אמרי שמואל א יג

ע"י הפראשאק עדיין צל"ע לענין דינא: שו"ע יו"ד

בסימן פ"ז בפמ"ג בפתיחה להל' בשר וחלב בד"ה אמנם שכ' וז"ל טפת חלב לקדירה של בשר לוקה על כל כזית מבשר עכ"ל ומדכתב לקדירה של בשר ולא כתב טפת חלב שנפלה על חתיכת בשר משמע שהיו עוד חתיכות בשר בקדירה רק שלא הי' בין הכל ס' נגד החתיכה שנאסרה לכן פסק הפמ"ג שכל החתיכות נ"נ ולוקה על כל כזית מהחתיכות. ולפענ"ד קשה לי דהרי נגד הטפת חלב מסתמא יש בכל הקדירה ס' רק שכנגד טעם בשר הנאסר מחמת הטפה היוצא מהחתיכה שנאסרה ליכא ס' ולכן אסרינן החתיכות הכשירות אף דבאמת נאסרים החתיכות משום זה אבל כל איסורן הוא מדרבנן דהא הטעם בשר היוצא מהחתיכה הנאסרה הוא מין במינו כשנכנס בהחתיכות הכשירות ומדאורייתא ברובא בטיל ואינם אסורים רק מדרבנן ולא שייך ע"ז מלקות ולפענ"ד צ"ע

שאלה אם יש ספק אי נשפך חלב על בשר חי שאית בי' פילי להפוסקים שהביא הש"ך בסי' צ"א ס"ק כ"א שהביא שם שיטת הסוברים דאף בחי אי אית בי' בקעים אסור ע"ז אחקור אם ספק אם נשפך חלב על בשר חי דאית בי' פילי מהו הדין

זהו פשוט לפענ"ד דלאוכלו כך כשהוא חי בוודאי מותר משום דבשר וחלב בלא בישול הוא איסור דרבנן וא"כ כאן שספק אי נשפך הוי ספיקא דרבנן ומותר אך עיקר מה שצריכין לחקור אם יהי' מותר לבשל אח"כ משום דע"י בישול יבא לידי איסור דאורייתא ע"כ נלפע"ד דיבשל הבשר במים הרבה עד שיהא ס' נגד החלב הנשפך דהאיסור דאין מבטלים איסור לכתחילה לא שייך הכא משום דכיון דהוכחתי דמותר לאכול החתיכה כשהיא חי משום דהוי ספיקא דרבנן רק דע"י בישול יוכל לבא לידי איסור דאורייתא וא"כ כיון דעתה היתר הוא ע"כ יכול לבטלו כמו חיטים חמוצים שנתערבו בחיטים אחרים קודם פסח דיכול לטוחנם ולבטלם משום דכיון דקודם פסח היתר הוא ה"נ בענין הבשר כיון דעתה היתר הוא לזאת יכל לערב כ"כ מים להבשר עד שיהא ס' נגד החלב ולא מקרי מבטל איסור. רק דלכאורה נוכל לומר דאסור לבשלם אף ע"י הרבה מים מטעם אחר משום דקודם דיערבו המים ע"י בישול את החלב בכל הקדירה יבלע תיכף ומיד הבשר ויתבשל שם ויבא לידי איסור דאורייתא דבבשר עצמו ליכא ס' אך לפי האמת זה אינו לפי מה שכ' הט"ז בסימן צ"ב ס"ק י"ג דהאיסור והביטול מתחיל בשוה ע"ש א"כ ע"י הבישול לא יוכל לבוא לידי שום איסור. ואף דבחתיכות בשר שהוא ספק כבוש בחלב אוסר הגרע"א בסימן ק"ה לבשל הבשר אף ע"י ביטול משום דאפשר לסוחטו אסור וא"כ יבא לידי איסור דאורייתא ע"י הבישול מ"מ בנ"ד יודה הגרע"א דמותר לבשלן בס' ע"י הוספת מים כיון דבענין נ"ד הרי החלב הנשפך על הבשר אזי לא נבלע בהבשר רק שעומד מלמעלה וע"י שנוסיף מים עד שיהא ס' ונבשלם אח"כ אזי יתערב בהקדירה בשוה בכל מה שבהקדירה ולא שייך בהבשר אפשר לסוחטו אסור דהבשר לא ימהר לבלוע יותר מכל מה שיש בהקדירה משו"ה מותר לבשלם משא"כ בספק כבוש דיש ספק אולי נבלע החלב לתוך הבשר ע"י כבישה ואם יבשלם אף ע"י ריבוי מים עד ס' מ"מ ישאר החתיכה באיסור משום דאפשר לסוחטו אסור. ונפקא מינה מזה לדידן אף דלענין דינא נוכל לסמוך על הפוסקים המתירים בחי מ"מ אם אירע שנשפך בוודאי על חי דאית בי' פילי אזי צריכין אנו לפסוק שיבשלם ע"י ריבוי מים עד ס' כדי שלא יבא לידי איסור דאורייתא להפוסקים המחמירים בחי ושצריכין אנו לאסור לצלותו בלא מים: יחקור בענין שני דברים שחלוקים בטעמם והמה משם אחד אי יבטלו זא"ז

ביו"ד סימן צ"ב בספר חוות דעת ס"ק ט"ו