אמרי שמואל א כא

נ"נ וצריכים ס' נגד כולו ובשאר איסורים נמי נ"נ בלא הפ"מ לפי דעת הרמ"א ושיטת המחבר הוא ג"כ שיטת הרמב"ם בפ"ט מהל' מ"א סעיף ט' רק שכל דברי הגאון הנ"ל יהי' סובב לפי שיטת הראב"ד ז"ל שהשיג שם על הרמב"ם בפ"ט מהל' מ"א הנ"ל ומפרשי הרמב"ם ז"ל המ"מ והל"מ השיגו על הראב"ד בזה והסכימו לדעת הרמב"ם ז"ל והגאון הנ"ל שהי' אחרון שדרכו להביא גם האחרונים הש"ך והט"ז והפמ"ג וכאן השמיט את כולם ותפס שיטת הראב"ד הנ"ל וגם את הראב"ד ז"ל לא הביא

גם מש"כ הפמ"ג בסימן צ"ט בש"ד ס"ק י"ד בסופו וז"ל ובבשר וחלב אף שיש בהיתר האחרון לבד ס' נגד האיסור לחוד אסור אף בהפ"מ וכמה צדדים אינם מועילים עכ"ל ולפי דברי הגאון בעל ספר מלוא הרועים הנ"ל אזי בזה האופן יהי' מותר לכתחילה ואני העליתי לקמן על סימן צ"ט על זה הפמ"ג איזה ראיות לחלוק על הגאון בעל הפמ"ג ז"ל אך לא זכרתי שם שנוכל לקחת לסניף בעלמא דעת הגאון בעל מלוא הרועים הנ"ל שהיא דעת הראב"ד ז"ל

בדבר החקירה שחקרו האחרונים בבינת אדם שער איו"ה סימן מ"ה ובפתחי תשובה ביו"ד סי' צ"ד ס"ק ג' ובפמ"ג שם ס"ק ג' היינו אם תחב צד השני של כף חלב בקדירה של בשר מה דינו. השני אם תחב הכף חולב בבשר במקצת אם צריך לשער ס' נגד כל הכף או נגד המקום שתחב והאיך יהי' הדין בכלי איסור בכה"ג ואף שזה תלוי במחלוקת הראשונים והאחרונים אשר קטנם עבה ממתני עכ"ז נראה לפענ"ד לחוות דעתי בזה אולי יזכני השי"ת לכוין להלכה

לכאורה זה הדין תליא בשני הדעות שהביא המחבר בסימן צ"ד סעיף א' והרמ"א הכריע וז"ל וסברא ראשונה עיקר והש"ך בס"ק ג' פי' וז"ל דאע"ג דחם מקצתו חם כולו מ"מ אינו מוליך בליעתו בכולו וע"ל סי' קכ"א ס"ק ט"ז טכ"ל וקמרמז הש"ך בזה שכ' וע"ל סי' קכ"א היינו דשם כתב בשם מהר"מ מ"צ וז"ל דחם כולו היינו לענין דאם הכלי נעשה חם בראש האחד ונגע איסור בצד השני נאסר אבל לא מהני שאם נפל איסור בראש אחד שיהא מתפשט לצד השני ולכן אם נשתמש היתר במקצת האחר מותר בדיעבד עכ"ל וכן מביא הפ"ת הנ"ל במהר"מ מ"צ הנ"ל ואף דהש"ך כתב בסימן ס"ט ס"ק ס"ד וז"ל דצריך ס' נגד הקליפה מן הקערה אף במקום שלא נגע שם הרוטב עכ"ל וזה היפך ממה שהכריע כאן בסימן צ"ד כסברא הראשונה דאינו מוליך בליעתו בכולו אך כבר התעורר ע"ז הדגול מרבבה וכתב שמה שכ' הש"ך דצריך ס' אף נגד המקום שלא נגע הרוטב הוא תמוה וסותר דברי עצמו ע"ש א"כ לפי"ז אם תחב צד השני של הכף חלב בבשר ובאותו מעל"ע לא נתחב הצד השני בחלב זולת הצד הראשון נתחב א"כ התבשיל של בשר מותר אף אם אין ס' נגד מה שנתחב דכיון דכשתחב הצד הראשון לא בלע כלל הצד השני

אך המג"א בסימן תנ"א ס"ק כ"ד כתב וז"ל דאף את"ל שמתחילה פשט האיסור בכולו מ"מ לא אמרינן שמפליט מאותו צד שלא נגעל עכ"ל א"כ בענין נ"ד אם תחב צד האחר יאסור כיון שכ' שמתחילה פשט האיסור בכולו וכן כתב הפמ"ג בסימן צ"ד ס"ק ג' דתליא בפלוגתת הש"ך והמג"א וכן כתב הפ"ת הנ"ל. ואף שלכאורה דברי המג"א הנ"ל נכונים מאוד משום שלפי דבריו יהיה מיושב מה שקשה לכאורה על איו"ה שמביא וז"ל ואם כף נתחב במקצת והגעילו במקצת ותחבו בתבשיל התבשיל מותר עכ"ל ואם נפרש כפשוטו דמשו"ה מותר התבשיל היינו משום דהכף לא בלע מתחילה ע"י תחיבה הראשונה האותו צד שלא נתחב משו"ה התבשיל מותר אזי יקשה מסימן צ"ב מטפת חלב ששם משמע דמפעפע משו"ה פירש המג"א הנ"ל דקושטא הוא דמבלע בלע הצד שלא נתחב