אמרי שמואל א לה

דאף דעם החלב שנתוסף ביחד יש ס' נגד טעם הבשר וליכא בזו טעם בו"ח ממש יש לאסור משום דהחלב נ"נ וזהו חומרא כיון דליכא טעם בשר בזה וע"ז השיג הש"ך דמהגמ' דחלב נבילה הוא מוכח דהחלב הראשון נ"נ מדינא ולא מטעם חומרא. לפי"ז נוכל לישב דברי הש"ך שלא יקשה עליו מה שהשיג עליו החוות דעת בביאורים ס"ק י"א היינו דלפי מה שהבין הח"ד כוונת הרמ"א ז"ל במה שכ' דבבו"ח אין להקל אף בהפסד גדול היינו היכא דנתערב בו"ח עם תבשיל נעשה כולו נבילה אף בהפ"מ וע"ז כתב הש"ך דהא"ר כתב דזהו מטעם חומרא והשיג עליו הש"ך דאינו מטעם חומרא רק שזהו מדינא מדפריך הגמ' חלב נבילה הוא וע"ז השיג החוות דעת דאימא דכוונת הגמ' חלב נבילה היינו דוקא היכא שנתערב חלב עם בשר אבל אם אותו החלב הנאסר עם בשר נתערב אח"כ עם עוד חלב אימא דהחלב השני לא נ"נ ע"ש

אבל לפי מה שכ' דנוכל לומר דכוונת הרמ"א במה שכ' דבבו"ח נ"נ אף בהפ"מ היינו שאם נאסר החלב מחמת הבשר ואח"כ נתוסף חלב עד שיהיה בין הכל ס' נגד הבשר לחוד ולא נגד החלב הנאסר לא מהני משום דהחלב הראשון הנאסר נ"נ וכשמתערב החלב הנאסר עם עוד חלב דומה למין במינו בלח דצריך ס' וע"ז כתב הא"ר דזהו חומרא אחרי שעתה ליכא בהחלב טעם בשר וע"ז השיג הש"ך דמדפריך הגמ' חלב נבילה הוא משמע דהחלב נ"נ מדינא וא"כ אף שנתוסף חלב עד שליכא בהחלב טעם בשר מ"מ צריך ס' נגד החלב הראשון מדינא כיון שהחלב הנאסר נ"נ מדינא א"כ כשמתערב עם עוד חלב דומה למין במינו בלח דצריך ס' אבל קושטא הוא דאם נתערב החלב הנאסר עם עוד חלב וליכא ס' נגד החלב הנאסר אזי אף דנאסר כל החלב מ"מ לא נ"נ בהפסד מרובה ואם נפל מזה החלב לתבשיל אחר אזי אין אנו צריכין ס' בהפ"מ רק לפי המדומע שצריכין אנו לחשוב כמה נפלו מהחלב הקדום שנ"נ ואם יהיה בהתבשיל ס' אזי נוכל להתיר בהפ"מ ולפי"ז אזלא לה השגת החו"ד ז"ל היינו משום דלפי"ז יהי' כוונת הש"ך במה שכ' דבבו"ח בלח חנ"נ היינו דווקא אותו חלב שקיבל טעם מבשר נ"נ אבל אם נתוסף עוד חלב עד שעם החלב הראשון יהי' ס' נגד הבשר לחוד אך לא נגד החלב הראשון אזי נהי דנאסר כל החלב משום דהחלב הראשון אוסרתו מכח מין במינו בלח אבל מ"מ לא נ"נ מ"מ איך שיהיה הרי חזינן דדעת החוו"ד דהחלב הנוסף לא נ"נ בהפ"מ ודלא כהפמ"ג הנ"ל ואף שלפענ"ד נראה לענין דינא דלא כהפמ"ג הנ"ל לפי מה שביארתי לעיל מ"מ לא אוכל להכריע להלכה ולמעשה והבוחר יבחר: סי' ק"ג

שאלה. קדירה שבישלו בה שאר איסורים ובתוך מעל"ע חממו בה מים ואחר מעל"ע מהאיסור ובתוך מעל"ע מחימום המים בישלו בהקדירה תבשיל ונפל להקדירה איסור ונגד האיסור היה בתבשיל שבקדירה ס' בצמצום ולא יותר מס' מהו הדין

ונלפע"ד לכאורה לפי מה שפסק הרמ"א בסי' ק"ג ס"ז בקדירה שבישלו בה שאר איסורים ואחר חימום המים בישלו בה תבשיל פסק הרמ"א דבמקום הפסד יש להתיר בשאר איסורים א"כ הכא בנ"ד כיון דהתבשיל מותר ונגד האיסור השני שבתוך התבשיל יש ס' א"כ יש להתיר בפשיטות אבל לפי האמת זה אינו דמה שמתיר הרמ"א בשאר איסורים במקום הפסד היינו משום דהרמ"א סובר כשיטת המחבר דכל עיקר חשש דחימום המים הוא משום דאמרינן חענ"נ משום הכי מיקל בשאר איסורים במקום הפסד קצת משום דיש פוסקים מקילין בדין חימום המים כמו הסמ"ק וגם בלא"ה צריכין להקל בהפסד מרובה בשאר איסורין משום דבמקום הפסד מרובה לא אמרינן בשאר איסורין תענ"נ משו"ה מיקל רמ"א הכא אף במקום הפסד קצת כן צריכין לפרש