אמרי שמואל א י

דכל היכא דמכירין האיסור וא"א לבררו לא בטיל וה"נ בענין נ"ד דא"א לברר החיטים המחומצים אך לפי האמת זה אינו חדא דהא הש"ך בנקודות הכסף השיג ע"ז ודחה זו הסברא ועוד דבנ"ד לא דמי לזה דהתם הוא דלא מהני ביטול היכא שניכר האיסור מחמת שלאחר שבטל עדיין ניכר האיסור משא"כ הכא שאינו ניכר האיסור רק בשעת הביטול אבל בשעת גמר הביטול היינו לאחר ההסקה אינו ניכר כלל משו"ה נתבטל משום דבשעת הביטול היינו ההסקה אף שאז הי' ניכר אך שאז אינו מכוין לבטלה ולא אכפת לן אז במה שניכר האיסור ואחר ההסקה שהוא הביטול אזי אינו ניכר אז וממילא מהני ביטול

בענינא דלעיל בענין זוז"ג נחקור בעה"י במה שנתחדש במקומותינו עשיית החמאה באופן חדש ע"י מאשינע חדשה היינו שמאספין כל החלב לכלי א' וע"י איזה ענינים שעושים אזי יוצא ממקום אחד החלב הטוב והעב הראוי לעשיית החמאה וממקום אחד באותו כלי יוצא חלב צלול וכחוש עד שאיננו ראוי רק לעשיית הגבינה ולא לחמאה ואח"כ נותנים לתוך החלב הצלול [פראשאק] הלוקחים אותו מבית המרקחת [אפטייק] ועי"ז הפראשאק הוא מעמיד הגבינה וכאשר דרשתי מהרוקח [האפטייקער] שיודיעני ממה נעשה הפראשאק אזי לקח הספר ששם נכתב אופן עשייתו וקרא לפני היינו שלוקחים מעט מעור הקיבה וכמה טיפין של יין נסך פראנצוסקע וכמה טיפין י"ש שפירט חזק וגם מעט מלח ממין הידוע להם והמינים הללו מתערבים ביחד ומהם נעשה הפראשאק ולפי המבואר ביו"ד סי' פ"ז סעיף י"א דהיכא שיש ג"כ מעמיד היתר הוי זה וזה גורם ומותר ה"נ בנ"ד יש להתיר אך שהוא קשה להתיר לכתחילה ליתן שם הפראשאק משום דהא קי"ל אין מבטלים איסור לכתחילה וזה וזה גורם אסור לכתחלה

אך לפענ"ד נוכל לומר דהיכא דאיכא הפסד בדבר אזי חשבינן הלכתחילה כדיעבד ונוכל להביא ראי' ע"ז מהתוס' דפ' כל שעה דף כ"ו ד"ה בין חדש בין ישן יוצן משום דזוז"ג מותר פי' אמאי אמרינן חדש יוצן ויסיקו אח"כ בעצי היתר הרי התנור ג"כ גורם לאפיית הפת והתנור נגמר באיסור לזה קאמרי התוס' דזוז"ג מותר והקשו ע"ז התוס' דהא זוז"ג אינו מותר רק בדיעבד פי' ואמאי שרינן הכא לכתחילה להסיק בתנור חדש שצננו וקמתרצי התוס' דהכא הוי כדיעבד דאם נאמר חדש יותץ הרי יפסיד התנור עכ"ל גם ביו"ד סימן קמ"ב בש"ך ס"ק י' מביא דברי התוס' אלו הרי מוכח מדברי התוס' דהיכא דשרינן בדיעבד ואוסרין לכתחילה אזי היכא דאיכא הפסד שרינן ג"כ לכתחילה וה"נ בנ"ד שהוא עושה החמאה מהחלב העב ואם לא נתיר לו לעשות מהחלב הצלול גבינות בזה האופן ע"י הפראשאק אזי יבא לידי הפסד ע"כ נוכל לצדד להתיר לכתחילה כדיעבד. אך שקשה עלי להמציא דבר חדש שלא הזכירו הפוסקים בהדינים של מבטל איסור לכתחילה שבמקום הפסד יהי' מותר לבטל וביו"ד סי' פ"ד סעיף י"ג גבי דבש שנפלו בו נמלים יחממנו ויסננו פי' הט"ז בשם הב"י ואין זה כמבטל איסור שאין כוונתינו רק לתקן הדבש עכ"ל ואי אמרינן כנ"ל דהיכא שיש הפסד שרי לבטל אזי אין מקום לקושית הב"י כמובן אלא ע"כ שהב"י לית לי' זה החילוק להתיר לבטל במקום הפסד. גם יקשה לן זה החילוק ממה דאיתא ביו"ד סימן צ"ט סעיף ה' וז"ל אפילו נפל איסור לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו עכ"ל ואי אמרינן כנ"ל דהיכא שיש הפסד שרי לבטל יקשה אמאי אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו הרי יפסיד ההיתר המעורב וע"כ צריכין אנו לחלק דבביטול האיסור בכ"מ לא דמי להא דתנור חדש יוצן שהבאתי לעיל דהא דאיסור שנפל לתוך היתר אסור להוסיף ולבטל הוא משום דאי שרית לי' להוסיף ולבטל אזי יבא לערב האיסור גופא כמו שמפרש התוי"ט במס' ערלה פרק א' משנה ו' תוי"ט ד"ה ר"י. או ששם יש