אמרי שמואל א לו

וכוונת הש"ך ס"ק כ' וע"ש בדגול מרבבה שפי' כן אבל לפי מה שכ' הש"ך בסי' צ"ד ס"ק כ"ב דבדין חימום המים יש עוד חשש איסור משום נ"ט בר נ"ט דאיסורא וגם הש"ך בעצמו הביאו כאן בסימן ק"ג ס"ק י"ח א"כ לפי"ז בקדירה של איסור אם בישלו תבשיל בתוך מעל"ע לחימום המים צריכין לאסור אף בהפסד מרובה דלא כהרמ"א ובספר דגול מרבבה יש רמז לזה וא"כ בנ"ד אף אם לא נפל איסור לתוך התבשיל השני צריכין לאסור מטעם שבחימום המים נעשה נ"ט בר נ"ט דאיסורא. אך לפי האמת זה אינו דמשום האיסור של נ"ט בר נ"ט דאיסורא אין אנו צריכין לאסור התבשיל השני של אחר חימום המים דהנה בחוות דעת ס"ק י"א ובפרי מגדים על הש"ך שבסימן צ"ד ס"ק כ"ב פירשו דמשום נ"ט בר נ"ט דאיסורא אין אנו צריכין לאסור רק לפי המדומע דעשר ידות נבלע ממים בשעת החימום ומעט איסור ולעומת מעט איסור שנבלע יהיה בתבשיל השני ס' לכן משום נ"ט בר נ"ט דאיסורא אין לנו לאסור התבשיל השני של אחר חימום המים רק כל החשש של חימום המים הוא משום חתיכה עצמה נ"נ לכן מיקל רמ"א בשאר איסורין אבל בנידון השאלה דידן שבתבשיל השני נפל איסור שכנגד האיסור לא היה רק ס' בצמצום ובדופני הקדירה יש מעט איסור מהאיסור הראשון שבשעת חימום המים נבלע מעט איסור מהאיסור הראשון משום נ"ט בר נ"ט דאיסורא ואף אם נשער כפי המדומע אם מעט איסור נבלע בתוכו וא"כ כיון שנגד האיסור שנפל בתוך התבשיל השני לא היה רק ס' בצמצום א"כ אותו מעט איסור חזי לאיצטרופי עם אותו מעט איסור הקדום ושוב לא יהיה בתוך התבשיל ס' נגדם. ואם יועיל לזה הפסד מרובה צ"ע דאף דהפמ"ג בסימן צ"ד בש"ד ס"ק כ"ב מצדד דנ"ט בר נ"ט דאיסורא הוא מדרבנן מ"מ יש כאן איסור דרבנן רק דנ"מ לענין ספיקן. זולת אם אירע ע"ז האופן שהאיסור שנפל לתוך התבשיל השני הוא אינו מינו עם האיסור הראשון ולא מצטרפי ואדרבא נאמר ששני איסורים מבטלים זא"ז כמו שמבואר בסוף סימן צ"ט אבל אם האיסור השני הוא מינו עם האיסור הראשון יש לאסור: הלכות מקואות

הן במחני יש מקוה עליונה שנבנתה מכבר בשנת תרנ"ג אשר אני לא הייתי אז בביתי וכשבאתי לביתי לא נתתי את לבי לחקור על אודותה אך עתה שבית המרחץ נשרף ובנו מרחץ חדש וגם המקוה נתהרסה בשעת שריפה ועתה המה מתקנים אותה אזי עלה על לבי לחשוב אודותה אולי נצרך לעשות לה תיקונים חדשים להציל אותה מאיזה ספיקות ומאיזה קושיות ששדו בה נרגא רבנן קשישאי

הציור של מקוות עליונות הלא ידוע כי יש בעלית בית המרחץ כלי מתכת הנקרא צאן וממלאים אותה מים מבאר ע"י הפלאמפ ולמטה בעומק יש באר מים חיים ושם יש כלי מתכת הנקרא צילענדער אשר הוא מחזיק מעט יותר משיעור מקוה ונקוב מתחתיתו כדי שיתחברו מי הצילענדער למי המעיין וסילון אחד יוצא מהצאן העליון ונכנסת להצילענדער שבתוך הבאר ועוד סילון אחד יוצא מהצילענדער ועולה למעלה עד שמגעת להנקב שבתוך המקוה שמשם מקלחים מים להמקוה רק שבסוף הסילון טרם שעולה להמקוה העליונה אזי בעובי הכותל שבמקוה יש המשכה וכששופכים מים מהצאן שבעלי' ע"י הסילון להצילענדער שבתוך הבאר אזי דוחקים המים אלו לאלו עד שיוצאים דרך הסילון האחר ונכנסים לתוך המקוה ע"י המשכה

ובספר חיבור לטהרה הרבה להקשות על המקואות האלו בסוף ספרו בתשובה אחרונה ותוכן קושיא הא' שלו אחר שחקר איזה מים נכנסים להמקוה אם המים העליונים היורדים עתה ע"י סילון בהצילענדער אזי נכנסים עתה ע"י הסילון האחר להמקוה