עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמרי שמואל ב

אמרי שמואל ב כט

Imrei Shmuel part 2 29 · אמרי שמואל ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

בזה דבשלמא כשבא אברהם אל פרעה אמר על אשתו אחותי היא הוא מחמת שבא אל אנשים שאינם מהוגנים החשודים על כל העבירות והי' מוכרח לאמר אחותי פן יהרגוני כו' אבל בארצי המה אנשים חשובים אנשי יושר המקיימים מצות שכליות ואף אם אתה היית אומר להם האמת שהיא אשתך נמי לא היו נוגעים בך ע"כ השיב לו אברהם כו' כי אמרתי רק אין יראת א' במקום הזה והרגוני היינו כיון שאין בפה יראת א' אף שהמה אנשים חשובים אנשי יושר מכל מקום במקום התגברות התאוה אינם יכולים לשלוט בנפשם אחרי שאין להם ממי לירא משא"כ איש ישראל המאמין בהשי"ת ובתורתו אזי הוא מוכן למסור את נפשו על מצות התורה ובשביל התורה הוא מושל על תאוותו. ועפ"י הנ"ל נלפע"ד לבאר פי' הכתוב שהתחלנו היינו כי דוד המע"ה מוכיח האומות האומרים שמעשיהם הוא ביושר ובצדק אף שאינם מאמינים בהשי"ת ובתורתו לכן אמר שלא זו הדרך אשר יבחר בו האדם לכן אמר ועתה מלכים השכילו כו' עבדו את ה' ביראה כו' נשקו בר הוא לשון נשיקת והתחברות היינו התחברו אל התורה ואם יהי' לכם יראת ה' ותאמינו בתורת ה' אז תוכלו לעמוד בנסיון שאף פגעי הזמן ר"ל לא יזיזו אתכם ממקומכם אבל אם יחסר לכם שתי האמונות האלה להאמין בהשי"ת ובתורתו אזי אף אם תהיו אנשי יושר מאוד מ"מ אם תבאו לידי נסיון היינו אם יפגעו בכם פגעי הזמן אזי לא תוכלו לעמוד בנסיון ותעזבו את היושר לגמרי ותעשו כל הנבלות מרוב דוחק וזהו כוונת הכתוב נשקו בר היינו התחברו אל התורה בצירוף היראה אז תוכלו לעמוד בנסיון שאף ביום חרון ה' תהיו זכאים וטובים שאם לא תתחברו אל התורה אזי מסיים הכתוב פן יאנף ותאבדו דרך היינו פן יהיה אף ה' שיבאו עליכם פגעי הזמן אז תאבדו דרך היינו שתאבדו הדרך ארץ שיש לכם היינו ההנהגה עפ"י דרך היושר ומסיים הכתוב כי יבער כמעט אפו אזי אשרי כל חוסי בו היינו בעת שיבער אף ה' אז לא תוכלו לעמוד במדת היושר שיש לכם רק אשרי כל ח' בו

ומה שכתבתי שלשון דרך הוא דרך ארץ היינו הנהגת היושר אזי כן מוכח מהמשנה דפ"ק דקדושין משנה י' שאיתא שם דרך ארץ ופירש"י שם היינו שמשאו ומתנו בנחת עם הבריות עכ"ל שזה מדת היושר

כ"ז אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי צריך לבאר את הענין במה שאמר אחת שאלתי כו' אותה אבקש מהו שאלה ומהו בקשה ונלפע"ד דלשון שאלה הוא בפה מה שאדם שואל מחבירו ולשון בקשה הוא בלב מה שאדם מבקש בלב כמו שכתוב ישמח לב מבקשי כו' ושאלה הוא בפה כמו השאלה שאנו שואלים טל ומטר והוא בפה. וידוע שבעניני מילי דשמיא לבקש מהש"י שיהי' ירא שמים אין שייך זאת שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים רק ששייך ע"ז לשון בקשה בלב אבל לא שאלה בפיו ובמילי דעלמא שייך לשון שאלה שיכול האדם לשאול בפיו את צרכיו מה שהוא חפץ כדכתיב הרחב פיך ואמלאהו אבל אין שייך לשו בקשה שאין האדם יודע מה לבקש שיכול להיות שמה שהוא מבקש אינו טוב לו באמת אחרי שהאדם אינו מבין אם מה שהוא חפץ אם יהי' טוב לפניו באמת או לא לכן תיקן רב בצלותא ימלא ה' משאלות לבנו לטובה הוא מחמת שאין אנו יודעים אם מה שאנו שואלים המה טובה או לא לכן במילי דעלמא אין שייך לבקש רק לשאול לכן אמר דהמע"ה שיש אחת היינו בקשה אחת ששייך בה שתי הלשונות לשון שאלה ולשון בקשה שיכול האדם לשאול בפיו ולבקש בלב היינו שבתי בבית ה' כל ימי חיי היינו שאהיה פנוי מטרדות הזמן כדי שאוכל לישב בבית ה' כל ימי חיי שזה הדבר יוכל לבקש בלב ולשאול בפיו ג"כ: