אמרי שמואל ב מז

הפסוק יפה את רעיתי כתרצה אזי מביא שם על הפסוק לדעת מה יעשה ישראל שהיו יודעים לרפאות את הקורוס ופי' המפרש יפה קול וחידושי הרד"ל וז"ל קליפה העולה מחמת מכה שמעינן מזה שהם נמי מפרשים קורס הוא לשון מכה

במדרש קהלת פרשה א' אות א' ד"ה כל הנחלים הולכים אל הים ומהיכן הארץ שותה ר"א אומר מימי אוקינוס כו' אמר לו ר"י והלא מימי אוקינוס מלוחים הם אמר לו ממתקין הן בעבים ור"י אומר ימים עליונים הוא שותה כו'. רב אבא בר כהנא אמר כהדין מסוסא ר' שמואל בר נחמן אמר כדקין הללו של בהמה עכ"ל ופירש ע"ז מהרז"ו וז"ל וצ"ע במאי פליגי ומה טעם כל אחד היינו בין ר' אבא לר' שמואל. ולפענ"ד נראה דר' אבא ור' שמואל מפרשים טעמא דר"א ור' יהושע דר' אבא מפרש טעמא דר"א דהא דאמר ר"א דהארץ שותה מימי אוקינוס והא דמלוחין המה אזי ממתקים המה בעבים ע"ז מפרש ר' אבא דהעבים דומין כהדין מסוסא היינו כהדין המסס של בהמה אשר בההמסס יש חדרים קטנים שבו נתבשל המאכל והשורש של המסס מהקרא של כמסום נוסס היינו שהמאכל נתבשל ונתהפך לדבר אחר כן נשתנה המי אוקינוס ממר למתוק. ור' שמואל בר נחמן שמפרש שהוא כדקין של בהמה אזי מפרש מילתיה דר"י שסובר שממים עליונים הוא שותה ועיקרו של מים מתוקים המה רק שהולכים דרך העבים כמו שהמאכל הולך דרך הדקין של בהמה ששמה אינו מקום הבישול של המאכל להשתנות לדבר אחר רק שהולכים דרך הדקין כן הליכת הגשמים דרך העבים בלא שום שינוי אליבא דר' יהושע

במדרש קהלת פרשה א' אות ד' וז"ל ר' יהודה בן נקוסא היו המינים מתעסקין עמו היו שואלים אותו ומשיב כו' א"ל על מגן כו' נעביד בינינן דכל בר נש דנצח חבריה יהא פצע מוחיה דחבריה בקורנס והוא נצח להון ופצע מוחיהון כו' וכיון דאתא א"ל תלמידיו רבי סייעוך מן השמים ונצחת אמר לון ועל מגן לכו והתפללו על אותו האיש ועל אותו החמת שהיתה מלאה אבנים טובות ומרגליות אבל עכשיו מלאה פחמין עכ"ל. ומפרשי המדרש לא ביארו כל צרכן מה שאמר אבל עכשיו מלאה פחמים ונלפע"ד לפרש עד"ז היינו דהתלמידים שמחו וא"ל ר' סייעוך מן השמים אזי אמר להו שהשמחה אינו בשלימות שיתפללו עליו היינו שצריך לרחמים שלא יזיקו לו הדעות הנפסדות של המינים היינו שהלב והמוח שהוא כמו החמת שהיו מונחים בהם דעות אמיתיות היינו אמונת הש"ית ותורתנו הק' ועתה היא מלאה פחמים היינו הדעות הכוזבות מהמינים אשר השרישו בשכלו והוא צריך יגיעה רבה לעקור אותם משכלו שלא ישאר שם ח"ו משהו מהם

במדרש רבה מגילת אסתר פרשה ב' אות א' מתגלגלת בת קבריא כו' עיין פי' המפרשים ולפענ"ד נראה פירש קבריא הוא מה שלוקחין חוטי ומתעגלים בעיגול כעין כדור ודרכה להתגלגל ומתגלגלת בין על מקומה בין על שאינה מקומה כן נבוכדנצר לבש בגדים שאינם שלו וראי' לדברינו מהגמ' דפ' אלו מציאות דאיתא שם קיבורא דאזלי בה אזלוי ע"ש פרש"י ז"ל

אמרו חז"ל איזהו חסיד המתחסד עם קונו ופי' הגר"א ז"ל בביאורו על משלי שכוונת חז"ל דהיינו שעובד להשי"ת בלא שום כוונת תשלום שכר ע"מ שלא לקבל פרס שזהו כוונתם שעושה חסד עם השי"ת שעובדו בחנם ע"ש באריכות [עתה חפשתי בביאור הגר"א על משלי ולא מצאתי אך שזוכר אני מכבר שכך ראיתי בביאוריו] ולפענ"ד נ"ל לפרש זה המאמר חז"ל על אופן אחר לפי מה שלפענ"ד נ"ל לפרש הפסוק במשלי ג' חסד ואמת אל יעזבך לפי היסוד שהניח שם הגר"א