אמרי שמואל א כ

הבשר ולא אמרינן דהבשר הראשונה הנאסר מהחלב קבלה טעם חדש ולא יהיה נקרא מין במינו עם שאר הבשר הרי מכאן ראיה נכונה לפי שיטת החו"ד הנ"ל

אחר כותבי את כל הנ"ל מצאתי בפמ"ג סימן פ"ז במ"ז ס"ק ב' וז"ל בשינוי לשון קצת חתיכה שבלעה כזית חלב ונאסרה בהנאה ואח"כ נפלה לקדירה שיש בה ס' נגד החלב אבל לא נגד הבשר הנאסר אזי התבשיל מותר בהנאה דהא טעם חלב ליכא בהתבשיל אלא דקיבל טעם מחתיכת איסור דנ"נ תו הוי כקיבל טעם משאר איסורים ומותרים בהנאה עכ"ל א"כ לפי"ז בנידן השאלה דילן אזי אין אנו צריכין ולכל האריכות הנ"ל ובלא"ה מותר התבשיל ואינו נאסר בהנאה ולפי"ז יהיה מותר אף להש"ך הנ"ל אף הרוטב

אך מה דפשיטא ליה להפמ"ג דהיכא שיש ס' נגד החלב ולא כנגד הבשר אזי התבשיל מותר בהנאה אזי לפענ"ד צ"ע בזה דהא במס' חולין דף ק"ח קאמר הגמ' אלא קסבר אפשר לסוחטו אסור ופירש"י וז"ל משנאסרה החתיכה שוב אין לה היתר בסחיטה ואשמעינן שאף ההיתר שבה נעשה איסור עכ"ל ושם ע"ב איתא טפת חלב שנפלה על החתיכה כו' החתיכה עצמה נ"נ ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה ופירש"י וז"ל דכיון דמינה נינהו לא בטיל טעמא דבשר דנפיק מינה שאף טעם הבשר נאסר עכ"ל נשמע מזה דאף טעם הבשר נאסר אי אמרינן אפשר לסוחטו אסור משום דנ"נ א סר טעם הבשר וכיון דהבשר נאסרה משום בו"ח אזי אף אח"כ שנפלט ממנה טעם החלב מ"מ הבשר באיסורו קיימא לפי"ז נוכל לומר דכי היכא דמעיקרא היה על החתיכה איסור הנאה ג"כ אזי אח"כ כשנפלט ממנה טעם החלב מ"מ באיסורא קיימא ואסרה אף בהנאה ומה שאוסרת אח"כ עד ס' אזי נמי אוסרת בהנאה ג"כ ולפי"ז בענין השאלה דילן אזי אנו צריכין לכל צדדי ההיתר הנ"ל ואף לפי מה שכ' דכיון שנאסרה התבשיל מחתיכה שנאסרה בהנאה אזי כל התבשיל יהיה אסור בהנאה מ"מ אף דאסור ליתן לכלבו משום דנהנה מאיסורי הנאה מ"מ נוכל להתיר התבשיל למוכרו לעכו"ם לפי מה שכ' הפמ"ג לקמן באותו דיבור וז"ל דאיסורי הנאה שנתנו טעם למאכל מותר המאכל למוכרו לעכו"ם משום דאין העכו"ם נותן יותר בשביל הבלוע עכ"ל וה"ה בענין נ"ד כמובן כו'

ולפי דברי הפמ"ג הנ"ל יוצא לנו דין חדש היינו דאם נפלה טפת חלב נגד הריקן דצריך ס' פעמים ס"א ואם לאו נאסרה מה שבקדירה ולפי דברי הפמ"ג הנ"ל לא יאסור רק באכילה ולא בהנאה כו'

מה שהשגתי על הפמ"ג דממשמעות הגמ' אפשר לסוחטו אסור מפירש"י ז"ל שכתב שאף ההיתר שבה נעשה איסור גם מהגמ' דטפת חלב שנפלה על החתיכה כו' החתיכה עצמה נ"נ כו' ופירש"י שאף טעם הבשר נאסר עכ"ל מזה רציתי לדייק שאף טעם הבשר היוצא לקדירה יאסור בהנאה דלא כהפמ"ג והנה כאשר עיינתי בספר מלוא הרועים אות ח' בענינא דחתיכה נ"נ אזי כתב שם וז"ל דאף אי אפשר לסוחטו אסור מ"מ הבליעה היוצא ממנו אין משערים אלא לפי איסור שבו ע"ש א"כ בענין נ"ד כיון דכנגד החצי זית חמאה לחודיה יש ס' א"כ הכל שרי אף באכילה ומה שהקשיתי ממשמעות הגמ' דטפת חלב שנפלה על החתיכה החתיכה עצמה נ"נ ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה הרי חזינן דטעם בשר נעשה איסור אזי מיישב שם המלוא הרועים הנ"ל דזהו דווקא למאן דס"ל מין במינו לא בטיל והא דפריך הגמ' חלב אמאי מותר חלב נביצה היא נמי נוכל לומר דזהו רק לרב דאית לי' מין במינו לא בטיל אבל לדידן דס"ל מין במינו בטיל וכל עיקר האיסור תלוי בטעמא אזי נוכל לומר כיון דנגד החלב לחודיה יש ס' אזי אין איסור בזה כן הוא משמעות מספר מלוא הרועים הנ"ל. אך מאוד אני תמה על דברי הגאון ז"ל בעל הספר מלוא הרועים שכ' דבריו בסתם והוא כמעט נגד כל הפוסקים האחרונים דהנה הש"ך והט"ז וכל האחרונים הולכים עפ"י דעת המחבר והרמ"א ביו"ד סימן צ"ב סעיף ג' ד' דבבשר וחלב