אמרי שמואל א פז

מי שישב עם אשתו והלך לסחורה ולא חזר שעכ"פ אתרע חזקת א"א משום שנולד לנו ספק מיתה באיש ההוא אזי יש להקל בכלים דלא מושלי עכ"ל. וקודם לזה מביא הפ"ת מהנוב"י סימן מ"ג וז"ל דהיכא דנסתר חזקת א"א לא חיישינן לשאלה ולא למכירה עכ"ל

שוב נלפע"ד לפי מה שהובא בפ"ת ס"ק צ"ה מהספר בית מאיר שהביא דברי הח"צ להתיר בסימן בינוני בגופו וסימן מובהק וט"ע בכליו מטעם דאין חוששין לשאילה דיחיד היינו שזה הנעלם השאיל את בגדיו לאיש אחר שיש לו ג"כ סימן בינוני כו' כו' ומסיים שם הב"מ דאף אם נאמר דחיישינן לחד לא שכיח דאולי השאיל לאיש כזה שיש לו ג"כ סימן אמצעי כשלו אולם אי חזינן דהשאילה מצד עצמה ג"כ לא שכיח כגון שאילת כלים רבים וכיוצא בו בזה ודאי יפה דיבר הח"צ עכ"ל. ובנ"ד אף אם נאמר דמה שהיו ידיו מלוכלכות בצבע פאליטור כדרך החרשי עצים אין זה סימן בינוני אך מכ"ז אם נחשוש על בגדיו חשש דשאלה יהיה רק חשש שאלה דיחיד שמא השאיל את בגדיו לחרש עצים אחר שהיו ידיו ג"כ מלוכלכות בצבע פאליטור ואנן לא שמענו שנטבע חרש עצים אחר והוי חד לא שכיח גם השאיל כל בגדיו דהשאילה מצד עצמה נמי לא שכיח וכנ"ל וכשהוצרכתי למעשה אזי שלחתי את כל הדברים האלה להגאון ר' יוסף זכרי' שטערן ז"ל אבד"ק שאוויל ובאיזה דברים הסכים לדברי והביא עוד ראיות אחרות להתיר

עוד בענין הזה שהזכרתי שמה שפסק הגמ' במס' בכורות דף כ"ד דהלכה כרשב"ג דלא סמכינן אסימנא דחולבות מה שרוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות לכן בעי סימנא דמניקה דאינה מרחמת אא"כ יולדות ואסימנא דחולבות לחוד לא סמכינן היינו משום דמיעוטא דשכיח הוא לכן אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה שלא ילדה כן יש לדייק משיטת ר"ת במס' בכורות דף כ' בתוס' ד"ה חלב פוטר לפי"ז נוכל לומר ג"כ דהא דקאמר הגמ' במס' שבת דף קל"ה ע"ב דקאמר רשב"ג כל ששהה ל' יום באדם ושמונת ימים בבהמה אינו נפל עכ"ל ומזה פסקינן ביו"ד סימן ט"ו סעיף ב' שאם אינו ידוע שכלו לו חדשיו אסורה משום ספק נפל עד תחילת ליל שמיני ע"ש אף דלכאורה תקשי אמאי אסרינן לרשב"ג משום ספק נפל אמאי לא ניזל בתר רוב ולדות שהמה בני קיימא רק דנוכל לומר כנ"ל משום דאמרינן סמוך מיעוטא דנפלים לחזקת איסור שאינה זבוחה ואתרע לו רובא ובזה הסברא מיישב שם הדגול מרבבה ביו"ד סימן ט"ו קושית התב"ש למה ביבמה מותרת בדיעבד שם במס' שבת דף קל"ו דאם מת הולד בתוך ל' ונתקדשה לכהן אינה חולצת משום דאזלינן בתר רוב ולדות שהמה בני קיימא ולמה בבהמה תוך שמונה אסור בדיעבד אזי בזו הסברא מישב הדגול מרבבה היינו משום דבבהמה אמרינן סמוך מיעוטא לחזקת שאינה זבוחה ואתרע לי' רובא משא"כ ביבמה דליכא חזקת איסור כלל עכ"ל אך לפענ"ד אכתי יקשה לפי"ז הגמ' הנ"ל במס' שבת דף קל"ו דפריך שם הגמ' לרשב"ג דאמר דתוך ל' באדם ספיקא הוי מימהל היכא מהלינן בשבתא ולפי הנ"ל קשה להבין פרכת הגמ' דנהי דלרשב"ג הוי ספיקא מ"מ שפיר מהלינן משום דאזלינן בתר רוב ולדות שהמה בני קיימא דהכא לא שייך למימר כנ"ל דמשו"ה לא אזלינן בתר רוב ולדות משום דסמכינן המיעוט נפלים לאיזה חזקה ואתרע לו רובא כנ"ל דהכא ליכא שום חזקה. אך דנוכל לישב פרכת הגמ' באופן אחר היינו כיון דבגמ' שם דף קל"ה דרש שם דערלתו דכתיב גבי מילה ערלתו ודאי דוחה את השבת ולא ספק א"כ שפיר פריך הגמ' דלרשב"ג דתוך ל' הוי ספק היכא מהלינן אף דרוב ולדות בני קיימא אך כיון דגלי קרא דמספיקא לא דחינן שבת א"כ היכי מהלינן. ובזה ג"כ נוכל לישב מה שקשה