה, אחשוב להם כאילו מעצמם התעוררו לשוב, ואח"כ אהיה כטל לישראל

עוד שם בשם הרה"ק רש"ק זצ"ל אמר אין צריכין מוסר ספר יותר מן מעט גמרא בעיון, והטעם כי האלהים עשה את האדם ישר א"כ לא היה צריך האדם לחפוץ לעשות רק מה ששייך להש"י, רק מחמת היצה"ר והאולת שהאדם עושה נתעוות האדם ורוצה לילך שלא בדרך הישר, שלפיכך אנו אומרים ולא שוה לנו, שע"י העונות אנו נעשים לא ישר, אבל כשאנו לומדים גמרא בעיון לוקחים עצמם לשכל הישר, שזהו באמת שכל הישר,