אמרי שמואל א קכא

גט לא יתוקן האיסור של כתובת קעקע להכי גם רבא מודה דאהני והוא סותר להתוס' דתמורה הנ"ל ע"כ קושית הגרע"א. ולפענ"ד קשה לי במה שמדייק הגרע"א מהתוס' מדמכשרי הגט של כתובת קעקע לרבא דאמר כ"מ דא"ר ל"ת א"ע ל"מ היינו משום דשם לא יתוקן האיסור משו"ה גם רבא יודה דאהני ולפענ"ד לא נוכל להעמיס זאת בכוונת התוס' דהרי התוס' הביאו ראיה ע"ז דהגט הוי גט כשר מהא דאמרינן לעיל כתבו על איסורי הנאה כשר ולפי דברי הגרע"א הנ"ל דמשו"ה כשר הגט בכתובת קעקע משום דשם לא יתוקן האיסור א"כ אמאי כשר הגט אם כתבו על איסורי הנאה דשם יתוקן האיסור בזה דאמרינן א"ע לא מהני והגט בטל אלא ע"כ דלא מזה הטעם מכשרי הגט בכתובת קעקע. ולכאורה נוכל למימר דהא דקא משני הג' בכתובת קעקע לא אזלא אליבא דרבא רק לרמי בר חמא כגירסת מהר"מ שמוחק תיבת לרבא אך לפי האמת נראה שגם רבא יודה לדינא שבכתובת קעקע הגט כשר משום דמ"ש מכתבו על איסורי הנאה שכשר כמעט אליבא דכ"ע שם בגיטין דף כ' ע"א. אך דאכתי יקשה באמת אמאי כשר הגט של כתובת קעקע ושל איסורי הנאה לרבא דאמר ל"מ לכן נלפע"ד לישב קושית הגרע"א הנ"ל דמהתוס' דגיטין אין ראיה דהתוס' לית להו סברא דהיכא דלא יתוקן האיסור גם רבא יודה דאהני והא דהוי הגט של כתובת קעקע כשר בדיעבד הוא משום דהתוס' אזלי לשיטתייהו דכתבו במס' תמורה דף ה' ע"א בתוס' ד"ה בשלמא על הא דהקשו אונס שגירש אמאי הוי גט כלל לימא אי עביד לא מהני ותירצו וז"ל דאיתקש גירושין למיתה וא"כ באונס אף דהוי באיסורא מ"מ הגט גט עכ"ד התוס' א"כ הרי חזינן מדברי התוס' דאף דבגירושין הוי באיסור מ"מ הגט כשר אף לרבא א"כ ה"נ בכתובת קעקע אף דהוי באיסור מ"מ הוי גט אף לרבא א"כ לפי"ז אזלא לה קושית הגרע"א הנ"ל. ואף דקאמרי שם התוס' הנ"ל וז"ל ומיהו להכי לא מהני שאין שילוח זה לכל ימיו רק שצריך להחזירה א"כ משמע מזה דהיכא שגירש באיסור צריך להחזירה א"כ משמע מזה דהגט בטל אך זהו רק לפי הס"ד של המקשה אך לפי המסקנא אזי לרבא הא דצריך להחזירה היינו משום דזהו לאו הניתק לעשה שכל ימיו בעמוד והחזר קאי אבל הגט הוי גט מעליא משו"ה בכהן שגירש לוקה ואינו מחזיר והא דהוי הגט גט והרי רבא סבר א"ע ל"מ וא"כ אמאי הוי הגט גט אלא ע"כ סברת התוס' משום דאיתקש גירושין למיתה משו"ה הוי הגט גט אף דהוי באיסור

ובספר מלא הרועים אות כ' ס"ק ט' כתב דלרבא ילפינן גירושין ממיתה דהוי גט אף באיסור רק דצריך להחזירה ומדייק זאת מהתוס' הנ"ל משמע מדבריו דבכ"מ דהוי גט באיסור צריך להחזירה אך לפענ"ד נראה דדברי התוס' הוא רק לפי הס"ד דהמקשן אך לפי המסקנא הוי הגט גט לכל דבר היכא שגירש באיסור רק באונס שגירש צריך להחזירה מחמת שהוא לאו הניתק לעשה

בתשובת רע"א סימן קכ"ט הביא מה שכ' התוס' במס' עכו"ם ד"ה בדמיהן דטעמא דהמקדש בערלה אינה מקודשת אף דיכול ליהנות מאפרן מ"מ כ"ז שהוא בעין אסור לקדש בו כמו דאסור למוכרו וכתב ע"ז הגרע"א הנ"ל וז"ל דבריהם קצת סתומים דמה בכך דאסור לקדש בו מ"מ אם עבר וקידש אמאי אינה מקודשת וכתב ע"ז דכוונת התוס' הוא משום דפסקינן כרבא דמס' תמורה דף ד' דאמר כ"מ דא"ר ל"ת אי עביד לא מהני להכי לא הוי קדושין כשרים אף בדיעבד עכ"ל הגרע"א הנ"ל וקשה לי לפענ"ד לפי מה שכ' התוס' במס' תמורה דף ה' על הא דהקשו שם לרבא דאמר לא מהני לא יהיה הגירושין כלל באונס שגירש כיון