אמרי שמואל א ז
Imrei Shmuel part 1 7 · אמרי שמואל א · free full Hebrew text
Open in the reader →א"כ לפי פי' מהרש"א ז"ל אין ראי' לענין זוז"ג להחמיר באיסורי משהו ואף אי אמרינן דהבעיא דגמ' יהי' בתנור ישן שלא הוצן ואפו בו פת בעצי איסור ולרבנן דקשרו משום דאין שבח עצים בפת משום דההנאה שבפת הוא לאחר שמקלי קלי האיסור לזה קבעי בהקדש כה"ג מאי וקפשיט דבהקדש כיון דחמיר איסורי' דאפילו באלף לא בטיל משו"ה גם הרבנן מחמרי לומר דיש שבח עצים וגחלים בפת. ואף לזה הפירוש נוכל לומר דהיכא דאפו את הפת בעצי איסור ועצי היתר ביחד כיון דגם השבח של עצי היתר ניכר בפת יהי' זוז"ג ומותר ולא דמי לגורם דתנור ישן שלא ניכר בפת. העולה מזה דמזו הגמ' אין ראי' לדברי המג"א לאסור בזוז"ג באיסורי משהו
אך דעדיין יש לפקפק על ההיתר הנ"ל שהעליתי לפענ"ד להסיק בתבן בפסח אף שיש שם חיטים מחומצים משום דזוז"ג מותר אף באיסורי משהו מ"מ יהי' קשה הא קי"ל דאין מבטלים איסור לכתחילה וזוז"ג אסור לכתחילה כדאיתא בפסחים דף כ"ו בתוס' ד"ה בין חדש. אך לפי האמת זה אינו דהרי מבואר ביו"ד סימן פ"ד סעי' י"ג בדבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהא ניתך ויסננו ופי' הש"ך בס"ק ל"ח ואין זה משום מבטל איסור לכתחילה כיון שאין כוונתינו אלא לתקן הדבש וה"נ בנ"ד שאין כוונתו רק להסיק בהתבן ולא ליהנות מהסקת החטה שאינה נחשבת למאומה. גם יש ראי' בנ"ד להסיק ולבטל איסור לכתחילה מהמג"א בסימן תמ"ז ס"ק מ"ה שהתיר לתת חלב חטה ביין משום שאין כוונתו לבטל ואף לפי דברי הנוב"י שכתב שלדעתו לא הקילו בזה לערב לכתחילה אפילו בדבר שאין כוונתו לבטל רק אם כבר נתערב אלא שעדיין לא נתבטל והוא עושה דבר שעי"ז יתבטל. ז"א חדא דבנ"ד נמי כן הוא שהחיטים כבר נתערבו ועוד דבספר פתחי תשובה שעל יו"ד בסי' פ"ד בהגהת ספר נחלת צבי שלו מביא שם ראיות לסתור דברי הנוב"י הנ"ל
ובספר בנין של שמחה בחלק יו"ד תשובה ד' מביא ראי' ע"ז מהירושלמי אמתניתין דספ"ה דתרומות סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וטחנן כו' אמרו ע"ז בירושלמי תני אף טוחן הוא לכתחילה ומתיר ואמר ע"ז ר' זעירא שכן דרך כהנים להיות טוחנים מדומע בבתיהן פי' והרי אינו נראה כמכוין לבטל האיסור כיון שדרכן בכך עכ"ל ובנ"ד נמי הרי דרכן להסיק בתבן ואין נראה כמכוין לבטל האיסור גם נלפע"ד להביא ראי' ממה דאיתא במס' ערלה פרק א' משנה ו' נטיעה על ערלה שנתערבה בנטיעות כו' ר"י אומר אף יתכוין וילקוט ויעלה באחד ומאתים ופי' הרע"ב שם וז"ל ואע"ג דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה הכא מילתא דלא שכיחא ולא גזור ופי' שם התוי"ט כוונתו במה שכ' ואע"ג דבעלמא אין מבטלין איסור לכתחילה וטעמא שמא לכתחילה יערב איסור בהיתר בכדי שיתבטל וה"נ ניחוש והתירוץ ע"ז שהוא מילתא דלא שכיחא שיערב נטיעה של ערלה משום דחזקה שאין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת וה"נ בענין נ"ד בענין להסיק בהתבן שיש שם חיטים מחומצים ולבטלם בזוז"ג נמי י"ל דלהכי שרינן לכתחילה להסיק בהן ולבטלם משום שהוא מילתא דלא שכיחא שיסיקו בחיטים בפני עצמם ולא חיישינן לזה שאם נתיר לו להסיק בתבן ע"י ביטול יבא להסיק בחיטים מחומצים עצמם. גם בספר ת"י מביא בשם בעל ערוגות הבשם דהטעם של אין מבטלים איסור לכתחילה הוא משום דאם נתיר לו לבטל יכול להיות דפעמים יהי' האיסור מעט יותר ויהי' כדי נתינת טעם ויבא לידי איסור דאורייתא ולפי"ז היכא דלא אפשר בשום אופן לבא לידי נתינת טעם מותר לבטל אף לכתחילה עכ"ל וה"נ בענין נ"ד הרי א"א לבא לידי נתינת טעם