אמרי שמואל ב כו

שכוונתו ית' הוא לאכילת האדם כמו שמבואר בתוה"ק

נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו המפרשים הקשו מה יעשה האדם שהוא בטבע קמצן וכופה את יצרו ונותן צדקה אבל לא יוכל לפעול כ"כ שלא ירע לו גם בלבו אחרי שהוא בטבעו קמצן גדול וא"כ אין לבו ברשותו שלא יכאב לו על מתנה מרובה שהוא נותן ע"כ נלפע"ד כוונת הכתוב על דרך זה שהכתוב גופא הוא נותן עצה איך יעשה שלא יכאב לבבו ע"ז היינו שיפריש מעשר מכל מה שירויח ויהי' דמי המעשר מונחין ת"י עד שיבא העני וכיון שהמעות צדקה יהיו מוכנים בידך ומופרשין לצדקה אז כשיבא עני הגון אז תוכל ליתן לו בשמחה אחרי שבלא"ה המעות מוכנים ומופרשין לצדקה וזהו כוונת הכתוב לפע"ד נתן היינו פעם ראשונה תקיים מצות נתן היינו שתפריש את המעות לצדקה ואח"כ כשיבא העני תקיים מצות תתן לתתן לעני וכיון שבלא"ה המעות מופרשין לצדקה אזי תוכל לקיים מה שמסיים הכתוב ולא ירע לבבך בתתך לו: נצבים

פן יש בכם איש או אשה כו' אשר לבבו פנה היום כו' פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והי' בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו כו'. קודם שנבוא לבאר מקראי קודש הללו נקדים חקירה אחת שיש שני בני אדם עוברים עבירה אחת ועונשם אינו שוה כרחוק מזרח ממערב והוא מצויר עפ"י שני אופנים ועל האופן האחד נוכל לבאר דברי חז"ל על הפסוק אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו ואמרו ע"ז חז"ל אם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית כשלג ילבינו' כו'. ונלפע"ד לבאר דברי המדרש עד"ז היינו שיש שני בני אדם העוברים ועבירה אחת חמורה כגון עריות והאחד הי' עונשו גדול מאוד ואצל האחר יקל משפטו היינו משום שיש אדם כזה שעונתיו הולכים כסדר היינו שמתחילה כשנולד היו אביו ואמו רשעים ולא למדו אותו ללכת בדרך ישרה רק בדרך מקולקל ונתנו אותו להמורים שמורים אותו לימודיות אחרות בספרים החיצונים ולמד שם ביחד עם חברה רעה ולמד ממעשיהם ושחק עמהם ושתה עימהם בבתי משתאות והלך מרעה לרעה בהדרגה עד שנתפס בעבירה חמורה. על אדם כזה נוכל לומר שעונותיו הולכים כסדר היינו שמתחילה עושה עבירה קלה ואח"כ עבירה חמורה מזה ואח"כ בעבירה היותר חמורה וכיון שעונתיו הולכים כסדר אזי נוכל ללמד עליו זכות שלא פשע כ"כ אם עשה את העבירה החמורה אחרי שההרגל הרעה הביאתו לזה וזהו כוונת המדרש אם יהי' חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית היינו שנה אחר שנה כסדר כן יהי' עונותיהם הולכים כסדר וכנ"ל לכן אם יעשו תשובה אזי כשלג ילבינו אבל אם יאדימו כתולע היינו אם בפתע פתאום יעשה עבירה חמורה ויתאדם כמו שצובעים בתולע היינו אם הי' איש מגודל אצל אב ואם צדיקים שגדלו אותו בדרך הישר על ברכי התורה והיראה ולמד בין חברה נערים יראי ה' ונתגדל על ברכי התורה והיראה ואח"כ אם ח"ו נתפש בעבירה חמורה כמו עריות ח"ו אזי יהי' עבירתו שלא כסדר אזי יהי' עונשו מרובה מאוד. ונוכל לומר דזהו כוונת הגמ' במס' ברכות דף נ"ז עונותיו סדורין לו מאי סדורין סדורין לימחל היינו שזהו סימן שעונותיו הלכו כסדר וכנ"ל היינו שלא נכשל ח"ו בפתאום שלא כסדר בעבירה חמורה רק שעונותיו הולכים כסדר וכנ"ל משו"ה הם סדורים למחול ע"י תשובה שילבינו כשלג וכנ"ל. נמצא שביארנו אופן אחד במה ששני בני אדם עושים עבירה אחת ועונשם אינו שוה כלל וכנ"ל

גם יש אופן אחר במה ששני בני אדם עושים עבירה אחת ועונשם אינו שוה