אמרי שמואל א לז

העליונה או המים שהיו בהצילענדער שבבאר המה נכנסים בהמקוה העליונה אזי מבאר שם בשם הראב"ד דהמה מחצה על מחצה גם מביא בשם הריטב"א והריב"ש וז"ל שהמים אחרונים היוצאים מקנה לקנה ע"י דחיקת המים י"ל שהם אינם נטהרים כלל בהשקה משום שהם זוחלין מקנה לקנה דהשקה לא הוי אלא כשהן שוקטין ומתערבין ועיין במחבר סעיף ס' בג' גומות שבנחל ע"ש וא"כ לדעת הראב"ד המה מחצה על מחצה בהמקוה ואין כאן רבי' והמשכה שלכל הפחות צריכין אנו שהמים שהיו בהצילענדער מקודם אזי יצאו רוב כדי, שיוכשר ע"י רבי' והמשכה וליתא גם מביא מקודם וז"ל ועוד בלא זה דהרי קודם שנאספו המים להמקוה עד מ' ס' כיון דמחצה שאוב גם הכשרים נפסלים עכ"ל

ומה שהשיב ע"ז דלענין זה מועיל הניצוק לחברם ע"ש אזי לפענ"ד יש להשיב ע"ז לפי מה שכ' בספר נוב"י תנינא תשובה קל"ו שכ' שם שאם הקנים הממשיכים מים לתוך המקוה המה גבוהים מהמים ושופכים מלמעלה למטה המקוה פסולה ואין הניצוק מחברם משום שאין זוחלים מתערבים ע"כ א"כ ישאר קושיתו במקומה דכיון דמחצה שאוב גם הכשרים נפסלים טרם שיתאספו מ' ס' ואין הניצוק מחברם

גם לפי מה שכ' הט"ז ס"ק מ"ז שע"י הניצוק לא אמרינן גוד אסיק והכא צריכין, אנו לומר שהמים שבהצילענדער התחתון יתחבר להמקוה העליונה ע"י גוד אסיק ואף אם נאמר דזה לא מקרי ניצוק רק קטפרס כיון שהניצוק הוא בתוך הסילון ולא באויר אך בסי' ר"א בט"ז ס"ק ג' כתב דגם קטפרס אינו חיבור כמשמעות המשנה דפ"ח דטהרות דאיתא שם הניצוק והקטפרס אינו חיבור גם בתשובת הריב"ש פסק כחכמים דתוספתא דג' גממיות שבנחל העליונה והתחתונה של עשרים סאה והאמצעית של מ' סאה דפליגי בזה ר"מ ור"י וחכמים וחכמים ס"ל דאין מטבילין אלא באמצעית משום דלא ס"ל לא גוד אסיק ולא גוד אחית ובמס' מקואות פרק ז' משנה ה' מביא הר"ש ז"ל זו התוספתא ומפרש כנ"ל

נחזור לעניננו דהמים היוצאים מקנה אל קנה אינם נטהרים ע"י השקה וכנ"ל והמים היוצאים מהצילענדער להמקוה אינם יוצאים רק מחצה והמחצה השני' המה השאובים היוצאים מהצאן העליון ואעפ"י שיורדים להמקוה ע"י המשכה מ"מ המה פוסלים את המים הכשרים ג"כ דהמקוה אינה נטהרת רק ע"י רבי' והמשכה וכיון שליכא רוב בהמים הכשרים היוצאים מהצילענדער משום שאינם יוצאים רק מחצה אזי נפסלים מחצה הכשרים מהמחצה הפסולים

ולכאורה נוכל לישב ע"ז האופן היינו כיון שנתחדש אופן העשייה ע"ז האופן היינו שהסילון האחד היוצא מהצאן העליון והוא נכנס להצילענדער שבתוך הבאר אזי אינו נכנס להצילענדער רק מעט למעלה ולא יותר והסילון השני היוצא מהצילענדער שבתוך הבאר להמקוה אזי זה הסילון הוא נכנס להצילענדער בעומק עד סמוך לשוליו וכשהמים העליונים יורדים לתוך הצילענדער ודוחקים המים אלו לאלו עד שיוצאים דרך הסילון השני לתוך המקוה אזי אותן המים החדשים שיוצאים מהסילון להצילענדער עומדים מלמעלה ודוחקים המים הישנים שבתוך הצילענדער שיעלו לתוך הסילון השני אשר פיה למטה סמוך להשולים וכיון שהמים הסמוכים להסילון השני המה המים הישנים אזי לפי הסברא המה נכנסים תחילה לתוך הסילון השני ואף שלאח"כ מתערבין כל המים שבתוך הצאן ונכנסים לתוך הסילון השני מחצה על מחצה לפי שיטת הראב"ד ז"ל אך בתחילת הכניסה אזי לפי הסברא יוצאים המים הישנים תחילה וכיון שבתחילת הכניסה אזי המים הישנים יוצאים תחילה לתוך הסילון השני ואח"כ יוצאים מחצה על מחצה וא"כ ממילא כשמקלחין לתוך המקוה אזי המים הישנים הכשרים המה מעט יותר מהמים