אמרי שמואל א יד

שכתב לדינא ששני איסורים משם אחד מבטלין זא"ז וסותר דברי עצמו לפענ"ד שכתב בסוף סימן צ"ח לדינא ששני איסורים משם א' אין מבטלין זא"ז ולא אוכל לישבם שלא יסתרו זא"ז והפתחי תשובה סימן צ"ח העתיק לדינא החוות דעת של סימן צ"ח ולא הרגיש בהחוות דעת של סימן צ"ב הנ"ל. ומלבד זאת תמוה הוא בעיני החו"ד של סימן צ"ב הנ"ל שרוצה להוכיח כדעת הכרו"פ שלהכי לא בעינן שני פעמים ס' בכזית שנפל ליורה אחד כנגד טעם בשר ואחד כנגד טעם חלב משום דשני איסורים מבטלים זא"ז וכתב שם דאיו"ה לשיטתו ע"ש ואח"כ כתב וז"ל משא"כ לדידן דס"ל דאפילו כשהממש נתערב אי טעמי' קפילא ואמר דליכא טעם מותר א"כ כשנפלו שני איסורים אפילו משם א' כיון דאין טעמם שוה וודאי דאין אוסרים דהא אי יטעמנו קפילא ויאמר דליכא טעם שוב לא בעינן ס' יותר עכ"ל החו"ד וקשה לפענ"ד איך תליא זה בזה במה שכתב כיון דלדידן אזלינן בתר טעמא א"כ גם בשני איסורים משם אחד מבטלין משום דליכא טעם והכי הוא קושטא לדידן לדינא דאזלינן בתר טעמא כמו שפסק הש"ך דסמכינן אטעימת ישראל ולהמחבר בריש סימן צ"ב דאזלינן בתר טעמא וגם הרמ"א לא נחלק עליו אלא משום דלא סמכינן אטעימת א"י אבל בהא דעיקר האיסור הוא בנותן טעם יודה גם הרמ"א א"כ יקשה לדידן מאיסור דבוק בכ"מ דהיינו חלב הדבוק לחתיכה דבעינן ס' נגד הכל ולא אמרינן דהחלב והחתיכה שנ"נ יבטלו זא"ז כמו שמביא זאת החו"ד בעצמו בסוף סי' צ"ח ס"ק ג' בשם הב"י סימן צ"ח בשם האגור והוא לפי שיטת איו"ה דסובר דחלב ובשר שני טעמים הם ע"ש בהחו"ד הנ"ל והא ודאי אף הש"ך דסובר דסמכינן אטעימת ישראל סובר דבאיסור דבוק צריך ס' נגד כולה כמו שמבואר בסימן ק"ה בש"ך ס"ק כ"ה ובסימן ק"ו סעיף ב' ובש"ך שם ובסוף סימן צ"ח מבואר זאת בחו"ד דאם סמכינן אטעימה יהי' גם באיסור דבוק מבטלין זא"ז וא"כ יקשה דברי הש"ך אהדדי כנ"ל וה"נ לדידן יקשה מטעימה על איסור דבוק הנ"ל ע"כ נלפע"ד לומר דלא כהחו"ד היינו דלא תלינן זה בזה דאף אם נסבור דאזלינן בתר טעמא מ"מ נוכל לסבור דשני איסורים משם א' וחלוקים בטעמם אין מבטלים זא"ז לפי מה שנבאר בס"ד (וראי' לזה נוכל להביא מהגמ' דמס' מעילה דף ט"ז דאבר מן החי דפרה וגמל מצטרפין ועיין בכרו"פ סימן צ"ח שמביא זו הגמ'] דהא אפילו להש"ך דסובר דסמכינן אטעימת ישראל משום דאזלינן בתר טעמא מ"מ היכא דנפל הגיד הנשה בתבשיל ונימוח שם דליכא למיקם אטעמא משום דאין בגידים בנ"ט אף הש"ך יודה דצריך ס' כמו שמבואר בחו"ד סימן צ"ח ס"ק ב' גם היכא דנפל איסור מין במינו בלח דליכא למיקם אטעמא צריך ס' לכ"ע משום דגזרינן אטו אינו מינו ה"נ בחלב הדבוק לחתיכה צריך ס' נגד כולה ולא סגי בס' נגד האיסור לחוד ולא אמרינן דהטעמים יבטלו זא"ז היינו משום דכיון דמחתיכה אחת יוצא פליטה אחת ואף דהטעמים לא שוו רק כיון דשם א' הוא צריכין אנו לגזור ולהצריך ס' משום אטו שם אחד וטעם אחד. וה"ה אם יוצא הפליטה משני חתיכות שאין טעמם שוה והמה שם א' צריכין אנו לגזור אטו טעם א' ושם א' כמו דגזרינן מין ומינו אטו אינו מינו וכן כתב הפמ"ג בסימן צ"ד בש"ד ס"ק ה' וז"ל אם שמן שוים אף שטעמם חלוקים אין מבטלים עכ"ל ולא יהי' היתר זולת שני טעמים משני איסורים שאין להם שם א' אז אמרינן דיבטלו זא"ז או אף באופן הנ"ל היכא שנפלו שני איסורים שיש להם שני טעמים והמה משם א' יש ג"כ היתר היכא שנפלו בזה אח"ז אחר שכבר נתבטל האיסור האא' ואח"כ נפל האיסור השני אף שהוא משם א' רק כיון שהטעמים אינם שוים הרי כבר נתבטל האחד ולא אמרינן חוזר וניער רק אם הטעמים ג"כ שוין אז