אמרי שמואל א צד

ונלפע"ד להביא ראיה דהדין הוא דצריך העבד לכתוב שטר על דמיו דהנה לעיל בדף י"ב ע"ב בתוס' ד"ה וכי תימרו אי בעי זרק ליה גיטא כו' וא"ת מה בכך מ"מ חוב הוא לו כו' א"נ דר"ל אי בעי זרק לה גיטא ספק קרוב לו ספק קרוב לעבד ופסיל ליה בתרומה ובשפחה ובב"ח והקשיתי על דבריהם דמאי תירצו התוס' דמ"מ ישאר קושית התוס' דמ"מ חוב הוא לו זה השחרור והא דתירצו התוס' דאי בעי פסיל ליה כו' לא ידענא מאי ריעותא יהיה לעבד בזה דיזרוק לו גיטא ספק קרוב לו כו' דאם יזרוק ליה גיטא ספק קרוב לו ספק קרוב לעבד נכוף לרבו לכתוב לו שטר שחרור כמו בחציו עבד וחציו ב"ח דמתני' אלא ע"כ דהתוס' סברי דגט המעוכב גט שחרור ספק קרוב לו ספק קרוב לעבד כופין את העבד לכתוב שטר על דמיו וא"כ שפיר תירצו התוס' דזכות הוא לו מה שמקבל השחרור בעד העבד משום דאי בעי זריק ליה גיטא כו' וא"כ נכוף אותו לכתוב שטר על דמיו וא"כ יותר טוב הוא לעבד שיקבלו בעדו השחרור בחנם א"כ שמעינן מהתוס' דבזרק לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב להעבד כופין את העבד לכתוב שטר על דמיו: במס' גיטין דף נ"ג סוגיא דמנסך

טרם שאבוא לבאר הסוגיא לפענ"ד אציע ג' קושיות המפרשים (א) קושית הפ"י על הגמ' דקאמר שמואל מ"ט לא אמר כרב דמנסך ממש משום דקלב"מ לוקמיה למנסך דמתניתין במגע עכו"ם שלא בכוונת ניסוך דהדין הוא דאסור בשתיה וההיזק הוא הא דצריך למוכרו בזול וע"ז לא שייך ק"ל ב"מ. ואני הוספתי להקשות דגם על רב קשה אמאי צריך לדחוקי כדר' ירמי' לוקי כקושית הפ"י. (ב) קושית המפרשים על הגמ' ולמאן דיליף קנסא מקנסא היינו רב דאמר מנסך ממש דאילו מערב לא איצטריך דילפינן ממדמע אע"ג דקנסא הוא והקשו ע"ז דלמא רב סובר כחזקיה דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק ולהכי לא איצטריך מערב דהיינו מדמע דממונא הוא. (ג) קושית המפרשים דמאי פריך הש"ס מההיא דעושה מלאכה במי חטאת התם אף במזיד פטור כדי שיודיע ולא שייך השתא לאזוקי קמכוין כו' דהא אין ראיה דדלמא להנאתו עביד. ונלפע"ד לישב כ"ז בס"ד דהנה לכאורה קשה קושיא אחריתי חזקיה דאמר שמיה היזק איך יסבור במנסך דלא מצי סבר לא כרב ולא כשמואל דכרב לא מצי סבר דאם יסבור דמנסך ממש יהיה קשה לדידיה קושית הגמ' א"ה אפילו במזיד יפטר כדי שיודיעו דלא שייך כאן לשנויי כתירוץ הגמ' השתא לאזוקי קמכוין כו' דדלמא להנאתו עביד דבשלמא רב מצי סבר כר"י דלש"ה ול"ל הטעם כדי שיודיעו כמו שמפרש הגמ' לר"י אבל לחזקיה קשה אלא ע"כ לא מצי סבר מנסך ממש. וכמ"ד מערב נמי לא מצי סבר דא"כ תיקשי לדידיה מערב היינו מדמע דלא מצי לשנויי אליביה קנסא מקנסא לא ילפינן דלחזקיה הוי ממונא. וטרם שנבוא לישב זאת הקושיא אזי נבוא לישב תחילה הקושיא שהקשיתי באות א' והיינו דנוכל לומר דרב ושמואל אזלי לשיטתייהו דסברי במס' עכו"ם דמגע עכו"ם מותר בשתיה דלא כהלכתא דהנה בדף נ"ו ונ"ז איתא שם ההוא חמרא דדשו ישראל ועכו"ם ואשהי שמואל תלתא ריגלי ודייק התם הגמ' אמאי אשהי שמואל אילימא משום דאי משכחת תנא דאסר מגע עכו"ם בהנאה כר' נתן כו' אלא דאי משכחת תנא דשרי כר"ש דמתיר מגע עכו"ם בשתיה יהא מותר אפילו בשתיה אלמא דמספקא ליה לשמואל אי מגע עכו"ם מותר בשתיה כר"ש או לא. וגם רב פסק שם בדף ס' בהדיא כרשב"ג דמתיר אפילו בשתיה ואף דהגמ' פסק שם דלא כרשב"ג מ"מ רב פסק כרשב"ג ולא מצינו דפליג שמואל עליה בזה משו"ה לא מצי לאוקמי מתני' במגע עכו"ם שלא בכוונת ניסוך