אמרי שמואל ב יד

וישב

והבור רק אין בו מים. וישבו לאכל לחם. צריך להבין קישור המקראות זה אח"ז. גם צריך להבין מה מספר הכתוב מה שישבו לאכל לחם מה נפקא לן מינה מה שישבו לאכל לחם או לא. ונלפע"ד לפי מה שמבואר בפרשת דרכים ובשאר ספרים הקדושים דכשהשבטים רצו להרוג את יוסף רצו להורגו עפ"י דין תורה היינו שרצו לדונו בדיני סנהדרין. וזהו מבואר במס' סנהדרין דף ס"ג מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כלום באותו היום שנאמר לא תאכלו על הדם עכ"ל. ולפי"ז נ"ל לבאר הכתובים הנ"ל בזה האופן היינו דאם היו השבטים הורגים את יוסף אזי הי' אסור להם לאכול לחם אח"כ כל אותו היום אבל עתה כאשר שלא הרגוהו רק השליכו אותו הבורה והבור רק אין בו מים א"כ לא הרגוהו לכן הותר להם לאכול לחם אח"כ לכך כתיב אחריו אח"כ וישבו לאכול לחם. גם נ"ל לפרש דלשון לחם קאי על התורה שנקראת לחם על שם שנאמר לכו לחמו בלחמי היינו שישבו לטעום את התורה היינו לראות אם התורה מסכמת לההריגה ולא מצאו מקור לההריגה לכן מכרוהו

ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לא'. לכאורה קשה קצת אמאי קאמר וחטאתי לאלהים אמאי לא קאמר וחטאתי לה'. וטרם שנבוא לבאר זאת בעה"י צריך להקדים מה שכ' הגאון מ"ל ז"ל מלבים בפירושו על התורה המכונה התורה והמצוה בפרשה וירא על הפסוק ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כו' אזי מבאר שם הפסוק בקהלת וז"ל ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט הא' כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם אזי מבאר שם וז"ל ר"ל שמשפט ה' נבדל ממשפט בני אדם שבמשפט בני אדם לא יביטו רק על המעשה לבדה ועפ"י המעשה יחרצו הדין. וז"ש שתחת השמש גם במקום המשפט לא יביטו רק על הרשע וכפי שהרשיע כן יחרצו משפטו וכן גם במקום הצדק לא יביטו על ענין אחר רק על רשע של המעשה. אבל במשפט האלהים יביט על הצדיק ועל הרשע. ר"ל יבחן את הפועל את הרשע ותכונתו וגם יבחן את העת באיזה עת הרשיע וענין החפץ של הפועל שעל זה אמר כי עת לכל חפץ וגם יביט על כל המעשה בכללו ובצירוף המקום שנעשה המעשה שעז"א ועל כל המעשה שם. עכ"ל הגאון ז"ל. ואח"כ מבאר הענין בסדום איך שאמר השי"ת שהוא צריך לראות בסדום שאולי לפי הענין והעת ולפי תכונת האנשים יש עליהם זכות ע"ש באריכות. היוצא לנו מזה הענין שיש שני עניני דינים האחד לפי הרשע שמשפטי בני האדם הוא לפי הרשע למשל מי שיגנוב צריך לשלם כפל אזי בדיני האדם הדין חרוץ שישלם כפל בלי השתנות. ואם לא יהיו עדים שגנב שצריכין להענישו בדיני שמים לכאורה הרי צריך להיות העונש של מעלה כפי הערך כפל שלמטה ג"כ בלי השתנות אך לפי האמת יהי' השתנות גדול בדין שלמעלה אם לענוש אותו לפ"ע כפל של מטה או לא. היינו אם מסתכלין בדין של מעלה לדון אותו ע"ז הגניבה אזי המה מסתכלין לפי תכונת האדם אולי מרוב דוחק עשה זאת שהיו הוא וב"ב רעבים אזי צריך להקל משפטו ופעמים צריכין להחמיר עליו יותר מפני ערך הכפל כגון עשיר גדול שגנב מעני גדול

וכשדנין את האדם בדין של מעלה אזי יש מלאכי רחמים שהמה שלוחי מדת הרחמים ומלאכי דין המקטרגין על האדם שהמה שלוחי מדת הדין וראי' לדברינו מהגמ' דירושלמי מס' ר"ה פרק א' וז"ל אמרו ב"ד היום ראש השנה הקב"ה אומר למלאכי השרת העמידו בימה יעמדו סנגורין יעמדו קטיגורין שאמרו בני היום ר"ה עכ"ל. וכשדנין את האדם למשל האיש העני שגנב כנ"ל אזי מלאכי רחמים שהמה שלוחי מדת הרחמים ממליצים על האדם