אמרי שמואל ב נ

שהמה היו טרודים כמותך ועוד יותר ובכל זאת היו מחשבין הפסד מצוה כו' והיו מקיימין מצות התורה הק' לכן תצא אש מהמחשבים ותאכל את שאינם מחשבין היינו כעס וקטרוג תצא ע"י האנשים המחשבים ויחול על אותם האנשים שאינם מחשבים לומר מפני מה לא חשבו הפסד מצוה כמותם

במס' ב"ב דף צ"ח אמר ר"י אמר רב כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה נלפע"ד דכוונת חז"ל הוא על מי שאומר חידושי תורה של אחרים ואומר שהוא שלו כדי להתגאות בו לכן אין מכניסים אותו כו' שהוא מדה כנגד מדה כהפירוש של עץ יוסף ע"ש

במס' סנהדרין דף פ"ב אמרו חז"ל על כזבי בת צור ומושבה בית סאה פירש"י ז"ל מושב שלייתה והוא דחוק ובאיזה עין יעקב מביא פירוש מקום מושבה וע"ד פשטיות שהי' מקום מושבה רחב כ"כ ע"ד גוזמא ולכאורה קשה להבין מאוד זה המאמר רבותינו חז"ל שהיו קדושי עליון ידברו כזה אך לפענ"ד נ"ל לבאר כוונתם שכיונו בזה להתלוצץ מעוברי עבירה בעלי התאוות כדקאמרי חז"ל בסוף מס' קדושין ר"מ הי' מתלוצץ בעוברי עבירה היינו שהבעל תאוה יש לו התפעלות מאשה שגופה עב וגדול אשר באמת זהו הבל גמור ובעיני חכמי רז"ל שהיו מעמיקים שכלם בחכמת התורה ובהתדבקות א' אשר הי' להם כמעט התפשטות הגשמי הי' בעיניהם ללעג ולקלס מחשבת הבעל תאוה שיש לו התפעלות מסכלות כזה מאשה שגופה גדול ועב לכן אמרו ע"ד לצנות כדי להתלוצץ מעוברי עבירה לכן אמרו שמושבה בית סאה

בשילהי מס' קדושין אמרו חז"ל טוב שברופאים לגיהנם רבים תמהו ע"ז הלא שמואל ירחינאה הוא אסיא דר' גם הרמב"ם הי' רופא מומחה גם ר' חנינא אמר מעולם לא שאלני על מכת פרידא לבנה וחי' משמע שהי' רופא גם קשה על כשר שבטבחים שותפו של עמלק והרי חז"ל אמרו שת"ח צריך ללמוד א"ע כתב שחיטה ומילה וטבח היינו שוחט גם מקשים על מאמר חז"ל שאמרו צורבא מרבנן לא מעני והא קחזינן דמעני אהדורי אפיתחא לא מהדר ורבים מקשים הרי חזינן דגם אפיתחא הם מהדרים ולפענ"ד נ"ל לישב כ"ז בסגנון אחד שכל מאמרי חז"ל בענינים האלו הוא רק על דרך כלל היינו שעל דרך כלל הוא טוב שברופאים לגיהנם אבל על דרך מקרה ופרט יכול להיות שגם צדיק יהי' רופא וכן בכל שאר ענינים הנ"ל

במדרש מגילת איכה פ' א' אות י"ט שר"י בן חנניא שאל לתינוק אחד מימיה של עיר מה הן אמר לו מה איכפת לך השום והבצלים מרובין עכ"ל אשר לכאורה אין הבנה לדברי המדרש כמובן ולפענ"ד נ"ל לבאר עד"ז היינו שידוע שר"י ב"ח הי' עני שהי' פחמי שר"ג אמר לו מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה וענה אותו ר"י אוי לדור שאתה מנהיגן ואין אתה יודע במה מתפרנסין שוב מצינו בחז"ל דא"ל ההוא גוזאי דעל סוס מלך דעל חמור בר חורין ודסנדלי ברגלוהי בר אינש ודלא הא ודלא הא דחפיר וקביר טב מיניה מוכח מזה דהלך בלא סנדלים משום דהי' דרך עניים ללכת יחף בלא סנדלים לפי"ז נוכל לומר דזהו כוונת התינוק כששאל אותו ר"י מימיה של עיר מה הן אזי כשהביט התינוק על הלבשתו של ר"י הבין שר"י הוא עני וידוע דכל מאכל העני הוא רק שומים ובצלים מחמת שהמה זילי וזהו ידוע דכשאדם אוכל שומים ובצלים אזי אח"כ הוא צמא למים וזהו ידוע כשאדם צמא ונפשו תאב לשתות אז אינו מקפיד אם המים מתוקים או לא כמאמר הכתוב נפש רעבה כל מר מתוק וכמו כן נפש צמאה ע"כ אמר לו התינוק השום והבצלים מרובין ואם תאכל שומים ובצלים אזי אח"כ תהי' צמא וכשתהי' צמא אזי יהיו לך כל המים טובים: