אמרי שמואל א כג

בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי היינו למעלה ממקום הבישול אבל במקום בישול לכ"ע טעון מריקה ושטיפה א"כ איך נוכל להוכיח מזה הגמ' דבטפת חלב שנפלה על הקדירה אינה זזה ממקומה שאף כנגדה אינו פולט לפנים היכא דהבליעה היתה מצד חוץ מאיזה משמעות הגמ' הוציא זה החילוק

ומה שמסיים הט"ז דלפי"ז הקדירה ג"כ מותרת הוא ג"כ תמוה דאולי פולט הקדירה מעט מעט ויאסור התבשיל השני ג"כ דנראה במאי איירי אי בכלי חרס הרי אינו יוצא מתוך דופיו לעולם ופולט מעט מעט וכבר העיר זאת הכרו"פ והחוות דעת מיישב זאת בדוחק ואם נאמר דמיירי בכלי מתכת וטעמא של הט"ז במאי דמתיר הקדירה בטפת חלב נגד הרוטב היינו משום דהוי כהגעלה. אך דע"ז האופן אינו מתישב רק אם נפלה הטפה בשעת רתיחת הקדירה דהגעלה צריכה רותחין אבל אם נפלה על הקדירה אחר הרתיחה רק שהיתה חם שהיד סולדת בו אזי אז לא שייך הגעלה ואינו פולט רק מעט מעט ואם יבשלו בה אח"כ תבשיל אחר אזי יפלוט בשעת רתיחת הפעם שניה ואף אי נפלה הטפה בשעת הרתיחה דהוי כהגעלה עדיין יש להסתפק אי הוי הגעלה מעלייתא דאולי נוכל לומר דאימר דהוי הגעלה רק אי הוי הבליעה מצד פנים אזי אתיא הגעלה דמצד פנים ופולט הבליעה שהיתה מצד פנים מטעם כבולעו כך פולטו אבל הכא בטפת חלב שנפלה מצד חוץ אימא דלא מהני הגעלה דמצד פנים רק מצד חוץ כמו שמבואר בשו"ע או"ח סי' תנ"א סעיף ב' וסעיף כ"ב אך דאולי יש לחלק דאימר דאמרינן בסימן תנ"א שההיסק שמצד חוץ אינו מועיל להכשיר התנור להשתמש מצד פנים היינו משום דהבליעה היתה מצד פנים ומה שאנו רוצים להשתמש להבא נמי מצד פנים משו"ה לא אמרינן שההיסק שמצד חוץ יוציא כל הבליעה לגמרי מה שנבלע מצד פנים רק אמרינן שמצד פנים ישאר קצת בליעה ויוצא אח"כ כשישתמש בו מצד פנים משו"ה צריך הסקה גם מצד, פנים אבל הכא בטפת חלב שנבלע מצד חוץ נוכל למימר דקושטא דמהני הרתיחה שמצד פנים למיחשביה כהגעלה היינו משום דכיון דהתשמיש מה שאנו רוצים להשתמש בהקדירה הוא מצד פנים נוכל לומר דשפיר מהני הרתיחה שמצד פנים למיחשביה כהגעלה לפי הכלל דאמרינן בהגעלה דבפעם אחת שמגעיל הכלי ברותחים יוצא כל הפליטה משו"ה מותר לבשל אח"כ בהקדירה ולא חיישינן שיפליט עוד בהתבשיל שיבשלו בה אח"כ וכל מה שהגעלה אין בה כח להפליט אזי גם בהבישול שיבשלו בה אח"כ ג"כ לא יפליט ואף אי אמרינן דע"י הגעלה שמצד פנים אינו מוציא הבליעה לגמרי כל מה שיש בדופני הקדירה רק שנשאר בה קצת בליעה מצד חוץ מ"מ נוכל למימר דאף אם נשאר מעט בליעה שמצד השני מ"מ מותר לבשל בהקדירה משום דאף בפעם השנית לא תעבור אותו מעט בליעה שנשאר מצד השנית זולת אם היינו רוצים להשתמש בהצד השנית אז אמרינן שצריכה הגעלה ג"כ מצד השני כדי שיפלוט אותו מעט בליעה שנשאר מצד השני משו"ה בסימן תנ"א ס"ב וסעיף כ"ב אמרינן בכוביא שההיסק שמצד חוץ אינו מועיל להתיר התשמיש שמצד פנים אחרי דהבליעה היה מבפנים והתשמיש צריך להיות ג"כ מבפנים אבל בנ"ד בטפת חלב שנפלה כנגד הרוטב בשעת הרתיחה א"כ הוי ההגעלה מבפנים ומה שאנו רוצים להשתמש בהקדירה הוא ג"כ מבפנים נוכל לומר דקושטא הוא דמהני הגעלה שמבפנים להתיר הקדירה להשתמש מבפנים א"כ לפי"ז יכול להיות שהדין אמת כהט"ז דהיכא שנפל הטפה בשעת הרתיחה שנוכל להתיר הקדירה אבל במה שמתיר הט"ז בסתם אף אם נפלה הטפה שלא בשעת הרתיחה רק שהיתה יד סולדת בו זאת לא אוכל להבין כנ"ל

ובעיקר ספיקא של הסמ"ק אי מפעפע או לא וקאמר שמספקא לן בפרק דם חטאת אזי הכרו"פ תמה ע"ז וז"ל דמשמע מלשונם דבגמ' מספקא וזהו אינו דבגמ' מסקינן בחטאת בישל, במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי