אמרי שמואל א סג

היינו דהיכא שנטלה ע"מ לגוזלה אזי אין מוטל עליו חיוב של השבת גוף החפץ וכפי' הרמב"ן וכפי' הקצוה"ח הנ"ל שמחמת שהיא לבעלים כמונחת בקרקע ונקנית ביאוש לגמרי אבל אם נטלה ע"מ להחזירה והיא דבר שיש בו סימן אזי מוטל על גופו של המוצא לקיים מצות השבה של זו האבידה לכן אף שמיאש האובד אח"כ אזי לא פקע בזה החיוב של מצות השבת אבידה המוטל על גוף המוצא דנהי שע"י היאוש פקע השעבוד של האובד מהחפץ אחרי שיאוש הוא סלק רשות כמו שמבואר בקצות החשן סימן שס"ב ס"ק א' אבל ע"י היאוש אינו יכול ליפקע המצוה של השבת אבידה המוטל על גוף המוצא לכן מוטל על המוצא לקיים מצות השבת אבידה אף אם מייאש אח"כ אחר שבא לידו בתורת השבה משום דאף אי אמרינן דיאוש הוי כמו מחילה להמוצא שמוחל לו שעבודו מה שגופו של המוצא מחויב להשיבו את החפץ שלו מ"מ לא יתישב דהרי מבואר בחוהמ"ש סימן רמ"א סעיף ב' ברמ"א וז"ל דמחילה אינו שייך אלא במעות שחייב לו אבל אם היה לו חפץ ביד חבירו ואמר לו מחול לך אינו כלום

עתה נחקור לפי הנ"ל אם מצא אבידה שאין בה סימן והוא דבר שאינו חשוב שבא ליד המוצא לפני יאוש אם מהני יאוש שלאח"כ שיקנה המוצא ע"י יאוש שמייאש האובד אחר שבא ליד המוצא. גם נחקור אם מצא אבידה שיש בה סימן והוא דבר שאינו חשוב שבא ליד המוצא לפני יאוש והוא בעיר שיש רוב עכו"ם דהמוצא אינו חייב להכריז משום דתולה דמרוב עכו"ם נפל וגם האובד כשימשמש אח"כ ייאש משום דהוא רוב עכו"ם רק שבא ליד המוצא לפני יאוש אזי נוכל לחקור אם בא האובד ישראל להמוצא לאחר זמן מרובה ונתן סימן בהחפץ אם צריך להחזירו או לא מי אמרינן דהמוצא קונה בהיאוש שהיה להאובד לאחר שבא ליד המוצא או דלמא כיון שבא ליד המוצא לפני יאוש אזי לא קנה בהיאוש שלאח"כ וצריך להחזיר להנותן סימנים

ולפי מה שהבאתי לעיל בשם הגאונים בביאור דברי הרמב"ן מבואר דדוקא אם נטלה ע"מ להחזירה היינו ביש בה סימן וברוב ישראל דאז מחויב להחזירה משום שבא ליד המוצא בתורת השבה א"כ נעשה שומר של האובד ואז אף שבא ליד המוצא לפני יאוש ושמעינן להאובד שמייאש אחר שבא ליד המוצא לא מהני היאוש דכיון דנתחייב כבר בהשבתה אזי נעשה שומר שלו וידו כידו ואינו מועיל היאוש שלאח"כ וזהו כוונת הגמ' בא"מ דבדבר שיש בו סימן כ"ע לא פליגי דלא הוי יאוש משום דמעיקרא באיסורא אתי לידו והוי הפירוש שאין היאוש שלאח"כ מועיל כלל אף מכאן ולהבא. אבל בנ"ד אם מצא אבידה שאין בה סימן אף שהיא ברוב ישראל והוא דבר שאינו חשוב שבא ליד המוצא לפני יאוש אזי כשבא ליד המוצא לא בא לידו בתורת השבה כיון שאין בה סימן א"כ לא אמרינן ידו כיד בעל הבית ואינו נעשה שומר שלו כיון שאינו מחויב בהשבתה נהי דהמוצא עצמו לא קנה אותה בהגבהתו כיון שהוא לפני יאוש מ"מ הרי שומר נמי לא הוי א"כ הוי כמונחת ע"ג קרקע וצריך המוצא לקנות אותה ביאוש שלאח"כ בשעה שמתיאש האובד לאחר זמן מרובה בשעה שהחפץ הוא ביד המוצא כמו שמבאר הקצוה"ח באבידה שנטלה ע"מ לגוזלה והא דקאמר הגמ' בא"מ כי פליגי בדבר שאין בו סימן דלאביי לא הוי יאוש הוי הפירוש דלאביי משעה שמצאה עד שעה שנתיאש לא הוי של המוצא ואינו רשאי להשתמש בה וגם אינו רשאי למוכרה עד שידע שנתיאש או שיהיה בידו זמן מרובה ולא להשתמש בה עד שאנו משערים שבזמן כזה ודאי נתיאש ואם יברר האובד שהוא שלו ולא נתיאש עדיין אזי יהיה צריך להחזיר אבל קושטא