אמרי שמואל ב יט

ר"מ דגם באדם בינוני שיש לו מצות ועבירות אזי יותר טוב לו שידיינוהו עבור העבירות וייתי לעלמא דאתי עבור המצות. ולא לימא דלא לדייניה כלל ויהי' כמו שלא נברא א"כ לפי"ז יקשה הגמ' דנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא אלא ע"כ צריכין למימר דהגמ' מיירי על אדם כזה שאינו זהיר במעשיו והעבירות שלו מכריעין יותר מזכיותיו על אדם כזה נוכל למימר נוח לו שלא נברא יותר משנברא. ועתה נשאר לנו להבין מה שמסיק הגמ' וז"ל ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו עכ"ל וצריך להבין במאי פליגי הני תרי לישני. ובוודאי מה שאמרו בגמ' ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו אזי הגמ' נותנת עצה להאדם איך יתקן את מעשיו שיהי' טוב לו שנברא יותר משלא נברא ואמרו ע"ז יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו. ולפענ"ד נראה דיפשפש במעשיו היינו שיחפש במעשיו הקודמים ויתקנם ע"י תשובה. וימשמש במעשיו הוי הפירוש שמעתה ולהבא כשיעשה מעשה אזי ימשמש בהמעשה שיהי' מנוקה מעון ויעשה את מעשיו לשם שמים. אך שצריך להבין במאי פליגי הני תרי לישני. ונלפע"ד דהני תרי לישני פליגי אי אמרינן דע"י תשובה נעשה הזדונות כזכיות או אמרינן דע"י התשובה נעשה הזדונות כשגגות. היינו לפי מה שכ' לעיל דמה שאמרו בגמ' נוא לו לאדם שלא נברא מיירי באדם כזה שעונותיו מכריעין את זכיותיו ולאדם כזה הי' טוב שלא נברא אחרי שהוא מקלקל במעשיו יותר ממה שמתקן ואמרו בגמ' אח"כ מה תקנתו שיהי' טוב לו שנברא היינו ע"י שיפשפש במעשיו הקודמים ויעשה עליהם תשובה ומהזדונות יתהוו זכיות ועי"ז העצה יכריעו זכיותיו והאיכא דאמרי ס"ל דע"י התשובה אינם נעשים מהזדונות זכיות רק שנעשה מהזדונות שגגות וא"כ אין תקנה ע"י תשובה שיכריע זכיותיו משום דאכתי עונותיו המה עונות רק שהמה כשגגות לכן אמר שיש תקנה אחרת שמכאן ולהבא ימשמש במעשיו ויראה שיהיו טובים ורצוים בעיני השי"ת וירבה מעשים טובים ועי"ז יכריעו זכיותיו וכנ"ל ויהי' טוב לו שנברא וכנ"ל

אך מה שזכרתי שפליגי בזה אי זדונות נעשות לו כשגגות או כזכיות ולכאורה אין בזה מחלוקת כלל דהנה איתא במס' יומא דף פ"ו אמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כשגגות ומקשה הגמ' והאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות ומשני הגמ' לא קשיא כאן מאהבה כאן מיראה עכ"ל וא"כ לפי"ז ליכא מחלוקת כלל דבתשובה מאהבה אזי לכ"ע נעשות הזדונות כזכיות א"כ לימא בנ"ד יפשפש במעשיו היינו שיעשה תשובה מאהבה ויועיל לכ"ע. אך שנלפע"ד דר"י פליג ע"ז ואית לי' דאף תשובה מאהבה לא יוכל לפעול לעשות מזדונות זכיות דהנה איתא במס' ברכות דף ל"ד אמר ר' חייא בר אבא אמר ר"י כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה כו' ופליגא דר' אבוה דאמר ר' אבוה במקום שבעלי תשובה עומדים שם צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד ופי' בס' אהבת איתן דר' אבוה מיירי בבעל תשובה שעושה תשובה מאהבה שזדונות נעשות לו כזכיות ובס' עיון יעקב פי' ג"כ כה"ג. וכיון שהמפרשים הנ"ל פירשו דר' אבוה מיירי בבעל תשובה כזה שעושה תשובה מאהבה ואז נעשות עי"ז הזדונות כזכיות משו"ה הוי הבעל תשובה מדריגתו גבוה מצדיק גמור וא"כ ע"כ דר' יוחנן דפליג אדר' אבוה וסובר דצדיק גמור עדיף מיירי נמי בב"ת מאהבה משום דאל"כ אי נאמר דר' יוחנן מיירי בב"ת מיראה א"כ אין הכרח לומר ופליגא דר' אבוה דנימא דר' אבוה מיירי בב"ת מאהבה ור"י מיירי בב"ת מיראה ומדקאמר הגמ' ופליגא דר' אבוה ע"כ ס"ל להגמ' דר' אבוה ור"י מיירי בחד גוונא וכיון שפי' המפרשים הנ"ל דר' אבוה מיירי בעושה תשובה מאהבה דנעשות מזדונות זכיות משו"ה הוי ב"ת