אמרי שמואל ב כג

להם מה כחו של מנהיג ישראל מפני שהמדינים מכירים את משה מכבר כשהי' אצל יתרו ונתגדל אצלם וזאת היתה קודם ארבעים שנה לזה הוצרכו המואבים לשאול דווקא מזקני מדין שזוכרים את מ"ר ע"ה מלפני ארבעים שנה קודם ולא מצעירי ימים שאינם זוכרים אותו כלל

מה אקב לא קבה א' ומה אזעם לא זעם ה'. כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. לפענ"ד נ"ל לבאר הפסוקים בזה האופן דהנה ידוע דבלק ובלעם רצו להרע את ישראל בשני כוחות האחת במה שרצו לכוין השעה אימתי כועס השי"ת ולקללם אז והשנית בכישוף. וצריך. להבין ענין הקללה איך תוכל להזיק בקללתו לאחרים בחנם והלא כתיב כציפור לנוד כו' כן קללת חנם לא תבא גם צריך להבין למה הוליכו בלק לבלעם ממקום למקום כדי לקלל את ישראל הלא הי' יכול לקללם במקומו רק זה נוכל לישב משום דאמרינן בברכות דף ז' כמה זעמו רגע והקשו שם התוס' מה הי' יכול בלעם לקלל ברגע אחת ותירצו שם התוס' שהי' יכול לומר כלם נמצא שהי' צריך בלעם לעמוד במקום שהי' יכול לראותם כדי שיחול עליהם תיבת כלם שיאמר בשעת הכעס לכן הוליכו בלק במקום שהי' יכול לראותם אך מה שהקשינו איך יוכל להיות שעל קללת חנם נוכל לומר שכיון שבלעם הי' יודע אימתי הוא שעת הכעס אזי הי' מחשב קודם העבירות שעשה פלוני ובשעת הזעם אמר הקללה וכיון שהוא מקטרג עליו בשעת הזעם משום הכי חל קללתו לכן הוליך בלק לבלעם על מקומות שעתידין לחטוא שם ישראל כדכתיב ויקח בלק את בלעם ראש הפעור זהו הכל כדי לקטרג עליהם ולפרש את חטאם כדי שיחול הקללה ח"ו וכיון שפירשתי שהי' צריך בלעם לפרש את חטאם נוכל לומר שזהו הפי' קבה שלשון קבה הוא כמו התיבה של ויקוב בן האשה הישראלית את השם כו' ששם פי' התרגום ויקב ופירש ה"נ יהי' כאן לשון קבה שיפרש את חטאם ועתה יהי' הפירוש של מה אקוב כך. מה אקוב לא קבה א' היינו מה אפרש חטאי ישראל שהרי הקב"ה אין חפץ לפרש חטאי, ישראל כמו דאיתא במדרש שיר השירים פרשה א' על הפסוק אל תראוני שאני שחרחורת וז"ל אין הקב"ה רוצה במי שאמר דלטוריא על ישראל

גם אמרו חז"ל במס' ברכות פרק אין עומדין על הפסוק גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל. ומה אזעם לא זעם ה' היינו כמאמר חז"ל שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא כעס השי"ת. נמצא שזו הענין מה שאוכל לקלל לא אוכל בישראל. רק שנשאר לי עוד ענין אחד שע"י אוכל להרע לישראל היינו בכח הכישוף כמו שכתוב לעיל וקסמים בידם. וטרם שנבוא לבאר את הכתוב של כי מראש צורים א' נבאר תחילה מאמר חז"ל בסנהדרין דף ס"ז אמר ר"י למה נקרא שמם כשפים שמכחישים פמליא של מעלה עכ"ל ותחילה נבאר קצת לפענ"ד ענין המזל שנזכר בגמ' בהרבה מקומות והגאון בעל התפארת ישראל ז"ל האריך בזה במס' קדושין פרק ד' ומעט מדבריו בזה ישרה בעיני לפענ"ד היינו מה שכתב שם שיש מזל הנעלם היינו גזירת השי"ת על הטפה בשעה שאדם נוצר כמו שכתבו חז"ל במס' נדה דף ט"ו שהקב"ה גוזר על הטפה מה יהא עלי' גבור או חלש טפש או חכם עשיר או עני זהו מזל הנעלם שנעלמה ממנו הטעם גזירתו עכ"ל התפארת ישראל הנ"ל ובזה ניחא מה שאמרו חז"ל בני חיי מזוני לאו בזכותא תליא מלתא רק במזלא היינו מזל הנעלם שהיה בשעת יצירת הטפה וזהו הטעם של אשה קטלנית למ"ד מזל גורם היינו מזל הנעלם של שעת יצירת הטפה שהיתה אז גזירת השי"ת. והא דאמר ר"י במס' שבת דף קנ"ו אין מזל לישראל אינו רוצה לומר שליכא כלל מזל לישראל זה אינו דכיון שפירשתי שמזל נקרא גזירה הקדומה שבשעת יצירת הולד הרי בוודאי גם בישראל יש מזל אלא הפירוש של אין מזל לישראל