עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאמרי שמואל ב

אמרי שמואל ב כח

Imrei Shmuel part 2 28 · אמרי שמואל ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

הושע

בהושע קפיטל י"ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד א'. למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום עכ"ל לכאורה המקרא הזה משולל הבנה מאי קא מזהיר לנו הנביא שלא נאמר א' למעשה ידינו אטו בשופטני עסקינן שעובדים למעשה ידי אדם. ונראה לפע"ד לבאר פי' הכתוב עד"ז לפי מה שמבאר בספר נחלת יעקב מהגאון ר"י מליסא ז"ל פי' הכתוב ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ שפי' שם עפ"י מה שמבאר שם הגמ' ששלשה המלאכים כערביים נדמו לו שמשתחוים לאבק שעל רגליהם ופי' שם שמי שעושה הרבה השתדלות ועובר ימים ונהרות בשביל להרויח ממון אזי הוא מסיח דעתו מהשי"ת וחושב בדעתו שהסיבה מפרנסו ולא השי"ת ובאמת אזי הסיבה אין בה ממש והיא כאבק וזהו כוונת הגמ' לערביים נדמו לו המשתחוים לאבק שעל רגליהם היינו שמכניעים את עצמם להסיבה ומאמינים שהסיבה יפרנסם. ומלת רגל מוסב על הסיבה כמו שכתוב ביעקב לרגל המלאכה וזהו הפי' המשתחוים לאבק שעל רגליהם היינו להסיבה שאין בה ממש רק כאבק ע"כ אמר להם אברהם רחצו רגליכם היינו שיסירו מעצמם האמונה הזרה שהסיבה יפרנסם רק השענו תחת העץ היינו תחת התורה שהיא עץ חיים. ועפ"י דבריו הנ"ל נלפע"ד לבאר מאמר הכתוב הנ"ל היינו לפי מה שביארתי שמי שמאמין בהסיבה הוא כמו ע"ז לכן קאמר הנביא לישראל שלא יבטחו בהסיבה היינו על מלך אשור או על ריבוי הסוסים הנצרכים למלחמה רק על השי"ת בעצמו וזהו כוונת הכתוב שלא נאמר עוד א' למעשה ידינו היינו שלא נאמין בהסבה שהיא כמו ע"ז רק על השי"ת בעצמו: תהלים

ב' נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כו' ואיתא בסנהדרין דף צ"א וזה לשונם ואין בר אלא תורה עכ"ל וצריכין אנו לבאר המשך הכתוב לפי פי' הגמ' שמלת בר זהו תורה היינו לפי מה שמבאר הגאון מלבי"ם ז"ל בפירושו על התורה על הפסוק כי אמרתי רק אין יראת א' במקום הזה והרגוני אזי מבאר המלה רק בזה האופן היינו משום שיש בני אדם שמישרים את דרכם עפ"י שכלם הישר אף שאינם מאמינים בהשי"ת ובתורתו רק שמשיגים משכלם שלא נאה לאדם לגנוב ולחמוס את שאינו שלו או לטמא אשת רעהו ושצריך האדם לחזק ידים הרפות ואותם האנשים אומרים שהמה מקיימים מצות שכליות אף בלא אמונת א' ותורתו הק' אך באמת זהו שקר מוחלט שהם אינם מקיימים מצות שכליות רק כל זמן שהדוחק והלחץ אינו נוגש אותם אבל אם מתגבר עליהם התאוה או הדוחק והלחץ אזי עושים כל הפסלנות אחרי שאין עליהם עול מלכות שמים ואין עליהם יראת א' רק שלפי שכלם אזי מבינים שזהו שטות ומפני הלחץ אזי חושבים בדעתם איזה חסרון יגיע לי אם אעשה מעשה שטות בזה העת אבל האיש המאמין בהשי"ת ובתורתו אזי יש יראת ה' על פניו והאנשים העובדים את ה' בכל לבם אזי נותנים את נפשם עבור מצות התורה הק' לכן פי' הכתוב כך כי אבימלך אמר אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה כוונתו