אמרי שמואל א צה

כמובן. ועתה אבוא לבאר הקושיא שאני עוסק בה היינו דחזקיה מצי סובר במנסך דמתני' מיירי במגע עכו"ם שלא בכוונת ניסוך וכקושית הפ"י הנ"ל ויסבור כמו שפסק שם הגמ' בדף ס' ואין הלכה כרשב"ג אלא אסור בשתיה וכמו דמוכת ממתני' דאגר דמים דדף נ"ח במס' ע"ז דאסור בשתיה והקושיא דמערב היינו מדמע לא יהיה אליביה דכיון דחזקיה יסבור דמנסך דמתני' לאו היינו מערב רק במגע עכו"ם שלא בכוונת ניסוך ולאו היינו מדמע אך מכ"ז צריכין אנו לעשות הצריכותא אליביה דכיון דממונא ממונא ילפינן לזאת נוכל לפרש הצריכותא ע"ז האופן דזהו ידוע דלמ"ד ש"ה צריכין אנו לעשות הצריכותא לפטורא כדפי' התוס' ד"ה משום היינו דאי תנא מטמא ה"א משום דלא שכיח להכי בשוגג פטור אבל מדמע ומנסך דשכיח ה"א דאפילו בשוגג חייב ואי תנא מדמע משום דלא קמפסיד לה לגמרי להכי בשוגג פטור אבל מטמא ה"א דחייב ומנסך נמי לא שמעינן מיניה דה"א משום חומרא דעכו"ם חייב אפילו בשוגג ואי תני מנסך ה"א דכיון דכל האיסור דכוונת מגע בלא כוונת ניסוך הוא משום חששא דלמא כיון לנסך להכי בשוגג פטור משום דיכול לומר קים לי דלא נסכתי להכי חסו עליו בשוגג דיפטר אבל מטמא ומדמע דלל"ה אימא דחייב אפילו בשוגג [ואין להקשות א"כ לשמואל נמי כי פרכינן מערב היינו מדמע אמאי הוצרך הגמ' לשנויי אליביה דקנסא מקנסא לא ילפינן לשנויי הצריכותא הנ"ל ויסבור דהיזק שאינו ניכר ש"ה. ז"א דהא לשמואל דאמר מערב פרש"י מערב יין נסך ביין כשר ואוסר בהנאה א"כ יקשה לדידיה ליתני מנסך ולא בעי אינך דליכא קולא לדידיה במנסך מה שאין באידך] ולפי ההקדם הנ"ל מתורץ לן הקושיא שהקשינו באות ב' היינו מנין ליה לרש"י דרב יליף קנסא מקנסא דלמא יסבור חזקיה דהיזק שאינו ניכר ש"ה וכמו שיתישב לחזקיה ה"נ יתישב לרב ולפי מה שפירשתי דחזקיה לא מצי סבר דמנסך ממש דא"כ יהיה פטור אף במזיד כדי שיודיעו דלא שייך ביה השתא לאזוקי קמכוין כו' כיון דלהנאתו קעביד א"כ א"ש

אך לפי מה שפי' ישאר עלינו קושית המפרשים שזכרנו באות ג' ביתר עוז כיון שפי' לחזקיה להכי לא מצי סובר מנסך ממש משום דכיון דלהנאתו קעביד א"כ יפטר אף במזיד א"כ מאי פריך הגמ' מהעושה מלאכה במי חטאת בדיני אדם נמי לחייב התם להנאתו קעביד להכי פטור אף במזיד מטעם כדי שיודיעו. ולפענ"ד נראה לישב זה דכי אמרינן היכי דלהנאתו קעביד יפטר אף במזיד לחזקיה היינו היכא דהנאה זו לא מצי ליהנות בלא זה כ"א בדמים יקרים דהיינו במנסך דלא יכול לנסך כ"א שיקנה יין בדמים יקרים להכי נוכל לומר דהא דניסך היינו להנאתו ולא מתכוין לאזוקי אבל בעושה מלאכה במי חטאת ל"ל דכל כוונתו הוא רק להנאתו ולא מתכוין לאזוקי דא"כ יעשה זאת במים אחרים דמים אחרים יכול למצוא בזול או בחנם אלא ע"כ דכוונתו להזיק להכי פריך הגמ' שפיר דליחייב בדיני אדם ובפרת חטאת נמי נוכל למימר דהנאה זו יכול למצוא בדבר אחר בזול או בחנם. או נוכל לומר דעיקר קושית הגמ' הוא ממי חטאת ואגב דמשני ממי חטאת משני נמי הך דפרת חטאת. איזה סברות מהנ"ל נמצאו בספר חידושי רע"א זצ"ל: בשילהי מס' גיטין

בסוף מס' גיטין בגמ' אם שנא שלח ר' יהודה אמר אם שנאת שלח ר"י אמר שנאו המשלח ואית דגרסי אם שנואה הוא לפני המקום שלח ע"ש ולא פליגי הא בזיוג ראשון הא בזיוג שני והרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' גירושין הל' כ"א ע"ש במשנה למלך שהביא דברי מהרשד"ם דהא דפליגי ב"ש וב"ה ור"ע במתני' היינו בגירושין נשואה אבל בארוסה כולהו אית