אמרי שמואל ב כא

ולעומת זה יש חסרון שיכול לעשות כלייה מתוך כעסו זהו שאמר הכתוב פן אכלך בדרך רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ע"כ יותר טוב לפני ישראל שיונהגו ע"י מלאך שאין כח בידו לעשות כלייה אבל משה רבינו ע"ה ידע רחמנותו של השי"ת שאפילו בשעת כעסו זוכר את הרחמים (כדאיתא בפסחים דף פ"ז) וכמו שנאמר כי רגע באפו חיים ברצונו. והשי"ת אף אם אומר לעשות רע יכול להתנחם אח"כ כמו שאמרו חז"ל בתלמוד ירושלמי במס' תענית פרק ב' וז"ל אומר לעשות רעה ע"ז נאמר ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה. ובן אדם ויתנחם לא בן עמרם הוא שעשה לא' ויתנחם שנאמר וינחם ה' על הרעה כו'

ע"כ לא הי' ירא משה רבינו שאולי יעשה השי"ת כלייה ח"ו כי הי' בטוח שינחם ה' מהרעה ע"כ לא הי' חשוב בעיני משה המעלה שיש בהנהגה שע"י מלאך במה שאינו יכול לעשות כלייה ח"ו כי ידע מרע"ה שגם אם יונהג ע"י השי"ת בעצמו אז ג"כ לא יעשה כלייה ח"ו רק שאם יונהג ע"י המלאך אזי ישאר החסרון מה שהמלאך אין כח בידו למחול ע"כ אמר משה להשי"ת ילך נא ה' בקרבנו וסלחת כו': בחוקותי

אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה כו'. והשיג לכם דיש את בציר כו'. ונתתי שלום בארץ כו'. רש"י ז"ל פי' אם בחוקותי תלכו אם תהיו עמלים בתורה. וצריך להבין למה תלה הכתוב שכר הגשמים בשביל עמל התורה והלא פעמים מתברכת הארץ בלא גשמים כדמצינו דכולהו שני יסורי דרבי לא הי' צריך עלמא למטרא ואפי"ה כי הוי עקרי פוגלא ממשרא הוי מליא מיא וגם צריך להבין שייכות ברכת שלום להכא. ונלפע"ד לפרש עד"ז לפי מה שראיתי בשם הגר"א ז"ל שמפרש הפסוק של יערוף כמטר לקחי שמפרש שהתורה נמשלה כמטר והיראת שמים שבלב נמשלה לזריעה וכמו שהמטר אם הוא יורד על הארץ הזרועה זרעונים טובים היא מגדלת פירות טובים ואם המטר יורד על הארץ הזרועה סם המות אזי ע"י המטר היא מגדלת סם המות כך היא התורה שנמשלה כמטר אם היא יורדת על הלב המלאה יראת שמים אזי מצמחת פירות טובים ומהו הפירות מצות ומע"ט. ואם האדם שלבו מלא הוללות וסכלות מינות ואפיקורסות ועוסק בתורה עבור איזה פניות צדדיות אזי התורה שנמשלה למטר אזי היא גורמת שתצמיח המינות ואפקורסיות לחוץ ויקולקל יותר ממה שהי' קודם שלמד תורה ולא כמו שמורגל בפי השוטים שהתורה מקלקלת את האדם הלומדה וכל מי שהוא למדן יותר הוא אפקורוס יותר ח"ו וזהו מפני שרואים לפעמים למדן מקולקל במעשיו אבל האמת הוא שבכל מקום שרואין למדן מקולקל הכל הוא מפני שהי' מקולקל קודם שלמד וכהנ"ל

ובזה נוכל לפרש מאמר הכתוב אם בחוקותי תלכו פי' אם תהיו עמלים בתורה כפרש"י והתורה הנמשלה למטר תבוא על הלב המלאה יראת שמים וכמאמר התנא באבות כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' לכן תגרום אח"כ שע"י התורה הנמשלה כמטר שתבוא אל הלב אזי תצמיח אח"כ מה שמסיים הכתוב אח"כ ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם נמצא שעל ידי התורה הנמשלה כמטר שתבוא על הלב הזרועה יראת שמים תצמיח אח"כ שיעשה מע"ט אזי יהי' השכר ג"כ מדה כנגד מדה מה שמסיים הכתוב ונתתי גשמיכם בעתם ותצמיח אח"כ שוהשיג לכם דיש את בציר. ומה שמסיים הכתוב ונתתי שלום בארץ הוא ג"כ משום מדה כנגד מדה לפי מה שביארתי בס"ד את הפסוק