אמרי שמואל א פט

כלל וא"כ לכאורה העצה הנ"ל דהעברת קולמוס לא מהני לרבנן אך לפי האמת זה אינו דאף שלפי האמת בנ"ד הכתב של העברת קולמוס לא מהני לרבנן אבל באמת לרבנן מעולם לא מיפסל הגט בנפילת הדיו כיון דכתב ע"ג כתב לא מיחשב לכלום א"כ גם נפילת הדיו לא מיחשב לכלום ואין אנו צריכים להעצה דהעברת קולמוס רק לר"י או לרב אחאי ולדעה השני שבסימן קל"א שפסק כרב אחאי ולדעה זו יפסול הנפילת הדיו אבל יועיל העברת קולמוס וכנ"ל. הן אמת אם אחר נפילת הדיו חתמו העדים יכול להיות שלא מהני אח"כ העברת קולמוס מחמת שחתמו העדים בפסול כמבואר בזו הפ"ת אות פ"ז בסופו אך טרם שחתמו העדים יהני העברת קולמוס כנ"ל. ואולי אף אם חתמו העדים בפסול וכנ"ל יש תקנה ע"י שימחקו העדים וע"י עדי מסירה יתכשר כמבואר זאת בפ"ת באריכות וצ"ע. גם קשה לי על הפרי מגדים בהלכות תפילין סימן ל"ב במשבצות זהב ס"ק ט"ו שכתב וז"ל אפילו אם נפל דיו על קוי האות ממש י"ל כתב מבטל כתב ומביא שני הדעות מהאה"ע סימן קל"א ע"ש וקשה לי ע"ז לפענ"ד כנ"ל אמאי לא מביא שיש עצה לזה שיעביר עליו עתה קולמוס לשמה ויהיה כשר לכל הדעות בממנ"פ וכנ"ל וצ"ע לפענ"ד

גם קשה לפענ"ד על הפמ"ג הנ"ל באשל אברהם ס"ק ל"ב שחקר שם אם הא דבעינן בס"ת ובתפילין כתיבה לשמה אם היא מדאורייתא אם היא מדרבנן אמאי לא מביא ראיה מהתוס' דגיטין הנ"ל דף י"ט ד"ה דיו דקאמרי התוס' דלהכי קאמר רב חסדא דמתני' דקתני כתב ע"ג כתב פטור דלא כר"י משום דמשמע ליה לרב חסדא דאפילו היכא דכתב ספר תורה שלא לשמה והעביר עליו קולמוס בשבת לשמה נמי פטור ולר"י כה"ג מחייב להכי קאמר רב חסדא מתני' דלא כר"י א"כ נוכל להביא ראיה מזה דשיטת התוס' הוא דכתיבה לשמה בס"ת הוא מדאורייתא להכי לר"י כה"ג כנ"ל מיחייב חטאת כיון דבלא הכתב השני שהיה לשמה היה פסול מדאורייתא ובכתב השני תיקון זאת שיתכשר מדאורייתא להכי מיחייב חטאת לר"י אבל אי אמרינן דכתיבה לשמה הוא מדרבנן א"כ אף לר"י לא היה תיקון מדאורייתא ולא מיחייב חטאת א"כ נוכל לאוקמי מתני' דכתב ע"ג כתב פטור אף לר"י ואפילו בהעביר עליו קולמוס לשמה נמי פטור אלא ע"כ מוכרחין אנו לומר דהתוס' סברי דכתיבה לשמה הוא מדאורייתא ולהכי לר"י כה"ג מיחייב חטאת ולהכי קאמר רב חסדא מתני' דלא כר"י ע"ש

מה שכ' להפרי מגדים הנ"ל שיש תקנה היכא דנפל הדיו על האות אם העביר עליו קולמוס לשמה וכנ"ל זהו דווקא אם לא כתב משם והלאה אבל אם כתב משם והלאה תו לא יועיל תקנה הנ"ל משום דאם יעשה אח"כ כנ"ל יהיה שלא כסדרן ויפסל בתפילין

בענינא דלעיל בענין כתב ע"ג כתב המבואר בסימן קל"א סעיף ה'. במס' גיטין דף י"ט בתוס' ד"ה דיו בענין כתב ע"ג כתב קאמרי שם התוס' דהיכא שהכתב השני אינו מתקן כלום אפילו ר"י מודה דלא חשיב כתב ובפרק הבונה דתנן כתב ע"ג כתב פטור ואמר רב חסדא מתני' דלא כר"י לא בעי לאוקמי כשאין כתב השני מתקן כלום דאפילו ר"י מודה דלא הוי כתב משום דמתני' משמע ליה דבכל ענין פטור אפילו כתב ספר תורה שלא לשמה והעביר עליו קולמוס בשבת לשמה נמי פטור להכי מוקי לה כרבנן עכ"ל. ויש להקשות לפענ"ד לפי מה דקי"ל כרבא במס' תמורה דף ה' דאמר כ"מ דא"ר לא תעביד אי עביד לא מהני א"כ הכא בנ"ד כיון שכותב בשבת לא ליתהני מעשיו מה שכותב כתב השני לשמה והוי כאילו לא כתב כלל ובכה"ג אף ר"י יודה דפטור כיון שכתב השני אינו מתקן כלום