אמרי שמואל ב לז

יום ידרשון שכל מי שעוסק בתורה יום אחד בשנה הוי כאילו עסק כל השנה כלו ופי' שם מהרש"א ז"ל דזה קאי על האיש אשר טפלא תלוי בו ועוסק כל השנה לבקש מחיתו רק שמפריש יום אחד על עסק התורה ובשאר כל השנה אין לו פנאי לעסוק בתורה ואחרי שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו והשי"ת יודע את לבבו שאם היה לו פנאי כל השנה היה עוסק כל השנה לכך נותן לו הקב"ה שכר כאילו עסק כל השנה. נמצא לפי"ז יש שני בני אדם אחד עסק כל השנה בתורה ואחד עסק כל השנה במסחר רק שלמד יום אחד יהיה להם חלק לעולם הבא שוה בשוה. אך החילוק ביניהם הוא בחייהן כי האיש העוסק בתורה כל ימי חייו הוא רואה העוה"ב שלו בחייו היינו כיון שהוא רואה בעצמו שהוא עוסק כל היום במלאכת שמים אזי ממילא מובן ששכרו לעולם הבא הוא שלם כמו שאמרו חז"ל שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה אבל האיש שאינו עוסק בתורה רק יום אחד בשנה ובשאר כל השנה הוא עוסק בדברים גשמיים בקנין ומסחר אזי בחייו אינו ניכר העוה"ב שלו וחושב בדעתו שאין לו במה לזכות לחיי העוה"ב ואף שלאח"כ מחשב אותו הקב"ה כאילו עסק כל השנה בתורה מ"מ בחייו אינו ניכר העוה"ב שלו ע"כ כי הוו מפטרי רבנן הוו אמרי עולמך תראה בחייך היינו שהי"ת יזמין לך סיבות טובות על פרנסתך בענין שיהי' לך פנאי כל הימים לעסוק בתורה ועבודה ואז תראה עולמך בחייך

שם דף ס"א יצה"ר דומה לזבוב וצריך להבין ההסבר מה שמדמה היצה"ר לזבוב. ונלפע"ד דהנה הטבע של הזבוב שלבשר בריא אין ביכולתה לנשוך כ"כ רק במקום שיש מכה שם היא יכולה לנשוך ושם היא בוחרת לנשוך כך הוא דרך היצה"ר שלאדם צדיק ותמים אין לו שליטה כ"כ רק במי שיש בידו מעט עונות אז שולט עליו היצה"ר להסיתו יותר ויותר דזהו דומה לפותח פתח להיצה"ר אבל הצדיק התמים הוא דומה כמו שנועל את פתחו בפני היצה"ר. ונוכל לומר דזהו כוונת הכתוב במה שאמר השי"ת לקין ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ פי' ואם לא תטיב היינו שלא תחפוץ לעשות טוב בזה אתה פותח פתח להיצה"ר שיחטיאך היינו שאם אדם יושב בטל ואינו עושה מצוה בזה הוא פותח פתח להיצה"ר שיסיתהו לעשות עבירות בפועל. ונוכל לומר דזהו כוונת הגמ' ברכות דף י' באלישע שלא ראתה זבוב על שלחנו. היינו דידוע שצדיק האוכל מאכלו הוא ג"כ לשם שמים כדי שעי"ז יתחזק כחו לעבודת הבורא ית' ומי שמכוון ג"כ להנאת עצמו הוא נופל מעט ממדריגת הצדיק ובזה הוא פותח פתח מעט להיצה"ר שיהיה לו יכולת לשלוט בו כמו זבוב העומדת על המכה וזהו כוונת השונמית שלא ראתה במאכלו פגימה שיהא אחיזה להיצה"ר לשלוט בו היינו שלא ראתה זבוב היינו היצה"ר הדומה לזבוב עובר על שולחנו

שם דף ס"ג אמר רב הונא כו' כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו. לענ"ד נראה לבאר דבריהם ע"ז האופן כל המשתף שם שמים בצערו היינו מי שיש לו צער וע"י היסורים אינו יכול לעבוד את השי"ת מחמת שהמה מטרידים אותו והאדם הסובל את היסורים יש לו מן היסורים צער כפול היינו שיש לו צער ממה שהיסורים מצערים אותו ויש לו ג"כ צער ממה שע"י היסורים אינו יכול לעבוד את השי"ת וזהו כוונתם המשתף שם שמים בצערו היינו שיש לו ג"כ צער ממה שאינו יכול לעבוד את השי"ת ע"י היסורים א"כ יש לו צער כפול בשביל אהבת השי"ת משו"ה הוא מדה כנגד מדה שכופלין לו פרנסתו

במס' פסחים דף קי"ג איתא ג' אין מתקנאים בהן אלו הם עכו"ם קטן ונחש קטן ותלמיד קטן והקשה ע"ז מהרש"א ז"ל מפרק חלק דף ק"ה דאיתא שם דאין אדם מתקנא בתלמידו כמו משה