אמרי שמואל א ד

שו"ע או"ח

מה שיש לחקור במה שבמקומותינו מקום מושבות הקאלאניעס שעיקר עסקם במה שזורעים השדות ועיקר הסקת הבתים הוא בתבן ובקש ובחג הפסח אזי מי שאפשר לו אזי משיג שאר דברים להסקת הבית אך שיש כמה אנשים שאי אפשר להם להשיג הסקה אחרת חוץ מתבן לזה אחקור אם יש למצוא היתר עפ"י הדין להסיק בתבן בפסח בין לענין הסקת הבית להחם מפני הצינה בין לענין אפי' ובישול משום שלכאורה יש לאסור מפני שמצוי בהתבן תבואה מחומצת ולפי שמבואר בשו"ע או"ח סימן תמ"ה במג"א ס"ק ה' וז"ל דה"ה בחמץ דהנאה כל שהוא מיהא הוי וא"כ אפילו היו מונחים עצים אחרים על האש והניח החמץ ג"כ עליהם דהו"ל זה וזה גורם אפי"ה אסור עכ"ל א"כ לפי"ז ה"ה בנ"ד כיון שמצוי בהתבן דגן מחומץ אף שעיקר ההסקה הוא בהתבן ולא בהדגן מ"מ הו"ל זוז"ג ובחמץ כיון דאיסורו במשהו א"כ אסור זוז"ג

אך שלפי ענ"ד דברי המג"א שאוסר בחמץ זוז"ג מחמת שאיסורו במשהו כמו בעכו"ם צ"ע דהא המג"א הנ"ל מפרש דברי המחבר שהוא לשון הרמב"ם מהל' חמץ ומצה פ"ג הלכה י"א ואיך יתכן לפרש כוונת הרמב"ם דבחמץ כיון דאיסורו במשהו יאסור בזוז"ג כמו בעכו"ם והלא הרמב"ם בהל' עכו"ם בפ"ז הל' י"ג כתב וז"ל נטל ממנו עצים אסורים בהנאה הסיק בהן את התנור יוצן ואח"כ יסיק בעצים אחרים של היתר ויאפה בהן את הפת עכ"ל והקשה ע"ז הכ"מ דבמתניתין דמס' עכו"ם דף מ"ט תנן חדש יותץ ומתרץ שם דמתני' אזלא להמ"ד זוז"ג אסור אבל למ"ד זוז"ג מותר חדש נמי יוצן דהכא זוז"ג הוא דתנור שנגמר באיסור ועצים דהיתר גורמים אפיית הפת ואסיקנא במס' עכו"ם דף מ"ט דפסק שמואל הלכה כר"י דזוז"ג מותר עכ"ל ע"ש גם בסעיף י"ד שם בהרמב"ם פסק דמותר ליטע תחת האשירה ירקות אף שנהנה מהצל רק כיון שהקרקע אינה נאסרת הוי זוז"ג וכל דבר שאיסור והיתר גורמים ה"ז מותר לפיכך שדה שנזדבלה בזבל עכו"ם מותר לזרוע אותה עכ"ל והמקור לזה הוא מהגמ' הנ"ל דמס' עכו"ם דף מ"ט דפסק שמואל הלכה כר"י דזוז"ג מותר. נחזור לעניננו הרי שמעינן מזה דאף בעכו"ם שאיסורו במשהו מ"מ זוז"ג מותר. גם מדברי המחבר ביו"ד סימן קמ"ב סעיף ז' וז"ל קדירה שבשלה בעצי עכו"ם ובעצי היתר התבשיל אסור אעפ"י שזה וזה גורם רק משום שבשעה שבשלה בעצי איסור עדיין לא באו עצי היתר נמצא מקצת הבישול באיסור עכ"ל משמע מזה דאם בבת אחת הונחו עצי איסור והיתר מותר משום דזוז"ג מותר אף בעכו"ם וכן הבין הט"ז שם ע"ש. מכל הלין טעמי נלפע"ד דאם הסיק בעצי איסור דעכו"ם ובעצי היתר ג"כ מותר התבשיל וכן בחמץ אם היו ג"כ עצים דהיתרא מותר התבשיל והא דכתב המחבר אם בישל או אפה אותו הפת ואותו התבשיל אסור בהנאה ע"כ לא איירי רק אם בישל בהחמץ לבדו בלא סיוע דעצים דהיתרא ודלא כהמג"א הנ"ל והא דמביא המג"א הנ"ל דדעת הרמב"ם והפוסקים דבעכו"ם אפילו בישל ע"ג גחלים או בחומו של תנור אסור עכ"ל ומשמע דה"ה בחמץ ג"כ הכי אף שהתנור ג"כ גורם שיאפה א"כ הוי זוז"ג ואמאי אסור ע"כ צריכין למימר משום דשבח עצים עיקר הוא בפת וניכר הוא בפת ולא חשיב נגד