אמרי שמואל א ט

כמבואר בחק יעקב בסימן תמ"ה ס"ק ח' א"כ די לנו בספק אחד להקל היינו מה שספק לנו אולי הדגן שהי' בהתבן אינם מחומצים. גם נוכל לצרף לזה דעת הפר"ח המובא בח"י בסי' תס"ז ס"ק מ' שכ' בשם הפר"ח וז"ל דכיון דאיסורי משהו אינו אלא מדרבנן הולכין להקל בספיקן כמו בכל איסורי דרבנן ואף שהח"י מביא לעומתו דעת הנ"י שכ' שמצינו הרבה חומרות שמחמירים בפסח אף בתערובות משהו אפילו בספיקא מ"מ נוכל לצרף דעת הפר"ח לסניף בדבר הנ"ל. ואף לפי מה שמובא בסימן תמ"ה בח"י ס"ק ז' דהיכא דאבוקה כנגדו הוא איסור דאורייתא וא"כ כשמסיקין בהתבן נגד הקדירה שיש ספק אולי יש שם דגן מחומץ וא"כ הרי יש כאן חשש איסור דאורייתא ואף דאינו אלא ספק איסור משהו דהוי ג"כ מדרבנן וספיקא להקל מ"מ הרי חזינן בהפוסקים דלא מקילין אף באיסורי משהו רק בס"ס ולא בספק אחד רק באמת הא דשקלינן וטרינן בענין הסקה בהתבן שיש שם דגן מחומץ הוא תליא באשלי רברבי דיש בזה מחלוקת הפוסקים אם הא דאסרינן בחמץ בפסח במשהו אם זהו דווקא באיסורי אכילה דווקא או דקאי גם על איסורי הנאה היינו היכא דיש הנאה מהחמץ כגון לענין הסקה אסרינן ג"כ במשהו ובספר תורת חסד סימן כ"א מביא שדעת הרמב"ם והרי"ף והרא"ש שחמץ בפסח אוסר במשהו אף בהנאה והראב"ד והר"ן ס"ל דלא אסרינן במשהו רק באכילה ולא בהנאה וכיון דהא דמחמרינן לאסור באיסורי משהו בספק אחד רק בס"ס זהו מטעם חומרא ולא מעיקר הדין דהרי דעת הפר"ח להקל בספק אחד כמו בכל איסורי דרבנן וכיון דבנ"ד הרי יש כאן ספק שמא אין כאן דגן מחומץ שהוא משהו נגד כל התבן וגם יש ספק אולי ההלכה כדעת הראב"ד והר"ן שלענין הנאה לא אסרינן במשהו ע"כ נלפע"ד לצדד להקל. ומה שהביאנו לזה לגבב היתרים הוא הכל לפי דעת המג"א הנ"ל שהוא אוסר בחמץ בפסח בזוז"ג לזה צריכין אנו לעשות זו הס"ס שאולי אין כאן דגן מחומץ ואפילו את"ל שיש כאן דגן מחומץ אכתי יש להסתפק אולי הלכה כהראב"ד דבהנאה אינו אסור במשהו והבערת החיטה אין בה תועלת רק משהו אבל לפי מה דאסיקנא לעיל דהעיקר הוא כדעת הפוסקים המתירים בזוז"ג אף באיסורי משהו היינו דעת התוס' והרא"ש שסוברים דזוז"ג דמותר אינו מטעם ביטול רק משום דזוז"ג אין בו ממש א"כ ממילא יהי' מותר אף באיסורי משהו כמו חמץ בפסח ואף לדעת הר"ן שסובר דזוז"ג הוא מטעם ביטול ומזה מדייק המג"א הנ"ל דבאיסורי משהו יהי' אסור זוז"ג מ"מ הא כתבתי לעיל בשם האבני מילואים דיש לצדד להתיר בזוז"ג באיסורי משהו בפסח משום דזוז"ג אינו אלא איסור דרבנן ודמי לחמץ נוקשה דבטיל בס' ואינו אוסר במשהו א"כ לפי"ז אזי אין אנו צריכים לההיתרים הנ"ל דאם הסיקו בהן הרי ממילא מותר התבשיל מטעם דזוז"ג מותר רק דהחשש הוא אולי יגע החטה המחומצת בהקדירה ע"ז הא אסיקנא לעיל שיש ס"ס להיתרא חדא אולי אין שם חיטים מחומצים ואף אם אולי יש שם אולי לא יגעו בהקדירה וכנ"ל. ומה שכ' לעיל על הא דשרינן להסיק לכתחילה בהתבן ולא חיישינן להא דאין מבטלים איסור לכתחילה משום דאין כוונת המסיק לבטל החיטים המחומצים רק להסיק בהתבן וכנ"ל אזי יש להמציא לזה עוד היתר עפ"י מה שכ' הש"ך ביורה דעה סימן קי"ד ס"ק כ"א וז"ל דלא שייך כאן מבטל איסור כיון דספק הוא אם יש כאן איסור. וה"נ בנ"ד אזי ג"כ ספק אולי אין שם דגן מחומץ כמו שמביא הט"ז בסימן תס"ה ס"ק ג' בשם תשובת הרשב"א. גם ביו"ד סימן קט"ו בש"ך ס"ק כ"ח כתב ואין זה כמבטל איסור כיון דספק הוא אם יש כאן איסור כלל ועוד דאין כוונתינו לבטל עכ"ל וה"נ בנ"ד

ולכאורה יש לפקפק מהא דאיתא בסימן ק"ד בט"ז אות א' דאיתא שם