אמרי שמואל א כה

העידה בכ"ח שאינו יוצא מידי דופיו לעולם משום דבכלי חרס כתיב ישבר אלמא דגמרינן לענין פסח מקדשים ולא אמרינן דהוי גזירת הכתוב ומילתא בלא טעמא ולא גמרינן מיניה גם יקשה על מהר"מ שבמרדכי הנ"ל מהירושלמי והובא בהתוס' בהגמרא זבחים דף צ"ה ע"ב ד"ה עירה אזי מביא שם דברי הירושלמי לענין הלכות שבת וז"ל ר' יונה אומר עירוי ככלי ראשון חייליה דר' יונה מן הדא וכל כלי ח' אשר תבושל בו ישבר מ"מ עכ"ל אלמא אמרינן דגם הירושלמי גמר חולין מקדשים ודלא כמהר"מ שבמרדכי הנ"ל

מכל הנ"ל נוכל להוכיח דהגמ' דזבחים דף צ"ו ע"ב דקאמר הגמ' דבקדשים מפעפע ובתרומה ובחולין לא מפעפע זהו מלתא בטעמא כשיטת הרא"ה והרשב"א דלהכי צריך בקדשים מריקה ושטיפה בכל הכלי משום דמפעפע ולא משום דהוי גזירת הכתוב משו"ה גמרינן מינה לענין חולי ג"כ בהירושלמי הנ"ל ובגמ' דפסחים הנ"ל רק הא דמקילינן בתרומה ובחולין דאינו צריך הגעלה רק במקום בישול היינו או כשיטת הרא"ה משום דאמרינן כבולעו כך פולטו או כשיטת הרשב"א דבתרומה מקילינן משום דהיתרא בלע

אך דעדיין יקשה לפי שיטת הרשב"א והרא"ה דטעמא דקדשים משום דמפעפע ולא משום גזירת הכתוב א"כ אמאי אסרינן בישול בלא בלוע בקדשים כמו תלאו באויר התנור ובתוס' דזבחים דף צ"ו ד"ה אלא מיישב זאת היינו דקושטא דהטעם בקדשים משום בליעה הוא ולא מטעם גזירת הכתוב דמדבקדשים מהני הגעלה בכלי מתכת ובכ"ח שבירה אזי בוודאי הטעם משום בליעה רק הא דבישול בלא בליעה טעון שבירה היינו משום דהחמיר בו הכתוב לחושבו כבלוע. ולפענ"ד אזי דברי התוס' קשה להולמם דכיון דהתוס' רוצים לומר דהא דהחמיר בקדשים להצריך מריקה ושטיפה הוי מילתא בטעמא משום בליעה א"כ מה זה שסיימו התוס' דבישול בלא בלוע החמיר הכתוב לחושבו כבלוע אף דהוי מילתא בלא טעמא א"כ חזר הדבר להיות גזירת הכתוב ע"כ נלפע"ד לתרץ זאת באופן אחר היינו דקושטא הוא דבקדשים הוי טעמא משום בליעה ולא משום גזירת הכתוב כסברת התוס' אך הא דקשה א"כ אמאי אסרינן בבישול בלא בלוע אזי נלפע"ד לתרץ בדרך זה וקצת מזה העיר הכרו"פ ז"ל דהנה לכאורה יש לדייק בדברי הגמ' דפרק דם חטאת דף צ"ו בהבעיא דבעי רב יצחק אי בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי או אולי דווקא במקום בישול לבד והלא שם לעיל בדף צ"ה בעי שם רמי בר חמא תלאו באויר התנור מהו היינו אי בישול בלא בלוע אוסר ואם נאמר דבישול בלא בלוע אוסר א"כ לא יהיה מקום להבעיא שניה שבדף צ"ו דבעי רב יצחק אי בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי דאם נאמר דבישול בלא בלוע אוסר א"כ בוודאי אי בישל במקצת כלי צריך להגעיל כולו דאף אם נאמר דאינו מפעפע בכולו מ"מ צריך להגעיל כולו משום דבישול בלא בלוע אוסר דלא גרע מתלאו באויר התנור אלא ע"כ צריכין אנו לומר דהבעיא שניה דרב יצחק קאי באם תימצי לומר דבישול בלא בלוע אינו אוסר היינו דמתחילה בעי רב חמא אי בישול בלא בלוע אוסר היינו משום דמספקא ליה לרמי בר חמא אי הא דאמרינן בקדשים מריקה ושטיפה ובכ"ח ישבר הוא מטעם גזירת הכתוב א"כ קפיד רחמנא אף אבישול בלא בלוע או דזהו מטעם דהבליעה הולכת בדופני הכלי וא"כ בישול בלא בלוע כיון דאינו בולע אינו אוסר וכיון שביארתי דהבעיא שניה דרב יצחק קאי באם תימצי לומר דבישול בלא בלוע אינו אוסר ע"כ היינו משום דסובר דהטעם דהכלי נאסר בקדשים הוא משום בליעה משו"ה בישול בלא בלוע אינו אוסר ולא מטעם גזירת הכתוב ומה שמסיק הגמ' אח"כ ע"ז אזלא ג"כ ע"ז האופן דטעמא דקדשים משום