אמרי שמואל א טו

אמרינן מצא מין את מינו וחוזר וניער משא"כ בכה"ג דאין הטעמים שוים לא אמרינן חוזר וניער

ובזה נוכל לישב מה שהקשה החו"ד בסוף סימן צ"ח לפי מה שהעלה דשני איסורים שחלוקים בטעמם והמה משם א' כמו איסור דבוק מצטרפין ואין מבטלים זא"ז אזי הקשה ע"ז מ"ש מכזית בשר שנפל ליורה שאין אנו מצריכים רק פעם א' ס' שהוכיח מזה הכרו"פ מדאין אנו מצריכים עוד פעם ס' נגד הבלוע חלב שנ"נ שפולט אח"כ אלא ע"כ דאיסורים מבטלים זא"ז ולפי מה שביארתי לעיל נוכל לישב זאת בס"ד היינו דקושטא הוא היכא דנפלו שני איסורים משם א' וחלוקים בטעמם מצטרפין ואין מבטלים זא"ז אבל בנ"ד בענין כזית בשר שנפל ליורה הרי מעיקרא פלטה הטעם בשר ונתבטל שהי' כנגדו פעם א' ס' ואח"כ פלט הטעם חלב כמו שמוכח מהמחבר סימן צ"ב ובט"ז שם ס"ק א' וכיון דפליטת הבשר ופליטת החלב הוי בזה אח"ז אזי כיון שנתבטל טעם הבשר מקודם לא אמרינן אח"כ חוזר וניער [ואף להש"ך דפוסק בסימן צ"ט ס"ק כ"א דאם נפל מין במינו אף בזה אח"ז ונתרבה עד שאין ס' בהיתר אמרינן דחוזר וניער ואוסר כיון דנותן טעם בשכנגדו באינו מינו מ"מ נוכל לחלק דבענין נ"ד אם נפלו שני דברים שחלוקים בטעמם ויש להם שם אחד ונפלו בזה אחר זה אזי לא אמרינן חוזר וניער ונאסר אם אין ס' נגד שתיהן כיון דכל עצם האיסור אם נפלו בבת אחת שני דברים שחלוקים בטעמם ושוים בשמא הוא רק משום דיש לנו לגזור דאם נתיר בזה אזי נבוא להתיר ג"כ שוים בטעמם ובשמא וזו הגזירה די לנו אם נגזור היכא דנפלו בב"א השני דברים שחלוקים בטעמם ושוים בשמא אבל לא היכא דנפלו בזה אחר זה דבדבר שלא שכיח לא גזרינן ואף דבסימן צ"ד בכף בלא נודע בינתיים אם תחב שני פעמים פסק המחבר דעה א' דצריך שני פעמים ס' אחד כנגד טעם בשר שבכף והשני נגד טעם החלב שנ"נ בכף וזהו ג"כ שני דברים שחלוקים בטעמם ושוים בשמא ונפלו בזה אח"ז אפי"ה צריך שני פעמים ס' להמחבר לדעה א' אך דיש לחלק דהתם מיירי בלא נודע בינתיים והא דביארנו דבזה אח"ז נתבטל מיירי בנודע בינתיים ובההיא דכזית בשר שנפל ליורה דמי לנודע דכיון שיודע שנפל הכזית בשר אזי יודע שאח"כ יפלוט החלב

אך שלפענ"ד קשה דדברי המחבר יסתרו זא"ז דבסימן צ"ד הביא המחבר בסעיף ב' אם תחב הכף שני פעמים צריך שני פעמים ס' ואף שלא יוכל לבוא לידי נתינת טעם שכנגד טעם בשר שיש בכף שיצא בתחיבה ראשונה יש ס' ובתחיבה שני' יוצא הטעם חלב שנכנס בכף ונ"נ והטעם חלב הנ"ל הוא מין במינו ואינו נותן טעם מ"מ ס"ל להמחבר דצריך ב' פעמים ס' ובסימן קל"ד סעיף א' כתב המחבר וז"ל אבל אם עירה יין נסך מצרצור קטן לתוך הבור של יין אפילו עירה כל היום כולו ראשון ראשון בטל עכ"ל וכיון דקאמר המחבר בלא נודע מצטרף תחיבה ראשונה עם התחיבה שני' א"כ ה"נ אמאי לא יצטרפו כל העירוים. אך לפי מה שכ' שם בסי' קל"ד בש"כ ס"ק י"ז שצ"ל בדברי המחבר וי"א אם נתרבה המשקה האסור עד שיש בו כדי ליתן טעם אוסר יתישב דברי המחבר שבסימן צ"ד לפי דברי הי"א הנ"ל אך לפירוש הט"ז שם ס"ק א' דפירש דמין במינו אף אם יתרבה המשקה האסור עד שאין ס' בהמותר מ"מ מותר יקשה כנ"ל. ויש לישב בדוחק לפי' הט"ז דהא דכתב המחבר דאם עירה יין נסך מצרצור קטן ראשון ראשון בטל זהו מקרי נודע בינתיים להכי מתבטל

אך זאת לא אוכל להבין ואתפלא על רבינו הט"ז היינו מה שכתב הרב רמ"א בסימן צ"ט ס"ק ו' וז"ל איסור שנתבטל ונתוסף בו אח"כ מן האיסור הראשון חוזר וניער ונאסר ל"ש מין במינו כו' עכ"ל ולפי מה שכ' הט"ז בסימן קל"ד ס"ק א' אזי אמרינן במין במינו אם נפל מעט מעט