אמרי שמואל ב לח

ביהושע ומתרץ המהרש"א דהכא מיירי בתלמיד אחר עכ"ל וקשה לי ע"ז דלפי דבריו אין הרב כועס על תלמידו כלל והא אמרו חז"ל כל תלמיד שכועס עליו רבו ושותק כו' הרי חזינן דכמה פעמים הרב כועס על תלמידו.. ולפענ"ד עיקר קושית המהרש"א ז"ל ליתא דהא דאמרינן בפ' חלק דאין אדם מתקנא בתלמידו היינו אם תלמידו זוכה לגדולה אינו מתקנא בו מחמת שהוא אוהב אותו וניחא ליה בטובתו כמו משה ביהושע והא דאמרינן הכא בפסחים דאין מתקנאין בתלמיד קטן היינו בשעה שהרב כו עס על תלמידו הקטן אל יקנא בו לעשות בו נקמה יותר מדאי מחמת דכשיגדיל פרע ממנו

במס' סוכה דף נ"ב דרש ר"י לעתיד מביא הקב"ה היצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים לצדיקים נדמה להן כהר גבוה ולרשעים נדמה להן כחוט השערה הללו בוכים והללו בוכים צדיקים בוכים ואומרים האיך יכולנו לכבוש הר כזה ורשעים בוכים האיך לא יכולנו לכבוש חוט השערה כזה. צריך להבין הענין מה שאמרו ושוחטו גם מ"ש לצדיקים נדמה כהר ולרשעים כחוט השערה. ותחלה נבאר המלה ושוחטו דלפי מה שדרש ר"י דשטן ופנינה לשם שמים נתכוונו אין מקום למלת ושוחטו. ונלפע"ד משום דבכ"מ שקאמר לעתיד היינו בשעה שיהיה היום הדין הגדול והנורא כמו שאמרו חז"ל במס' עכו"ם לעתיד מביא הקב"ה הס"ת ונותנה בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבא ויטול שכרו עכ"ל כמו כן כוונת הגמ' בפה לעתיד היינו בשעת הגמול בשעה שגומל הקב"ה שכר ועונש לצדיקים ולרשעים ואז יבטל עשיית הטוב והרע רק שהוא שעת קיבול שכר ועונש וא"כ מאז והלאה לא שייך פעולת היצה"ר כדכתיב והסירותי לב האבן מבשרכם היינו שיבוטל פעולת היצה"ר אז. ונוכל לומר דזהו כוונת הגמ' במה שאמרו חז"ל ושוחט היינו שיבוטל כחו דזהו קץ וסוף של היצה"ר. ומה שנדמה לצדיקים כהר ולרשעים כחוט השערה נלפע"ד דעבודת השי"ת הוא דומה לסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו מדריגה אחר מדריגה וכמו שמביא בספר מסילת ישרים על מאמר חז"ל במס' חולין במה שאמרו אנא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי אכיל בישרא לא אכל אח"כ גבינה עד למחר ואילו אנא בהאי סעודתא לא אכלינא אבל בסעודתא אחרינא אכילנא עכ"ל והקשה ע"ז בספר מסילת ישרים הנ"ל אמאי באמת לא רצה לנקוט חומרת אביו ותירץ ע"ז כך דעבודת השי"ת היא עשויה מדריגות מדריגות כמו העולה בסולם וכמו שאין כח באדם לעלות בסולם במדריגה העליונה קודם שבא במדריגות התחתונות כן הוא בעבודת השי"ת שהאדם הפשוט אין לו לנקוט בפעם אחד חומרות גבוהות כמנהגי הצדיקים רק שמתחילה צריך האדם ליזהר א"ע בדברים שאסרה תורה וחז"ל בפירוש כמו לשון הרע ורכילות וליצנות ודברים בטלים ומצות אהבת ישראל ולעקור מלבו נקימה ונטירה ושנאת איש ישראל ח"ו וכהנה רבות מה שאסרה תורה בפירוש ואח"כ ראוי לפרוש א"ע גם במותר לו שיהיה גם במדריגת קדוש לכן אמר מר עוקבא אנא חלא בר חמרא לגבי אבא כו' ולא רצה לנקוט כחומרת אביו גם הוא אחרי ששיער בדעתו שעדיין לא בא במדריגת אביו לכן לא רצה לנקוט כחומרת אביו כן הוא כוונת המסילת ישרים הנ"ל נמצא שעבודת הש"י הוא כמו האיש העולה ממקום נמוך על הר גבוה פסיעה אחר פסיעה וידוע שיש שני עניני יצה"ר האחד הוא היצה"ר התאוני היינו מה שברא השי"ת בטבע בנפש האדם שיתאוה לכל התאוות והמדות הרעות וזהו היצה"ר שיש באדם מצד הטבע כבהמה דהא חזינן דגם הבהמה מתאוה לתאוות. והיצה"ר הב' הוא המלאך הממונה על זה לפתות את האדם לחטוא