אמרי שמואל א מא

המקוה בברזא של עץ ואח"כ יפתחו את הקראן היוצא מהצאן העליון מהסילון הסמוך לו ויכנסו המים בהצילענדער וידחקו המים זה את זה וילכו מקנה לקנה עד שיבאו למקום סתימת הברזא בהמקוה ויבצבצו מעט מים ממקום שהברזא תחוב שזהו אות שהסילונות והצילענדער אז מלאים ויהי' אז השקה להמים אשר בהצאן העליון למי הצילענדער כשהמים נחים ואח"כ צויתי לסתום הקראן על איזה רגעים עד שיהא ניכר שהמים אינם מבצבצים עוד דרך סתימת הברזא [משום דכשפוקקין הנקב שבמקוה בברזא וסותמין הקראן ואף שאז הסילונות והצילענדער מלאים מהמים שעלו שם טרם שסתמו הקראן מ"מ כשעומד כך איזה רגעים אזי מתמעטים המים מעט מעט ויוצאים דרך הנקבים העשוים למטה בהצילענדער להבאר א"כ ממילא מובן דכשסותמין הנקב בברזא וסותמין הקראן והמים מבצבצים דרך נקבי הברזא שמצדדין ואח"כ סוגרין הקראן אזי באיזה רגעים שוקטים המים ואינם מבצבצים משום שבאיזה רגעים יחסר מעט מים מחמת שיוצאים המים מעט מעט דרך הנקבים שיש בהצילענדער לתוך הבאר] ואח"כ צריכין לקחת את הברזא מהנקב בשעה שהמים אינם מקלחים כדי שלא יבאו המים ע"י תפיסת ב"א ואח"כ צריכין לפתוח את הקראן כדי שיקלחו המים להמקוה ועי"ז העשי' נרויח הרבה היינו חדא לרוב הפוסקים שאינם חוששים לדעת ר"י לפסול אם נפסק ההשקה א"כ אין חשש במה שצויתי לסתום הקראן אחר ההשקה הנ"ל א"כ יוצאים עתה מהנקב להמקוה כל המים כשרים שנכשרו ע"י השקה כנ"ל

ואף אם נחשוש לדעת ר"י לפסול ההשקה אם נפסק וא"כ לא יהי' מהני זו העצה הנ"ל שיתכשרו המים שבהצאן העליון מחמת שבסגירת הקראן יהי' נפסק ההשקה ויחזרו המים שבהצאן העליון לפיסולו. אך עכ"ז יהי' מהני לן סתימת הברזא שבשעת סתימת הברזא והמים מבצבצים מעט דרך סתימת הברזא בהמקומות שהברזא אינה סותמת היטב אזי מזה הוא אות שאז הסילונות מלאים והצילענדער שבתוך הבאר אז מלא משום דאל"כ לא הי' מבצבץ ולהמים שנכנסו אז מהצאן העליון לתוך הצילענדער והסילונות אזי לזו המים יהי' מהני ההשקה הנ"ל שעשיתי ע"י תחיבת הברזא הנ"ל כי הנפסק מסגירת הקראן הוא למעלה סמוך להצאן העליון אבל להמים שעלו בשעת פתיחת הקראן להצילענדער ולהסילונות שהמה מתחת הקראן אזי להם הוא השקה מעליא א"כ לכל הפחות אזי הרבה מים חדשים שנכנסו מהצאן העליון להצילענדער ולהסילונות שנכשרו עתה ע"י ההשקה של תחיבת הברזא כנ"ל א"כ לכל הפחות נרויח בזה שיתישב לן קושית החיבור לטהרה שהקשה והלא המים העולים להמקוה המה מחצה על מחצה לדעת הראב"ד היינו מחצה מהצילענדער ומחצה מהשאובין היורדים מהצאן העליון א"כ ליכא ריבוי והמשכה כנ"ל ולפי הנ"ל אזי הרבה מים כשרים נכנסים להמקוה

ואף לפי מה שישבתי לעיל שכיון שעושים הסילון העולה מהצאן לתוך הצילענדער מלמעלה בהצילענדער, והסילון העולה מהצילענדער להמקוה אזי מתחלת בהצילענדער מלמטה סמוך לשוליו וכשבאים המים מהסילון העליון לתוך הצילענדער הם עומדים למעלה ודוחקים המים שלמטה מהם עד שהמה נכנסים להסילון היוצא מהצילענדער להמקוה אזי ממילא מובן שהמים שבתוך הצילענדער נכנסים יותר מעט טרם שמתערבים המים העליונים עם מי הצילענדער ובזה יתישב קושיתו שלא יהיו מחצה על מחצה רק מי הצילענדער יהי' יותר כנ"ל אך ע"ז הקשיתי לעיל דזה יתישב רק לשיטת הסוברים דמשהו יותר ממחצה מים כשרים נקרא רבוי והמשכה אבל לשיטת הסוברים דבעינן דוקא סאה יותר היינו כ"א סאה מים כשרים א"כ בנ"ד עדיין לא