אמרי שמואל ב מב
Imrei Shmuel part 2 42 · אמרי שמואל ב · free full Hebrew text
Open in the reader →שם דף ד' אמר רבא כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא עכ"ל. להבין את הענין מה שייכות העונש של רעבון למנאף אשה זונה. נלפע"ד לפי מה שאמרו חז"ל במס' ברכות דף ל"ב מילוי כרסיה זני בישי פירוש מי שממלא כרסיה גורם למחשבות רעות של זנות א"כ לפי"ז מי גרם לאיש שינאף באשה זונה הוא מילוי הכרס מה שאכל הרבה ושתה הרבה לכן אמרו חז"ל שהוא מדה כנגד מדה שבעבור שמאכלו ומשתהו גרמו לו לזנות עבור זה יענש שיבקש ככר לחם ולא ימצא
שם דף כ"ב פרק היה נוטל איתא דבי דינא רבה יתפרע מהני דחפי גונדי ובסנהדרין דף כ' גבי זה חלקי מכל עמלי חד אמר גונדו ופירש רש"י בשם רב האי דהגירסא צ"ל קודו והוא מקידה של חרס עכ"ל וה"נ כאן במס' סוטה נוכל ג"כ לגרוס קודו והוא כלי והכי פירושו דבי דינא רבא יתפרע מהני שמכסין הכלי ואינם מגלים מה שמוטמן בתוכה אם הוא דבר רע או טוב והכוונה היא על הצבועים שמראים את עצמם מבחוץ כחסידים ובתוכן טמון רעות והמליצה הוא שמכסין הכלי שלהם ומרמין בני אדם אך בי דינא רבה שמביטים באדם מבפנים ומבחוץ יתפרע מהן
במס' גיטין דף ל"ו איתא ת"ר הנעלבים ואינם עולבים שומעין חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו עכ"ל וצריכין להבין כוונת הברייתא במה שאמרה שיאירו כשמש וכבר עמד ע"ז בספר בינה לעתים ע"ש. ולפענ"ד נראה לבאר ע"ז האופן דהנה ידוע שיש שני אופנים במי ששומע חרפתו ושותק האופן האחד שבשביל כבוד השי"ת סובל עלבונו ושותק אף שבלבבו יצר לו מאוד עכ"ז כובש את יצרו ושותק. ויש מדריגה עליונה מזה היינו שקנה בעצמו מדת הענוה כ"כ עד שקיים בעצמו ונפשי כעפר לכל תהיה וכל מי שמבזה אותו אזי נהנה מזה ויש לו מזה שמחה כמו מי שפורע חובו מחמת שכל אדם הוא ב"ח להקב"ה כמאמר הכ' כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומחמת זה יש בני אדם השמחים ביסורים כמו שמביא בספר חובת הלבבות שאדם אחד חוקר אלהי ישב בירכתי הספינה וחקר שם חקירות עמוקות אזי עבר לפניו איש ליצן וראה את החוקר הנ"ל וחשב את החוקר הנ"ל למשתגע לכן ביזהו והשתין על החוקר אזי שחק החוקר ושמח ע"ז ואיש אחד הביט ע"ז מרחוק ותמה על החוקר על מדת הסבלנות שלו גם תמה על שמחתו של החוקר מזה לכן קרב אל החוקר ושאל לו מפני מה שחק ושמח ויענהו החוקר ששמחתי שבאתי להמדה לשמוח בעלבוני ולקבלם באהבה ולא די' שלא הרגשתי צער מזה אלא שהרגשתי שמחה מזה. נמצא לפי"ז יש בני אדם ששומעין חרפתן ושותקין ובלבם יצר להם ובאדם כזה אזיל סומקא ואתי חיורא ומראה פניו ישתנה ללובן. אבל אותם בני אדם שהמה במדריגה העליונה שהמה שמחים ביסורים וכשאדם מבזה אותו הוא שמח בזה ומי שיש לו שמחה אז יאיר פניו כמאמר הכתוב במשלי י"ז לב שמח יטיב גהה וא"כ מחמת מדריגתו הגבוה במדת הענוה אזי יאיר פניו בשעה שמבזין אותו לכן קאמר הברייתא ששכרו הוא מדה כנגד מדה שלעתיד יאיר פניו כצאת השמש בגבורתו. ובזה נלפע"ד לבאר דברי התוס' בבבא בתרא דף כ"ב דאיתא שם נח נפשיה דרב אדא בר אהבה רב דימי אמר אנא ענישתיה אביי אמר אנא ענישתיה דהוי אמר להו רבנן אדמדגרמיתו גרמי בי אביי זילו אכלי בישרא שמינה בי רבא. רבא אמר אנא ענישתיה דהוי אמר להו לטבחי אנא שקילנא בישרא מקמי שמעיה