אמרי שמואל ב כד
Imrei Shmuel part 2 24 · אמרי שמואל ב · free full Hebrew text
Open in the reader →הוא כפירש"י היינו דאין המזל נחשב אצל ישראל משום דע"י תפלה וצדקה משתנה מזלו לטובה ולמ"ד יש מזל לישראל היינו שלא בנקל ישתנה מזלו היינו גזירה הקדומה ע"י מעשים טובים בלתי ע"י זכות גדול מאוד. ולפענ"ד יש להביא ראי' שמזל נקרא גזירה הקדומה וכנ"ל מדאמר ר' חנינא מזל מחכים מזל מעשיר כו' ולכאורה קשה והלא אמרינן במס' נדה דף ט"ו שהקב"ה גוזר על האדם בשעת יצירה חכם או טפש עני או עשיר וא"כ איך אמר ר' חנינא מזל מחכים כו' אלא ע"כ שזה גופא נקרא מזל היינו גזירה הקדומה. ועפ"י דרך זה נלפע"ד לבאר הגמ' דמס' סנהדרין דף ס"ז אר"י למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה ונלפע"ד לבאר הפי' של פמליא של מעלה היינו מה שאמרינן דמזל נקרא הגזירה הקדומה וכנ"ל יש ע"ז מלאכים הממונים להנהיג את כל האדם על דרך שיקוים הגזירה הקדומה והמלאכים אלו נקראו מזל וזהו הפי' פמליא של מעלה היינו החיל של מעלה זהו מלאכי המזל לכן חמר ר"י שהי"ת נתן רשות לכשפים שיכחישו פמליא של מעלה היינו המזל וזהו שפי' רש"י שעל מי שנגזר לחיות הן ממיתין היינו על מי שנגזר לחיות עפ"י הגזירה הקדומה שזהו מלאכי המזל הן ממיתין ומסיק הגמ' דאצל ר' חנינא דנפיש זכותי' אין כח בכישוף להזיקו משום דהוא מושגח מן השמים ע"י השי"ת בעצמו או ע"י מלאכים הרבה לבד מלאכי המזל הנ"ל והכישוף אין לו כח לשלוט רק במי שהוא מונהג ע"י מזל אבל ר' חנינא דנפיש זכותי' הוא מונהג למעלה מהמזל היינו שע"י מעשיו הוא משנה המזל שהיא הגזירה הקדומה לכן אין כח בהכישוף לשלוט בו ואף שר' חנינא סובר יש מזל לישראל היינו שלא בנקל נשתנה המזל לישראל ע"י מע"ט מ"מ לגבי ר' חנינא בעצמו דנפיש זכותו א"י הוא בוודאי למעלה מהמזל ואין הכישוף שולט בו וכנ"ל. ור"י דסובר דהכישוף מכחיש פמליא של מעלה היינו המזל וכנ"ל יכול לומר דסובר דהכישוף אינו מועיל להזיק רק בשאר אומות שהמה מתנהגים רק ע"י גזירה הקדומה דהיינו המזל והכישוף מכחיש המזל אבל אצל ישראל אינו יכול הכישוף להזיקם מאחר שסובר ר"י במס' שבת דף קנ"ו שאין מזל לישראל היינו שע"י המע"ט שלהם אזי ישתנה עבורם הגזירה הקדומה היינו המזל ואף ר' חנינא דסובר יש מזל לישראל היינו דווקא להיחיד אבל כלל ישראל אזי בוודאי זכותם גדול ואינם תחת המזל כן פירש שם מהרש"א ז"ל וא"כ אצל כלל ישראל כיון שאינם תחת המזל א"כ בוודאי אין הכישוף יכול להזיקם כלל וזהו כוונת הכתוב כי מראש צורים אראנו היינו כי הכתוב מבאר איך שאומה הישראלית מתנהגת למעלה מהמזל היינו שע"י מעשיהם נשתנה המזל שהוא הגזירה הקדומה וא"כ אין הכישוף יכול לשלוט בהם וכוונת הכתוב כך היינו אם תסתכל בראשיתם ובתחילת שרשיהן של ישראל היינו האבות והאמהות היו דומים כצורים כמו אבנים שאינם ראוים להוליד עפ"י המזל שהיא הגזירה הקדומה רק שעפ"י מעשיהם נשתנה המזל ונפקדו ויצאה מהם אומה הישראלית א"כ תחילת גזע ושורש של ישראל הוא למעלה מן המזל וא"כ אין הכישוף יכול לשלוט בהם וזהו מה שאמר הכתוב הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב היינו שכל העמים המה תחת ממשלת המזל משום הכי יכול הכישוף לשלוט בהם משא"כ אומה הישראלית המה מתנהגים ע"י מעשיהם למעלה מהמזל ע"כ אין הכישוף יכול לשלוט בהם: ואתחנן
ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' א' לטוב לנו כו'. וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' א' כאשר צונו. נלפע"ד לבאר את שני הפסוקים עד"ז דהנה ידוע מאמר התנא באבות אל תהיו כעבדים כו' אלא הוו