אמרי שמואל ב לג

תיבת לעצמך אין לו פירוש גם צריך להבין למה גבי גדולה כתב לעצמך וגבי כבוד לא כתב לעצמך דלכתוב גבי כבוד נמי ואל תחמוד כבוד לעצמך. ולפענ"ד נ"ל לפרש עד"ז עפ"י דמיון שני בני אדם זכו לגדולה חזקי' מלך יהודה ע"ה ונבוכדנצר שחיק עצמות נבוכדנצר שימש בהגדולה לצורך עצמו שהי' מרגיז ארץ מרעיש ממלכות ומילא את כל תאוותיו כדכתיב חולש על גוים ואמרו חז"ל שהיה לוקח את המלכים למשכב זכור נמצא שע"י הגדולה השיג הכבוד והתאוה ושימש בהן לצורך עצמו א"כ השיג הגדולה לעצמו אבל חזקי' המלך ע"ה לא נהנה מהגדולה לצורך עצמו כי כל ימיו עסק בתורה ולא הלך אחר תאות היצר שהרי לא רצה לישא אשה רק השתמש בהגדולה לצורך עבודת השי"ת היינו שנעץ חרב בביהמ"ד ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב וזהו שכוון התנא אל תבקש גדולה לעצמך היינו לצורך עצמך רק תבקש הגדולה לצורך עבודת השי"ת וזהו שסיים התנא ואל תחמוד כבוד היינו שאל תבקש את הגדולה למען השגת הכבוד

ובזה הענין נוכל לבאר הפסוק בירמי' אל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו ועשיר בעשרו כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי כו' עכ"ל. שלכאורה אינו מובן מה שאמר כ"א בזאת יתהלל המתהלל שמשמע מזה שאדם מותר להתפאר באיזה מעלה והלא כתיב יהללך זר ולא פיך. ע"כ נ"ל שלא כוון הכתוב שהאדם הבעל מעלה יתהלל בעצמו רק כוון הכתוב על שאר אנשים המהללים את האדם הבעל מעלה שאל יהללו אותו בחכמה ובגבורה ובעושר אם הבעל מעלה ישתמש במעלתו לצורך עצמו היינו שע"י החכמה הוא עושה התחכמות שעל ידה ירויח הרבה וישתכר הרבה לצורך אנשי ביתו א"כ מה יתרונו על אנשי דורו ש שעבור זה ראוי להללו. או אם העשיר ייטיב לאנשי ביתו בהעשירות ואינו מהנה לאחרים כלל א"כ מה יתרונו על אנשי דורו שעבור זה יהא ראוי להללו או הגבור אם ע"י הגבורה הוא הולך במקום שיש סכנה לשאר אנשים ומשתכר ע"י זה ממון הרבה ומטיב לאנשי ביתו א"כ מה יתרונו על שאר אנשים שעבור זה יהא ראוי להללו. וזהו כוונת הכתוב שאל יתהלל חכם בחכמתו וגבור בגבורתו ועשיר בעשרו אם המה משתמשין במעלתם רק לצורך עצמם וכנ"ל רק בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי פי' ע"ז האופן נוכל להלל הבעל מעלה אם המה משכילים במעלתם לדעת את ה'. היינו שהחכם ע"י החכמה הוא מהנה לאנשי העולם שלומד עמהם חכמה ודעת כמו שמצינו בקהלת שלימד דעת את העם. והגבור בגבורתו הוא מציל עשוקים כמו שמשון הגבור שהציל את כל קהל ישראל מהפלשתים. והעשיר בעשרו הוא מפרנס עניים כמו שמצינו ברבינו הק' שפתח אוצרות בשני בצורת אזי באופן כזה ראוי להלל הג' בעלי מעלות הנ"ל. נמצא הג' בעלי מעלה הנ"ל אזי החכם צריך לעשות חסד עם העם ללמדם דעת והגבור צריך לעשות משפט לעשוקים והעשיר צריך לעשות צדקה לזה סיים הכתוב כי אני ה' עושה חסד מה שחכם צריך לעשות. ומשפט מה שגבור צריך לעשות. וצדקה מה שעשיר צריך לעשות ולזה סיים כי באלה חפצתי כו' היינו שזהו רצוני בעשיית חסד ומשפט וצדקה לזה אם החכם והגבור והעשיר עושים מה שמוטל עליהם כנ"ל לזאת ראוים להלל

שם משנה ו' ואל תתודע לרשות נלפע"ד לבאר הפשט ע"ז האופן שבתחילה מזהיר התנא אהב את המלאכה ושנא את הרבנות היינו שתרחיק את עצמך מליטול שררה מחמת שהשולטנות שביד האדם הוא סכנה גדולה אצלו אולי יעניש איזה אדם