אמרי שמואל ב מט

שלעולם יחסר לו ודורשי ה' אזי רק אם לא יחסרו אזי כל טוב. ובזה האופן נוכל לפרש הפסוק במשלי צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן ר' תחסר היינו הצדיק שאינו מבקש מותרות רק שאינו רוצה לסבול יסורים אזי מה שהוא אוכל אינו אוכל בשביל הנאתו רק כדי שישבע ולא יהי' רעב ובטן רשעים שהם אוכלים כדי למלאות תאותם אזי לעולם תחסר כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו

בפ' מקץ ועל פיך ישק כל עמי פרש"י ז"ל ישק פירושו יתזן כמו בן משק ביתי ולפענ"ד נ"ל לפרש שמלת ישק פירושו שתיקה כמו שפירשו התוס' במס' גיטין דף ט' בד"ה שפתים ישק משיב דברים נכוחים אזי פירשו התוס' וז"ל כשאדם אומר דברים נכוחים אותם שסביבותם משיקים שפתותיהם זו לזו ששותקים ואינם יודעים מה להשיב עכ"ל הרי שפי' התוס' שמלת ישק הוא פירושו שמשיק שפתותיו ושותק ועפי"ז נוכל לבאר פי' הכתוב שאמר פרעה ליוסף ועל פיך ישק כל עמי היינו שכל מה שתגזור ותדבר בפיך אזי ישק כל עמי היינו ישתקו שישמעו וישתקו ויקבלו דבריו וגזרותיו

בפ' וירא ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא בגמ' פריך אשת נביא הוא דבעי לאהדורי אשת אחר לא בעי לאהדורי ומשני בגמ' ע"ש ולולא דבריהם הקדושים הי' נ"ל לתרץ בענין אחר לפי מה שמביא הגמ' במס' נדרים דף ל"ב א"ר זכרי' משום ר"י בקש הקב"ה להוציא כהונה משם כו' כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום כו' נתנה לאברהם כו' אתה כהן לעולם עכ"ל שמעינן מזה דאברהם הי' כהן ואשת כהן שזנתה אף באונס אסורה לבעלה א"כ מה תועלת יהי' בהשבה ואף אם אבימלך ישיב את שרה אזי יחשוד לשרה אולי זנתה באונס ונאסרה עליו לכך מסיים הפסוק השב כו' כי נביא הוא וכיון שהוא נביא אז בוודאי יודע שלא נגעת בה ולא נאסרה עליו

בתהלים קי"ט נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. לפענ"ד נ"ל לבאר כוונת המקרא ע"ז האופן היינו בשעה שהאדם עושה מצוה שציונו השי"ת בתורתו אזי דברי תורה שהוא ציווי המצוה מאירין לו לאדם בשעת מעשה שלא יכשל בשום דבר כאדם שמאיר בנר לרגלו בשעה שהולך ואדם ההולך על דרך התורה אזי אף בשעה שאינו עסוק בהמצוה רק שהוא עוסק בעניני הגוף כמו אכילה ושתי' וכדומה מ"מ התורה מאירה עליו על דרך כלל שלא יכשל כאור פנס המאיר על כל הנתיב שלא יכשלו ההולכים בה וזהו כוונת הכתוב ואור לנתיבתי

במס' ב"ב דף ע"ח מביא הפסוק כי אש יצאה מחשבון וגו' תצא אש מהמחשבין ותאכל את שאינם מחשבין עכ"ל ופי' הפשוט הלא ידוע שתצא אש מאותן אנשים צדיקים המחשבים הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה אזי תצא מהם אש ותאכל את שאינם מחשבין אשר לכאורה אין הבנה לזה המאמר ונלפע"ד לבאר ע"ז האופן עפ"י מאמר חז"ל הילל מחייב עניים ר' אליעזר בן חרסום מחייב עשירים וידוע הפירוש היינו כשמביאים העני לדין ושואלים אותו על קיום התורה והמצוה אזי מתנצל ואומר הייתי עני ודחוק ועניות מעבירים על דעתו ועל דעת קונו אזי אומרים לו כלום היית יותר עני מהילל אפילו הכי סבל את העוני ודוחק וקיים התורה והמצוה וכן עשיר כו' ועפי"ז נוכל לבאר פי' הגמ' בענין נ"ד היינו שאם מביאים לדין אדם פשוט שלא שם לבו ונפשו לחשוב חשבונו על עולם הפסד מצוה כנגד שכרה כו' אזי שואלים אותו מדוע לא חשבת הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה אזי משיב כי הי' טרוד גדול בעניני העולם הזה ולא הי' לו דעת צלולה לעיין בעניני הנפש אזי משיבים אותו הרי יש הרבה אנשים