אמרי שמואל א מ

שלא רציתי לעשות כן משום שאם אקח הברזא מהנקב כדי שיקלחו המים להמקוה אזי יהי' חשש על המים שבמקוה משום שהמים באו ע"י תפיסת בני אדם היינו עי"ז שלקחתי הברזא ירדו המים להמקוה אף שיש לחלק שלקיחת הברזא הוא רק הסרת המונע ולא מקרי תפיסת י"א עכ"ז לא רציתי לסמוך ע"ז החילוק ועשיתי כנ"ל היינו שמיד אחר ההשקה כנ"ל סתמתי להקראן אך שעדיין יש לפקפק שלא יצאתי עדיין דעת ר' ירוחם שהחמיר בנפסק ההשקה וא"כ ע"י סגירת הקראן אזי נפסק ההשקה של מי הצאן למי הצילענדער שבתוך הבאר ועיין בש"ך ס"ק קי"ב

אך שבספר ח"ס כתב על דברי ר"י שלית מאן דחש לו. ואין לומר דאף באופן שכתבתי בסגירת הקראן הרי דכשיפתחו הקראן בשעת ביאת המים להמקוה אזי יהי' מקרי הפתיחה תפיסת ידי אדם אך ז"א כיון דזו התפיסה הוא רחוק מכניסת המים להמקוה לא מיפסל בשביל זה דהיכא שיש הפסק בינתיים וסמוך לכניסת המים להמקוה אין שם דבר המקבל טומאה ותפיסת ידי אדם אזי אין חשש בזה כלל כמבואר בטור סעי' נ"ג ובב"ח שם סעיף נ"ג שכ' וז"ל אבל מקודם שנפלו על שפתו יכול לאחוז בדף דגדולה מזו אמרו דמותר להעביר מים בכוונה אפילו בידיו ממש ע"ג קרקע עד שיגיעו לשפתו ואח"כ יהיו נמשכים מעצמם ויפלו למקוה עכ"ל א"כ משמע דבין לענין קבלת טומאה ובין לענין תפיסת י"א אינו נפסל רק בסמוך לכניסת המים להמקוה אבל לא מקודם

אך עדיין לא יצאנו דעת ר"י שפוסל בנפסק לכן הי' נ"ל לעשות עצה אחרת היינו כפי שידוע אופן ההמשכה של מי המקוה הוא כשיוצא המים מהסילון העולה להמקוה אזי נכנסו המים בעובי כותל המקוה אשר שם הוא ההמשכה אזי אמרתי עצה אחרת לתחוב ברזא בהסילון ולסותמו טרם שיגיעו המים לעובי כותל המקוה ששם הוא ההמשכה ובשעה שנסתום שם בהברזא אזי יפתחו את הקראן שבסילון של הצאן העליון כדי שירדו המים מהצאן העליון למטה בהצילענדער ויקלחו המים לתוך הסילון העולה להמקוה להמקום שסתמתי ואז יהיו המים עומדים ויהא השקה להמים העליונים ובאיזה רגעים אזי אקח הברזא מהסילון ואז ירדו המים לכותל המקוה אשר שם הוא ההמשכה ואז ירדו כל המים להמקוה דרך ההמשכה ולקיחת הברזא לא יהי' מקרי תפיסת ב"א אחר שלאחר לקיחת הברזא יש המשכה אין קפידא במה שהוא תפיסת ידי אדם קודם המשכה כמבואר לעיל ובזה יתישב שלא יהי' עלי הפקפוק מה שהקשיתי לעיל שבסגירת הקראן יהי' הפסק בין המים שבהצאן העליון להמים התחתונים שבתוך הצילענדער אשר לדעת ר' ירוחם דחושש להחמיר אם נפסק לא יתישב ולפי מה שכ' עתה אזי אין אנו צריכין לסגור הקראן אך שזו העצה הוא ג"כ קשה לעשות לפי שצריכין לפקוק הסילון בברזא ואח"כ צריכין לקחת משם הברזא והמים יעלו להנקב שבתוך כותל המקוה ע"י המשכה שזהו דבר שקשה לתקן כן לכן עלה על דעתי שלע"ע לא יעשו תיקונים חדשים הרבה רק זו התיקון שזכרתי למעלה היינו או שיעשו נקב רחב במקום הקראן באופן שבפתיחת הקראן יהי' הנקב רחב כשפופרת הנוד כדי שבפתיחת הקראן יהי' השקה המים שבתוך הצאן העליון להמים שבתוך הצילענדער שבתוך הבאר ע"י הנקב שהוא כשפופרת הנוד או שיעשו תיקון אחר שזכרתי למעלה שיחברו סילון קטן של עץ או סילון של חרס הנקרא האנצארנע טרובעס להסילון של מתכת היוצא מתוך הפלאמפ כדי שיעלו המים להצאן דרך המשכה וכיון דמקוה שכולו שאוב אזי לרוב פוסקים אינו אלא מדרבנן ובאיסור דרבנן סגי השקה שהוא כחוט השערה כמו שביארתי לעיל ובעת שצריכים למלאות המקוה במים אזי מקודם יסתמו הנקב שבמקוה שמצד