אמרי שמואל ב מו

צדיק תמים היינו שהיה צדיק בכל הענינים שהיה מביט על כל הענינים שלא יכשל ושיהיו על צד היותר טוב. ועפ"י רוב יש לכל צדיק וצדיק דרך בפני עצמו בעניני העבודה עפ"י דמיון יש צדיק שנותן כל כחו בתורה לא פסיק פומיה מגירסא ויש צדיק שנותן את נפשו בעניני העבודה בעניני צדקה וג"ח ויש צדיק שנותן את נפשו בעניני עבודת התפילה בכוונת הלב ומאריך מאוד בתפילתו ולכן עבודת כל אחד חלוק מחבירו ונוכל עד"ז לבאר מאמר חז"ל במה שאמרו ונחל עדנך תשקם כו' מלמד שכל אחד ואחד יש לו עדן בפני עצמו היינו כיון שעבודתו חלוק מחבירו לכן גם שכר הרוחני שלו ג"כ חלוק מחבירו לכן יש לכל צדיק עדן בפני עצמו ובזה נוכל להסביר מאמר חז"ל בפ' הספינה דף ע"ה א"ר חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו פי' כיון דכל צדיק וצדיק יש לו דרך מיוחד בעבודת השי"ת לכן יש לו עדן בפני עצמו לכן אף צדיק אחר אינו יכול לגשת לחופתו ונכוה ממנה אחרי דהצדיק האחר יש לו דרך אחר בעבודת השי"ת ובזו העבודה של אותו צדיק הוא קטן ממנו לכן אינו יכול לגשת לחופת חבירו ונכוה ממנה וכיון שביארנו שבצדיקים יש ג"כ חסרונות וכ"ש בבני אדם הבינונים וכ"ש אנשים כערכנו אשר החסרונות שלנו רבו מאוד רק שאין אנו מרגישים בחסרונות שלנו כמאמר חז"ל כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו וכאשר נתבונן בזה שאנשים כערכנו המה מלאים חסרונות לפי"ז אם אנו רואים על איזה אדם חסרון במעשיו אזי אין אנו צריכים להתפעל מזה ולומר עליו שהוא אדם רע וראוי לקורעו כדג אחרי שראוי לנו לחשוב בדעתנו שגם אנחנו יש בידינו חסרונות גדולות רק שאין אנו מרגישין על עצמינו א"כ אין לנו להתפעל מחסרון האחר לפי"ז אם האדם קנה בעצמו זה ההתבוננות אזי הוא מקטין בעיניו חסרון שיש בהאחר וכיון שקטן בעיניו חסרון האחר אזי ממילא אינו מדבר לה"ר על חבירו בחשבו בדעתו איך אני אוכל לדבר עליו לה"ר אחרי שיכול להיות שגם בעצמי יש חסרונות גדולות מזה רק שאיני מרגיש בעצמי אבל מי שמספר לה"ר על חבירו היינו משום שבעיניו העון שרואה בחבירו גדול מאוד והעונות שיש בעצמו קטנו בעיניו מאוד לכן הוא מתגאה על חבירו ומספר עליו לה"ר ולפי שקטנו עונותיו בעיני עצמו לכן הוא מספר לה"ר על חבירו לכן הוא מדה כנגד מדה שהקב"ה מגדיל עונותיו עד לשמים ויכול להיות שזהו כוונת רז"ל שאמר ר"ל כל המספר לה"ר מגדיל עונותיו עד לשמים

במדרש רבה פרשת עקב. אמר הקב"ה לישראל בני לא תהיו סבורין שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו קוריסין בכל מה שמוצא אלא כך אני מביא עליכם יסורים עד שתכינו את לבבכם אצלי עכ"ל. תיבת קוריסין אין לו ביאור לפי דברי המפרשים. ולפענ"ד נ"ל לפרש שתיבת קוריסין הוא לשון הכאה והכי פירושו שאמר הקב"ה לישראל לא תהיו סבורין שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו קוריסין בכל מה שמוצא פי' שמכה אותו בכל מה שמוצא ואינו חס עליו אלא כל מה שאני מכה אתכם אני מביא עליכם יסורים כדי שתכינו לבבכם אצלי וכיון שכן אזי היסורים שמביא הוא במדת הרחמנות ולא בזעם ח"ו. וראי' לדברי שמלת קוריסין הוא לשון הכאה מירושלמי דמס' ברכות פרק שני דאיתא שם ר' זעירא אקיז דם והיה צריך לאכול בשר אחר ההקזה והלך לקנות אצל טבח והטבח היה איש ליצן וכאשר שאל ר' זעירא מאתו בכמה הדין ליטרתא א"ל בחמשין מני וחד קורסם ופי' המפרשים וחד קורסם היינו חד הכאה. אלמא חזינן שמלת קורסם היא הכאה וה"נ בנ"ד נוכל לומר שמלת קוריסין הוא הכאה כנ"ל. ועיין במדרש שיר השירים פרשה ו' על