אמרי שמואל ב יח

אמר הקב"ה לא לרעתם נתתי להם ברכות וקללות אלא להודיען איזה דרך טובה שיבחרו אותה כדי שיטלו עלי' שכר עכ"ל. ובפרשה ואתחנן ויצונו כו' ליראה כו' לטוב לנו. נמצא שכל עיקר כוונת השי"ת בבריאת האדם הוא רק כדי להטיבו באחריתו. ועתה נבוא לבאר בעה"י במאי טעו אומות העולם שאמרו לכבוד עצמו הוא דורש היינו שהאומות טעו שאמרו הא דאמר הקב"ה אנכי ולא יהי' לך הוא רק לטובת עצמו אמרן ולא לטובת ישראל המקבלים דבריו היינו שלא הבינו דכוונת השי"ת שיקבלו דבריו כדי להטיב להמקבלים דבריו רק שהבינו כפשוטו שמאמר השי"ת אנכי ולא יהי' לך הוא לכבוד עצמו היינו לטובת עצמו ולא לטובת ישראל. ובמדרש פ' כי תשא הוא מפורש יותר שכתוב שם כששמעו מאמר אנכי ולא יהי' לך אמרו זה כמונו איזה מלך רוצה שיהא אחר מכחישו עכ"ל וחשבו כמו שמלך בשר ודם כשרוצה כבוד הוא לטובת עצמו כך חשבו אומות העולם על הקב"ה אך לבסוף ששמעו את המאמר כבד את אביך כו' הודו לדבריו הראשונים היינו שכוונת השי"ת במאמרות הראשונות הוא רק לטובת המקבלים כדי שיזכו לעוה"ב. היינו משום דלכאורה קשה הטעם של מצות כיבוד אב ואם אמאי צוה השי"ת לכבדם אי משום שמגדלים את האדם ומטיבים אותו בילדותו א"כ לפי"ז אדם שהניח את אשתו מעוברת ופירש א"ע למדינה אחרת ולאחר עשרים שנה בא לביתו ומצא את בנו שהוא כבר עשרים שנה והוא עשיר ולא קבל טובה מאביו כלל ה"נ דאינו צריך לכבד לאביו אתמהה. אלא ע"כ הטעם משום שהם הגורמים שהביאו את בנם ע"ז העולם משום הכי הוא מחויב לכבדם

והנה גם זה הטעם הוא קשה לכאורה להבין דבשלמא אם הי' כל ימי האדם משתה ושמחה אזי הי' מחויב האדם להחזיק טובה לאביו ולאמו שהמה הביאו אותו ע"ז העולם להתענג במשתה ושמחה. אבל באמת הלא ידוע שכל ימי האדם כעס ומכאובים ורוב אנשי העולם סובלין מרעין בישין וחושבים בלבם הלואי שלא נבראתי א"כ אמאי צריך להחזיק טובה לאביו ולאמו ולכבדם עבור זה שהביאו אותו ע"ז העולם. אלא ע"כ צריכין למימר דכוונת השי"ת במצות כיבוד אב ואם משום דצריכין אנו להחזיק טובה לאב ואם שהביאו אותו ע"ז העולם משום שע"י חיי העולם הזה יכול לזכות לחיי העולם הבא ע"י קבלת עול מלכות שמים והתורה והמצות ויזכה עי"ז לרב טוב א"כ הבינו מזה המצוה של כיבוד אב ואם שגם ביתר המצות כוונת השי"ת הוא רק לטובת האדם ולא לכבוד עצמו הוא דורש כמו שחשבו בתחילה רק שהוא לטובת האדם ע"כ חזרו והודו לדברות הראשונות

היוצא מהנ"ל כי לא נברא האדם רק כדי להטיב לו באחריתו שיזכה ע"י מעשיו הטובים אך דלכאורה לפי"ז קשה להבין דברי הגמ' בעירובין דף י"ג דאיתא שם נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו עכ"ל הגמ' כל המפרשים הקשו איך אפשר שהי"ת יברא בריאה שנאמר עליו שיותר טוב הי' שלא יברא והתוס' כתבו וז"ל אבל צדיק אשריו ואשרי דורו עכ"ל ומשמע מזה שבריאת הי"ת את עולמו הוא בשביל צדיק וכן הוא האמת כדכתיב וצדיק יסוד עולם וכדאיתא ביומא דף ל"ח ומכל מקום נלפע"ד דאף באדם בינוני שיש לו מצות ועבירות טוב לו שנברא יותר משלא נברא וראי' לזה מדאמרינן במס' חגיגה דף ט"ו גבי אחר דאמרי לא מידן נדייניה ולא לעלמא דאתי ליתי משום דחטא אמר ר"מ מוטב דלדייניה וליתי לעלמא דאתי מתי אמות ואעלה עשן מקברו עכ"ל הגמ'. ועתה לפי הסברא שחשבו שלא לדייניה ולא ליתי לעלמא דאתי הוי כמו שלא נברא עכ"ז לא הסכים ר"מ לזה ואמר דלדייניה וליתי לעלמא דאתי א"כ שמעינן מסברת