אמרי שמואל ב ג

הצדקות שלשם שמים אפילו חלק מעשרים

ולימוד התורה הק' שהוא אחד מעמודי העולם כמאמר התנא על שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו'. אזי ג"כ לא יוכל להתקיים בלא הצדקה דהבתי ישיבות הגדולים שלומדים שמה כמה מאות אנשים ולוקחים פרס מקופה של צדקה ויש ישיבות שהוצאתם מרובה לפ"ע שנים עשר אלף רו"כ בכל שנה ואם נחשוב מעות של הצדקה שנותנים הנותנים רק לשם שמים אזי המה מיעוטא דמיעוטא ולא יספיק לזה כלל. נמצא שע"י הקנאה שאדם מתקנא בחבירו בענין נתינת הצדקה ונותן שלא לשם שמים רק שלא יפגום כבודו או שנותן הרבה כדי לנחול כבוד המדומה עי"ז יתקיים העולם שהוא עמוד הצדקה ועמוד התורה כנ"ל

ועיקר ענין הכבוד הוא סכלות גמור נמצא לפי זה נכונים דברי המדרש שחשיב עשרה דברים יקרים נבראו בעולם וקחשיב אחד מהם סכלות דהרי ע"י הקנאה והכבוד שהוא סכלות מתנהג העולם וע"י חוש המישוש שהוא סכלות יתקיים העולם וכנ"ל נמצא לפי זה שע"י הקנאה והתאוה והכבוד יתקיים העולם וכנ"ל ולכאורה יסתור לדברינו מאמר התנא באבות הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם

אך לפי האמת לא קשה מידי היינו משום דלכאורה קשה על עצמותו ית"ש למה ברא זה העולם שהוא עלמא דשקרא לפי מאמר הזה"ק והוא מתנהג עפ"י רוב עפ"י מדת הקנאה והתאוה והכבוד שהוא שקר גמור וסכלות. אך שידוע לכל מביני מדע שעיקר בריאת האדם הוא כדי לברר הטוב מן הרע ולזכך את עצמו מן התאוות הרעות ומן המדות המגונות ועיקר בריאת היצה"ר וכלי אומנות של היצה"ר היינו מדת השקר והקנאה והתאוה והכבוד הכל הוא בשביל האדם כדי שלא ישמע להיצה"ר ויברר הטוב מן הרע ויזכה עי"ז לעלמא דאתי כמו שמפורש בגמ' דסנהדרין בפרק ארבע מיתות בשעה שהשליכוהו לדודא דאברא אמרו חז"ל וז"ל כלום יהבתי' לן אלא לקבולי אגרא כו' עכ"ל. ועתה נתישב לנו את כל הנ"ל בעה"י מה שהקשינו למה ברא השי"ת עולם הזה שיהי' מתנהג ע"י סכלות היינו שע"י חוש המישוש שהוא סכלות יתנהג העולם או ע"י הקנאה והכבוד יתקיים ג"כ העולם שמסייעים לעמוד החסד ולעמוד התורה כמו שביארתי לעיל אך לפי מה שכ' א"ש כי א' עשה את האדם ישר כו'. כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים כו' היינו כי כוונת השי"ת בעיקר בריאת העולם בשביל הצדיק שיזכך את חומרו שיהי' הכל לשם שמים והצדיק המברר הטוב מן הרע היינו שמדבק באשתו לשם שמים ושהוא עושה צדקה וחסד רק לשם שמים לא בשביל קנאה וכבוד בשבילו נברא העולם אך שגלוי לפני השי"ת שצדיקי הדור המה מועטים וע"י הצדיקים שהם מתי מספר לא יוכל העולם להתקיים לכן ברא השי"ת מדת הסכלות בעניני אישות ומדת הקנאה והתאוה והכבוד והשקר כלי אומנות של היצה"ר בשביל קיום העולם והצדיק יברר הטוב מן הרע שלא ינטה אחריהן

ובזה נוכל להבין מאמר התנא במה שאמר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם היינו אם נאמר כפשוטו שע"י התאוה הוא בועל בעילות אסורות ח"ו וע"י הקנאה והכבוד הוא משתמש בעניני העולם לאסוף הון אזי יובן הדבר כפשוטו איך מוציאין את האדם מן העולם כי זהו עצת היצה"ר לגמרי

אך בדרך אחר לפי' הנ"ל נוכל לומר בזה האופן היינו אם הוא משתמש במדת התאוה להזקק לאשתו אך שאינו מכוין לשם מצוה כלל להעמיד תולדות כצווי הבורא ית"ש רק להנאת עצמו ולא יותר הרי הוא עושה את המצוה שלא לשמה והעושה מצוה שלא לשמה אין לו שכר רק בעולם הזה כמאמר הכתוב אורך