אמרי שמואל א ה

זה הגורם דתנור למאומה וכן בעכו"ם ובחמץ כיון דאף גחלתן אסור יש שבח הגחלים בפת משו"ה אסור אף אם נאפה בחומו של תנור וזהו יהי' הכל מבואר לפי שיטת הש"ך ביו"ד סימן קמ"ב ס"ק י' אבל אם יהיו עוד עצי היתר גורמים לאפיית הפת אזי יהי' גם שבח דעצי היתר ג"כ גורמים לאפיית הפת אזי יהיה זוז"ג ומותר

והנה גם היד אפרים שעל המגן אברהם הנ"ל בסימן תמ"ה ביאר שם ג"כ שיטת הש"ך הנ"ל שבסימן קמ"ב ס"ק י' וז"ל דכיון דעכו"ם גחלו ואפרו אסור הו"ל כאבוקה כנגדו ושבחו ניכר בפת ועדיף מגורם דתנור ולפי"ז אם היו כאן עצים דהיתר ועצים דעכו"ם הי' ראוי להיות מותר עכ"ל זהו לפי הפירוש שנפרש יש שבח עצים בפת היינו שבחו ניכר בפת אח"כ רצה לפרש לדעת הש"ך דאין דעת הש"ך דשבח עצים ניכר בפת טפי מגורם דתנור רק הא דשבח עצים בפת היינו דהוא חשיב כמו שהוא בעין בפת וא"כ אף אם יהיו עוד עצים דהיתרא מ"מ יחשב האיסור בעין ולא יהיה מהני לזה הזוז"ג להיתרא

ולפענ"ד הסברא עצמה לא נ"ל לפע"ד דבשלמא אי אמרינן דהא דיש שבח עצים בפת היינו משום דניכר ועיקר בפת אזי הוא דבר שהשכל מחייבו שאם נשאל מאדם מהיכן נאפה הפת אזי ישיב שהוא מהסקת העצים משום דזהו עיקר באפיית הפת ולא התנור אבל אם נפרש יש שבח עצים בפת היינו משום דהוא חשיב כמו שהוא בעין בפת אזי קשה להבין שאיזה דבר יש בעין בפת מהעצים שהרי פעולת הבערת העצים אין בה ממש. גם כשתעיין בהש"ך בסימן קמ"ב ס"ק ח' אזי מביא כפירוש הראשון של היד אפרים שפי' יש שבח עצים בפת היינו שניכר שבח עצים בפת ולא משום שהוא בעין וז"ל שם ואע"ג דאמרינן יש שבח עצים בפת היינו לומר שחמור יותר מזוז"ג לפי שתועלת האיסור ניכר בו עכ"ל גם בהט"ז שם ס"ק ד' מביא ג"כ בשם הר"ן וז"ל הא אמרינן בפ' כל שעה דיש שבח עצים בפת הלכך חמור מזוז"ג כי ניכר האיסור בהיתר עכ"ל והא דכתב דחמור יותר מזוז"ג היינו מזוז"ג דתנור משו"ה בתנור חדש כשיוצן יהי' מותר לאפות בעצים דהיתרא ולא אסרינן משום דהתנור ג"כ גורם לאפות והתנור נתחזק מחדש ע"י עצי איסור משים דהא דאופין עתה בעצי היתר הוא חשוב יותר ניכר ועיקר בפת מגורם דתנור אבל קושטא אי איכא עצי היתר ג"כ בהדי עצי איסור אזי בוודאי זוז"ג הוא ומותר. גם כאשר הוכחתי לעיל מדברי המחבר בסימן קמ"ב סעיף ז' ובט"ז שם ס"ק ט' משמע דהיכא שבישל ביחד בפעם אחת בעצי עכו"ם ובעצי היתר אזי מותר התבשיל מטעם זוז"ג ולא אמרינן בזה יש שבח עצי איסור בהתבשיל דכיון שיש שם ג"כ שבח עצי היתר הו"ל זוז"ג. ודלא כשיטת היד אפרים הנ"ל שכ' שהפשט של שבח עצים בפת משום שהוא בעין בפת ומזה הוכיח דאף אם יהי' עצי היתר ג"כ לא מהני זוז"ג להתיר ומדברי המחבר אלו משמע להיפוך. גם מפירש"י מהגמ' משמע ג"כ דזוז"ג מותר אף אי אמרינן יש שבח עצים בפת דהנה רש"י ז"ל במס' פסחים דף כ"ז בד"ה ואם תמ"ל כו' דס"ל זוז"ג מותר והתם בפת הוא דאסור משום דיש שבח עצים בגופה ונמצא כשאוכלה נהנה גופו מהאיסור בגורם אחד עכ"ל משמע מזה שאם יהי' עוד עצי היתר ויהי' זוז"ג יהי' מותר

העולה מכל הנ"ל שאם אפה בעצי איסור ובעצי היתר יהי' זוז"ג ומותר אף בחמץ ועכו"ם ודלא כהגמ"א הנ"ל

נמצא לפי"ז נוכל להתיר בענין שאלה דילן להסיק בפסח בתבן אף שיש שם חיטים מחומצים. ואף לדעת הט"ז שם בסימן קמ"ב ס"ק ד' שמחמיר לאסור בזוז"ג בעכו"ם אך זהו היינו דווקא אם אי אפשר לאפות בלא האיסור אבל בענין